פטנט לאהבה: א.ב דן מספר על תפקידו כרווק מבוקש בסרט חדש
כוכב הסרט מספר על ההלבשה בסצינות הסקס
“אין פטנט לאהבה”. סוג של קומדיה רומנטית בכיכובו של הזמר א. ב. דן, דמות יחודית בנוף התרבות המקומי.
רגע לפני ההקרנה אני מתקשר אליו, לשמוע איך נולד התפקיד הראשי.
“פנתה אליי גליה, שהיא משוררת סופרת שהייחוד שלה הוא בחוש ההומור שלה. היא אמרה שהיא רוצה שאני אשחק בסרט שלה. הלחנתי בעבר שירים שלה. תראה, יצא לי להופיע ב-26 סרטי סטודנטים שונים אבל אני מגדיר את עצמי כמוזיקאי. רואה בעצמי כמי שמתעסק בהחלנה של מוזיקה בקולנוע, למרות שעשיתי רק שבעה כאלה. החיים הם מגוחכים. אולי אני בכלל לא עושה את מה שאני אמור לעשות. היא פנתה אליי. אמרתי וואלה סבבה רק שזה היה קצת יותר מדי ימי צילום ביחס לתעריף, לא היה לי סוכן אז אז יצא שזו הייתה חוויה”.
במה עוסק הסרט?
“אני מגלם ממציא חסר השראה שכל הרעיונות שלו כושלים אבל נשים עדיין מתאהבות בו ובטוחות שכל הרעיונות המיותרים שלו יכניסו להן כסף. אחרי שהוא שובר לבבות של עשרות נשים הוא מוצא את אהבת חייו בדמות אלמנה של חלל צה”ל פלוס ילדה. לא ברור איך, אבל גם היא מתאהבת בו”.
איך הייתה העבודה עם גליה?
“שמתי לב שהדבר היחידי שמפריד בין סרטי פעוטות לסרטים למבוגרים זה סצינות הסקס. ויש הבדל בין איך שנשים כותבות אותן לאיך שגברים במאים כותבים אותן. נשים כותבות סצינת סקס, תמיד הם מתארים את הבחורה לבושה בקומבינזון שחור. קומבינזון מחרמן אותן. כשגבר כותב סצינת סקס היא ישר עירומה. אמרתי לה: גליה, בואי נתפרע בסצינות הסקס, הסברתי לה: זה סרט איזוטרי, קצר, בואי נעשה. אבל היא לא הסכימה”.
מי עומד מאחורי הסרט?
“זה שילוב של החסכונות של כל המעורבים בהפקה יחד עם עזרה של עמותת כנפיים, שמסייעת לחולי נפש. במקור היא רצתה שהסרט יקרה בשנות התשעים ועוסק בתוכנת ההיכרויות הראשונה, ישראל היא מדינה בדיליי תמיד אנחנו בהזייה שאנחנו מתקדמים אבל בפועל אנחנו גירסה של אלבניה”.
איך הגיב הקהל?
“אני מודה שבגלל הניסיון שלי עם הקולנוע הישראלי, תמיד כשאני מגיע לראות את הקרנת הבכורה אני מצפה שהוא יהיה ממש גרוע. ובאופן מפתיע, למרות שאין תקציב בכלל, הקהל מאוד נהנה. לגליה הייתה שאיפה לעשות סרט לא פלצני. היא אוהבת סרטי בורקס ורצתה לעשות אחד. אני חושב שהצלחנו”.
הינה הסרט: