בְּגָלֶרְיָה קְטַנָּה, בָּעִיר הַגְּדוֹלָה / מוטי לקסמן, אייר תשע"ב
בְּגָלֶרְיָה קְטַנָּה
בָּעִיר הַגְּדוֹלָה
תַּעֲרוּכָה קְבוּצָתִית נִפְתְּחָה.
הִגִּיעוּ עֶשְׂרוֹת אִישׁ וְאִשָּׁה.
עַל הַקִּירוֹת תְּמוּנוֹת צִיּוּר גַּם צִלּוּם.
עַל כֵּנִים שׁוֹנִים, פְּסָלִים גַּם פִּסְלוֹנִים.
רֹב זוּגוֹת הָעֵינַיִם
אֵינָן מְמֻקָּדוֹת בְּרֹב יְצִירוֹת הָאָמָּנוּת
אֵינָן בּוֹחֲנוֹת אוֹתָן,
אוּלַי, רַק אוּלַי,
אֵינָן מַבְחִינוֹת בָּהֶן,
אֲפִלּו.
רֹב הַזְּמַן,
מֵהַפִּיּוֹת שֶׁל צְמָדִים, שְׁלִישִׁיּוֹת אוֹ רְבִיעִיּוֹת
הַרְבֵּה מִלִּים נִשְׁמָעוֹת,
לָרֹב,
לֹא רַק,
גַּם לֹא בְּעִקָּר,
עַל יְצִירוֹת הָאָמָּנוּת.
בְּעֵת לְחִיצַת הַיָּד
לְשָׁלוֹם
מִסְפָּר הַמִּלִים מוּעַט יוֹתֵר,
"אֵיזֶה יֹפִי"
"יָפֶה, יָפֶה מְאֹד"
"מְאֹד מְיֻחָד"
"מַמָּשׁ מְקוֹרִי"
בַּסִּכּוּם,
גַּם הַגִּוּוּן מִצְטַמְצֵם,
"תּוֹדָה, תּוֹדָה שֶׁבָּאתָ"
"תּוֹדָה שֶׁהִזְמַנְתָּ"
"לְהִתְרָאוֹת".
עַל הַקִּירוֹת
תְּמוּנוֹת צִיּוּר גַּם צִלּוּם
עַל כֵּנִים שׁוֹנִים
פְּסָלִים גַּם פִּסְלוֹנִים
שלום מוטי,
יש בשיר אבחנה מעניינת על היחסים בין בני אדם שהם לא פעם שטחיים. וחבל.
שבוע טוב
רות