שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

    בבוקר זה, יום הולדתה של בתי הבכורה תמר, שהיוותה השראה נפלאה לאחת מגיבורות הרומן "יומנה של אישה מודרנית" שיונח ברוב שמחתי בעוד כשבועיים על מדפי חנויות הספרים, החלטתי כאות למזל ולברכה לפרסם את דפיו הראשונים של הרומן. הפרולוג. מאז ומתמיד אני מאמינה שעמודי הפתיחה של ספר, כל ספר, הם המפתח ל"גן הקסום" – לעולם הבדיון השלם הנחשף ברומן ...

          לכל אחד "עוגיות המדלן" שלו, והזמן שאבד לא בהכרח ולא תמיד מעלה ניחוחות ערבים. כך אצלי שנים מתפקד ריח הליזול. בכל פעם שעולה באפי ריח של ליזול, אפילו בברכת שחייה שנועדה לחוויה מענגת, אני חוזרת מיד לאחור, לראשית חיי, לגיל חמש וחצי בדיוק. בקיץ של אותה שנה אושפזתי בבית החולים איכילוב, מחלקה אורטופדית. נדרשתי לעבור ...

במרחק בין כיסאי למיטתך שהיתה לך כבית, אני רואה אותךְ אחרת משראיתי מלידתי. זרוּת מרחיקה וּמקרבת בעד עדשת עינַי המצלמות את חוסר אונייךְ נאבק ללא תביעה   ללחוץ על לב ערֵל ברגע תמים של אהבה.        

  לא המצפון פוֹרֵט, כי אם המצפֵּן המכוונֵן בְּחוּגתוֹ אל לב כלי הנגינה, אל הלב שלך, אמא, המאיר אלי כמגדלור מִיַּם הימים העכורים בהם טבענו להיוושע אל ימינו אלה. נעלה מהם ונהיה שוב כלים שלוּבֵי לֵב כְּגלגל הצלה.    

  כל מי שהציץ מעת לעת בפוסטים שלי ודאי התרשם מאהבתי העזה כלפי המטע על שלל פירותיו – לאו דווקא בננות זהות בצורתן ובצבען, וזהו עיקר יופיין. כל מי שהציץ מעת לעת בפוסטים שלי ודאי התרשם ממידת הכרתי ותודתי לתרומת לא מעט בננות ובננים שכאן לשדרוג איכות חיי הנפש שלי ויצירתם מחדש בחזקת תיקון. ולא רק בווירטואליה עסקינן. על גשר ...

  דווקא כשאמי במחלתה נואשת לְידִי על מִצְחהּ אנחנו מחלימות מליקוי מאוֹרוֹת במאוּרת הלב שמחבר אותנו לבלי הפרד. אני לומדת לחמוֹל, לגדול מעליה ולהיפרד ממי שהיינו בבריאות מלאה שהפרידה בינינו רק לכאורה. אמי בשתיקתה, מכילה את קללת מחלתה שאני מברכת עליה כעל שעת חסד של זַכָּאוּת לְאהבה רַכָּה.      

        היום, על דרך הדרך הבלתי צפויה שאני חוצה בימים אלה, למדתי עוד שיעור קטן על עולם הולך ונעלם. עולם של אנשים מזן אחר, על זוגיות מזן כלה והולך, על בריאות, על חולי ועל בריאות נפשית שהחיים המודרניים התוססים לא השחיתו. פרולוג: לפני ימים ספורים אמי, שאינה נחשבת ישישה במושגי הגיל של היום (לא אסגיר את גילה ...

  את סיפור היחסים השלם שלי עם חתולת הרחוב מישלי אעלה על הכתב בספרי הבא, שיוקדש כולו לדרכי עם החתולים במהלך העשור האחרון. כאן אביא מקטע ממנו שמתרחש במציאות חיינו ממש בימים אלה. וכדי לפתור אותו כראוי בהחלט נחוצה לנו עצה ואפילו ייעוץ משפטי. ואלו הראיות: לפני כשנתיים נדרסה מישלי ואני טיפלתי בה. חייה ניצלו הודות לדיאגנוזה מדויקת של וטרינר ...

      נותרו לי עוד ימים מועטים להחליט – האם לבצע או להימנע. לבצע מה או להימנע ממה? האם ללכת או לא ללכת למפגש חי עם פרק נכבד בעברי הרחוק. בראשון בספטמבר יתקיים כנס מחזורים בבית הספר התיכון שבו למדתי, "תיכון חדש". בית ספר בעל היסטוריה מפוארת, בעל שם ואידיאולוגיה שהתמסמסה כמו הרבה דברים במדינה. בית הספר שגם ככלות ...

מה בין כתיבת שירה לכתיבת פרוזה   כל חיי בעלי ההכרה והתבונה חשתי בעליל, כי האיבר הכי סמוי בהוויה הקרויה אדם הוא גם המשמעותי ביותר לקביעת זהותו, טבעו, טיבו, אורחותיו ואיכויותיו הנגלות והסמויות. הכוונה לאיבר הקרוי נפש (מבלי להתייחס כאן להבחנות פילוסופיות או מסטיות כלשהן). עובדה: כל אדם, כל עוד נשמה באפו, נפשו פועלת. גם פגועי מוח, גם הלוקים בתרדמת. ...