אלטע זאכען
פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ עוֹבֶרֶת
בַּשְּׁכוּנָה מַשָּׁאִית קְטַנָּה
וּבָהּ שְׁנֵי עֲרָבִים מְדַקְלְמִים
בְּמִבְטָא גְּרוֹנִי מֻקְלָט:
"…אלטע זאכען…
תַּנוּר…מִטָּה…בְּגָדִים…
"אלטע זאכען"…
הַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁסּוֹף סוֹף
אוּכַל לְפַנּוֹת מִמַּחְסָנִי:
"לָמָּה לֹא אוֹהֲבִים אוֹתִי"– אלטע זאכען
"יִהְיֶה בְּסֵדֶר" –אלטע זאכען"
"זֶה לֹא אַשְׁמָתִי"–אלטע זאכען"…
אַךְ כְּשֶׁהִצַּעְתִּי "אֲנִי אוֹהֵב" —
גָּבְרָה מְהִירוּתָהּ,
כָּבָה הָרַמְקוֹל
וְנֶעֶלְמָה בַּצֹּמֶת…
עקיבא דביר (קונונוביץ)
ירושלים, 08 בדצמבר 2010
איזה יופי,
עקיבא
אכן, הבלתי אהובים, אלה שאין אליהם יחס, יכולים בקלות לעבור לבעלות אחרת.
אבל, הנאהבים, תמיד ישארו יחד, ולעולם לא יהיו אלטע זאכען…
מוטי יקר,
זיכית אותי בפירוש חדש.
שימחת אותי.
עקיבא
אותנטי . בהצלחה בכל.
אביטל,
תודה על תגובתך.
החלמה מהירה.