בננות - בלוגים / / תורת הגוף
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

תורת הגוף

 

גּוּפִי מַסִּיעַ בִּדְרָכִים רָאשִׁיוֹת

וּצְדָדיות, בְּמַעֲקָפִים, בְּכִּיכָּרוֹת

וּבְסִמְטָאוֹת עִם תַּמְרוּרִים וְרַמְזוֹרִים.

שָׁנִים רַבּוֹת נִדְרְשׁוּ לִלְמֹד לִנְהֹג

בּוֹ בְּכָבוֹד. לֹא בְּעִרְפּוּל חוּשִׁים,

לֹא בִּמְהִירוּת גְּבוֹהָה מִדַּי,

לֹא בִּפְזִיזוֹת, לֹא בְּשִׁכְרוּת

וְלֹא בַּאֲטִימוּת

לֵב עוֹקֵף אֶת הֱיוֹתִי

נָהֵגֵת לְלֹא חָלַף

וְתַחֲלִיף.

 

 

 

8 תגובות

  1. ללא חלף ותחליף.
    כמה נכון!
    שנה טובה
    רות

  2. כמה נכונות,עמוקות ואמיתיות שלוש השורות האחרונות וכמה אמיץ הגוף המתמרן עצמו בכל הדרכים והסימטאות.
    עפרה

    • המוזר במסע שלנו כאן שאת כל ענייני הקיום הכי בסיסיים ומשמעותיים עלינו ללמוד ולהפנים במשך שנים רבות, רבות מדי. כנראה שבאמת – כצאצאי אדם וחוה – זהו התשלום הכבד על זלזול נפשע בשלוות גן העדן שהיתה יותר מדי מובנת מאליה כשניתנה במתנה.

  3. כמו שרמב"מנו היה אומר: במידה הנכונה

    • זוהי אכן כל התורה כולה בכל איזור ואיבר של חיינו. ואם המידה הנכונה היא הנכונה אז למה כל כך קשה להשיג אותה ולהחזיק בה?

  4. שלום לך ענת
    שיר יפה
    ועליו עדיף לענות במה שסבתא שלי לימדה אותי
    תודה

    "הִזָּהֵר מִמִּפְגַּשׁ הַבָּשָׂר בַּבַּרְזֶל"

    בּוֹ יֵשׁ רַק מְנַצֵּחַ אֶחָד

    וְהוּא לֹא אַתָּה

    קָשְׁיוֹ כִּעוּרוֹ  

    פְּנִים וָחוּץ

    וְאַתָּה לֹא תּוּכַל אֶלָּא 

    לָתֵת  אֶת עַצְמְךָ

    • מאחלת לך שנה טובה ומרובת זמירות במילים ובצליל ושתרחק מרחק שנות אור מהמשפט האחרון בשירך וממצוות סבתך הצודקת. העשייה היא ההתנגדות הכי אפקטיבית להתמסרות הרצויה בבוא שעתה.

השאר תגובה ל ענת לויט ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט