אני מקווה שגם האירנים אוהבים את ילדיהם..

באופן יוצא דופן אני מעלה פוסט מעט פוליטי..

אדון בקצרה בנקודת מבט אחת מני רבות על האיום האירני בנשק גרעיני מול ישראל וארצות הברית.
נקודת המוצא שלי היא, לא במפתיע, מילים של שיר, במקרה של סטינג המצורפות לעיל:

Russians

Words and music by Sting

  
In Europe and America, 
there's a growing feeling of hysteria
Conditioned to respond to all the threats
 In the rhetorical speeches of the Soviets
Mr. Krushchev said we will bury you 
I don't subscribe to this point of view 
It would be such an ignorant thing to do
If the Russian love their children too  

How can I save my little boy
 from Oppenheimer's deadly toy
 There is no monopoly of common sense
 On either side of the political fence
We share the same biology Regardless of ideology
Believe me when I say to you
I hope the Russians love their children too

There is no historical precedent
To put words in the mouth of the president
There's no such thing as a winnable war
It's a lie we don't believe anymore
Mr. Reagan says we will protect you
I don't subscribe to this point of view
Believe me when I say to you
I hope the Russians love their children too 

We share the same biology
Regardless of ideology
What might save us me and you
Is that the Russians love their children too 
 
 
Stingetc.com is copyright © 1995 – 2012 by Marisa Meisters

השיר (מצורף לינק לקליפ שלו- http://www.youtube.com/watch?v=4rk78eCIx4E ) נכתב על ידי הפזמונאי המלחין והזמר סטינג, על עיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות בשנות ה80 בהן התבטאויות כמו זו של הנשיא הרוסי חורשצ'וב לא היו  בלתי נפוצות וכמובן שהן קיבלו הד חוזר מנשיא ארצות הברית. האיומים סבו סביב הנשק הגרעיני ששתי המעצמות החזיקו זו מול זו כנשק יום הדין. 

כיום ישנו איום חדש והדדי בין אירן לבין ארצות הברית (וגם ישראל בעסק) הנוגע לא רק לאידאולוגיה, לפי השיר אלא גם לדת. וכאן העניניים מסתבכים, כיון שדת היא אבן שואבת למלחמות חורמה מאז ומעולם. אולם מעולם לא היה האיום במלחמה כה הרסני כמו האיום הגרעיני. 

התקווה הכי חזקה, לדעתי, לעצור את מחול השדים הזה ששואף לגרור אליו את העולם המערבי והמוסלמי עד לאבדון הוא המחשבה הפשוטה שמעלה סטינג בשורה "אני מקווה שגם הרוסים אוהבים את ילדיהם". אני בטוחה שהאירנים כמו גם האמריקאים והישראלים אוהבים כולם את הילדים שלהם. אני חושבת כי אין בכך תמימות אלא ידיעה שלמה. ולו רק בשל כך..