אז מה היה לי, בשנה האחרונה?
דיווח יבש ועגמומי אך אופטימי:
– עזבתי עבודה שהשקעתי את נפשי ומרצי בה וכצפוי היא לקחה ממני את מרצי ונפשי. – נחתי. צברתי אנרגיות. התחלתי לכתוב אחרי תקופה ארוכה. תרגמתי עוד כמה שירים של ו"ה אודן (הגעתי כבר ל-19 תרגומים, 5 מהם יפורסמו בקרוב בשני כתבי עת). העיקר השלמתי כתב יד לספר שני שנקרא כשם הבלוג – 'הוא המסמן את המקום'. שלחתי אותו להוצאות הגדולות, אלה שיש סיכוי שיממנו, אך נעניתי בשלילה. מחכה למימון, כלשהו. בעיקר שמח שהשלמתי קובץ שירים שבעיניי הוא שלם. 'הוא' עוד יצא, מקווה שבקרוב.
– הייתי פרילאנס למשך כמה חודשים. עדיין כותב פה ושם ביקורות ספרים לעיתון 'הדף הירוק', מבית התנועה הקיבוצית.
– הייתי פעיל בכמה גרילות, גם שם, השקעתי, בעיקר בשתיים מהן.
– פתחתי בלוג שירה, 'כאוס'. לא עדכנתי את הבלוג כבר למעלה מחודש. אין שירים. שלחו שירים.
– מצאתי עבודה נוספת, מיוזעת.
– התקבלתי לעבודה במשרה מלאה בתחום העריכה הלשונית ועזבתי את העבודה המיוזעת לטובתה.
מרוצה. מחכה.
תִקוּןבֵּנַיִּם: שניים מהתרגומים לשיריו של ו"ה אודן פורסמו בגיליון האחרון שיצא ממש בימים אלה.
ה"חוסר" התמידי הזה, הוא הרחם של האומנות.
בהצלחה בעבודה החדשה.
תודה גיורא. אכן אתה צודק. ושיהיה בהצלחה גם בנושאים האחרים