אתר כחול, כרטיס כחול ואני ( המשך בפוסט קודם ושניים לפניו :-))

 

 

 

בבוקר ראיתי כי הצטרפה לאתר החברה הנכבדת רחל חלפי קראתי ונזכרתי בים ובהפתעה ששלח לי חבר
ובהעדרות מהבלוגים והרשיתי לעצמי לשכפל פחות או יותר כמה מילים אישיות
חברות יקרות חברים טובים, אחרי כמה חודשי פעילות כאן

והמון חברים טובים שרכשתי כאן אז

יצאתי, לההפך מחופשה כיון שאחר כמה שנים במסלול עוקף זיעת אפיך

מצאתי, אותו מגיע למבוי סתום,

שבתי לפקקים המקובלים באוטוסטרדה של בזיעת אפיך

מחלונות סמוכים בפקקים

נשקפת אלי דמותי,

האוטוסטרדה הזו של זיעת אפיך

יש לה מסלול

ארוך יותר אבל גם היא

בסוף מובילה לדד-אנד.

שכולנו בסוף יונקים ממנו

:-).

האוטוסטרדה של זיעת אפיך

כנראה נקראת כך, כי החיים חולפים על פניך מהר יותר,

כי מבחינתי הבחנתי כי יש בה הרבה יותר פקקים מבמסלול העוקף.

זה מזכיר לי את היושבים בפקקים בכביש "המהיר" בפסח צפונה ואת הכביש העוקף לבונו מרישפון 🙂

 

 

הבאתי  וידיאו שנשלח אלי בהפתעה הערב,
המשוררת מאיה בז'רנו קוראת את שירה כרטיס כחול על רקע קטע גיטרה שלי
מג'ו בן דוד שערך ושלח אל מקום שאני מבלה בו מעט יותר לייטלי ( גם בפתח) שם  ,       וששם, 
וגם  שששם  ,        וששששם  שמו אותי , מוזמנים לאהוב.

 

.ידידי הותיקים מוזמנים להתידד גם שם,

יש עוד ידית לאחוז,

בזמן האחרון גיליתי שאני נשמט,

גם דברים נשמטים מידי,

גם אם לאהבה היתה ידית

היא היתה נשמטת מידי,

לכן נאחז בכמה ידיות.

שלכם בינתיים

אני

 נ. ב. אשמח מאוד לראות אתכם שוב מבקרים,

ולמי שלא זיהה זה אני על הגלשן בוידיאו

בחודש וחצי שלא הייתי כאן התקדמתי מאד בגלישה.

בלי קשר לכותרת 🙂

ורון טאטו על הגבס 🙂