יהדות, יצירה, אדם קורא חושב, יוצר על יהדות ועל בני אנוש שנוצרו בצלם אלוהים
סיפור בתנועה / מוטי לקסמן, אייר תש"ע
הסיפור נספג
בעיניה הפקוחות ברכות.
היא יושבת לעצמה בחלון
למרות, הנוסעים הרבים.
הספר שעל ברכיה,
אחוז היטב בשתי ידיה.
היא רגועה, נינוחה.
האוטובוס
נע לאט, בשעות הבוקר.
תנועתו המדודה
מנענעת את גופה
בעדינות;
עפעפיה, כאילו מעצמם,
צונחים וסוגרים לאט על עיניה.
ראשה הזקוף מתרכך
ומוטל,
אט-אט הצידה.
אצבעות ידה הימנית
מרפות מעט,
ודפים אחדים משתחררים
להזדקפות באוויר.
האוטובוס ממשיך לנוע.
בעדינות, בעיניים עצומות,
העלמה סוגרת את הספר.
מציבה אותו בין
ראשה העדין
לשמשת החלון.
לחיה השמאלית על הספר.
התנועה נמשכת.
פניה רכים, נינוחים,
מחייכים.
חולמת.
על הסיפור שנרדמה בו?
ואולי
על אהבה
שנעורה בה?
שנעורה בה?