פליו פורמוזה / שני שירים – Feliu Formosa / Dos poemes   בראשית אוגוסט ראה אור גליון 7-8 של כתב-העת "כתובת" ובו שני השירים המובאים בזאת. הוּא מֵגִיחַ מִן הַמַּיִם עִם צְדָפוֹת שֶׁתָּלַשׁ מִן הַסְּלָעִים. הִיא, עֵירֻמָּה בַּמִּפְרָצוֹן הַקָּטָן. בָּאוֹלָר, הוּא מְבַתֵּק אֶת שִׂפְתֵי-הַצִּדְפָּה   וּשְׁנֵיהֶם יוֹנְקִים אֶת בְּשָׂרָהּ. לְאַט, תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵם לוקקים אַחַר-כָּךְ   זֶה אֶת עוֹרָהּ ...

              עץ חִיַּכְתִּי אֵלֶיךָ הוֹד מַלְכוּת מִסְתַּתֵּר הַמְּרַחֵף עַל-פְּנֵי שֵׁם הַדְּבָרִים הַקָּדוּם. לְבַדּוֹ נָטוּעַ אָדָם בִּכְאֵב הָאֵפֶר, נוֹשֵׂא אוֹתְךָ, אָב מֵת, בְּתוֹכִי, בִּדְמָמָה, כְּקֶבֶר, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֵלֶיךָ בְּמִלֵּי רוּחַ בְּנוֹת אֶלֶף, הַמַּצִּיתוֹת אֶת הַזַּעַם. מֵעוֹלָם לֹא הֵשַׁבְתָּ לַזְּעָקָה מוֹתִיר אוֹתִי לְחֶרְדַת לַיִל, אֵשׁ כְּמוּסָה, שַׁלְהֶבֶת עֲצוּמָה, עֵץ אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה. ARBRE Jo et vaig somniar ...

    "סליחה. יפריע לך אם אצייר את החצר הזאת?"  "הו, לא אדוני, לא יפריע לי כלל," השיבה לי אישה כבת ארבעים, גבוהת קומה, שערה גלי ופניה מפיקות טוב-לב. "רק שאני לא יודעת מה תוכל לצייר בה. היא קטנה ומוזנחת מאוד, כי אני גרה כאן לבד, עם אחותי. המסכנה, חולה מאוד ולא נותר לי זמן לכלום."  "זה רק כדי לצייר ...

5   Tot s'ha aclarit, però plou més que abans, i l'aigua ens evoca el til·ler que tots dos hem mirat a recer d'un vell burg i després dels arpegis perduts entre la boira. No hi ha res més tenaç que aquests acords fugaços quan tot just comencem el joc de la memòria. Entre tots dos, és fácil incorporar l'indret ...