שלדג רקק עורך, מתרגם, כותב, מנמנם
אני שומע מאחוריי את רחש הרכבת מאיטה לקראת התחנה. אחר כך חוזר השקט לרפרף בעצי הערמון. קני סוף נעים בתנועות אטיות ימינה ושמאלה, קדים לאגם, כילדי נרות בכיכרות. רק הברווזים אינם שמים לבם ליופי. נוברים בנוצותיהם או מאיצים לקראת פיסת לחם אפשרית. פני המים מרשרשים לקראתי אדוות. ריח עלווה רטובה עולה מן האדמה הרכה. עיניים מחייכות. אם לא אנסה לזכור ...
קרא עוד »