הכרתי אותו מעט מעט.
פנים מול פנים
לחי מול לחי.
חיבה עצומה חשתי כלפי האיש שהיה סבא ישראל היפה רבתית.
ניסיתי להעלות זאת במילים של שירה, לא יצא טוב במיוחד אבל בכאב מחנק אני חייבת לשחרר:
*
שירת הרוחות בתל אביב הפתיעה בקור עז של יוני אפילו את זקני העיר.
אילו היו כזִקְנָה של חבל ארץ שפלה או הררית לא היה להג נרגן בפיהם
אך הוא וגם הם, בהיותם מה שהינו, הרכינו ראש סַבְיוֹנִי וחייכו בדמע.
אני לא אישה מאמינה, בכלל. אבל במקרה הזה- בחיי שזצ"ל!!
אַרְיָה – אשה שהיא אריה אשה, פמיניסטית, ישראלית, אנושית- מתלבטת מה יותר חשוב..בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד
תודה ששתפת ענבל
איש ומשורר מיוחד
זכרו לברכה