שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
לדורית שרפשטיין חברתי ולי יש אהבת חיים גדולה משותפת: חתולים!
האהבה, כידוע, פנים רבות לה ותמורותיה לא יסולאו בפז גם אם הן מוגשות על מגשים מוזרים ובלתי צפויים כדרכי האל בכבודו.
כשחתולי האהובים ערכו לעצמם טקס חניכה וקפצו-נשמטו כל אחד בתורו מגג הכביסה הצמוד למרפסתי – מגובה ארבע קומות – אל החצר, אצתי רצתי איתם לווטרינר שיקבע את רגלם השבורה.
כשחתולתה של דורית ערכה את אותו טקס חניכה – היא פתחה לדורית שער אל עולם קסום, שאפילו עליסה לא שיערה את קיומו כעולם אפשרי לשפע של פלאות:
עולם החצרות האחוריות!
החתולה של דורית נעלמה, אבל בזכותה חונכת בימים אלה דורית שרפשטיין בלוג מרהיב ומרתק שבו נוכל כולנו להציץ אל מאחורי הפרגוד של חיינו; שהרי למי מאיתנו אין חצר אחורית, שברגיל איננו נותנים עליה את הדעת והעין?!
הבלוג של דורית שרפשטיין הוא מסע קסום – ספרותי ותצלומי – אל ארץ ההשראות הבלתי צפויות, ארץ החצרות האחוריות, בתקווה כי אכן כדברי המשורר הדגול יהודה עמיחי "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול".
(נ.ב. החצרות המצולמות בבלוג סמוכות לבית שר אוצרנו. אף הוא מוזמן בזאת להיכנס לבלוג הנפלא – אולי יזכה בהשראה הראויה לעשיית צדק פואטי אמיתי לחיינו בחול ובקודש).
ענתי אהובה. קסם הכישוף , כישוף הקסם,יפיפה. הכתוב, התצלום, המיסתורין, לטפי בשמי את חתוליך המופלאים.נשיקות חיה אסתר
נתראה בקרוב, והפעם בלי החתולים. הם קיבלו פטור מלא מערבים ספרותיים – גם אם בטוח שיהיו מופלאים.
אכן כך, ענת יקרה, מאחורי החצרןת האחוריות מסתתר אושר גדול.היטבת לתאר זאת
עפרה
תודה, והאמת דורית שרפשטיין (שהיא בתו של אחד ממרצי הפילוסופיה הוותיקים בישראל – בן עמי שרפשטיין) היטיבה ממני לתאר את החצרות האחוריות ואף לצלם אותן! ואני תמיד בעד טובה תמונה אחת ממילים…