בננות - בלוגים / / למה רצוי לקלל בעברית גבוהה
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

למה רצוי לקלל בעברית גבוהה

 

למה רצוי לקלל בעברית גבוהה?

 

(שיחזור חלקי של השיעור שהעברתי בביה"ס יוספטל, באזור,  ביום שישי 12-03-10, לפני 2 כיתות ה'-ו'. נכחו  כ-60 תלמידים כל פעם,  וזה התקיים בספריית ביה"ס)

 

קודם כל שאלתי אותם מי מהם אף פעם לא קילל. רק 2 הצביעו. שאלתי מי מהם אף פעם לא שמע במוחו קללה שלא נפלטה מפיו, כי התאפק. אף אחד לא הצביע. סיכמנו שלקלל זה עניין אנושי, רגשי מאד. שאלתי אותם מה התוצאה של הקללה. הרוב המכריע אמר שזה פוגע, מעליב, וכו'….

 

אמרתי שאחת הדרכים לא להיגרר אחרי הרגש הוא "לתרגם" את הקללה לעברית גבוהה, מלפני 3000 או 2000 שנה (תקופת התנ"ך או התושב"ע). בדרך זו, אנחנו מפתיעים את הזולת, ועשויים אפילו להצחיק אותו. דיברנו על חשיבות הצחוק. דיברנו על ההבדל בין הומור ובין סטירה. בהומור אני צוחק עם ואילו בסטירה אני צוחק על. שאלתי אותם מי מהם יודע איך אמרו בן זונה(חיוכים וצחוק מתוך מבוכה בגלל נוכחות 2 המורות) בתקופת המקרא. הבאתי את הקללה "בן נעוות המרדות" שבה קילל שאול את יהונתן בנו כשכעס עליו. הצבענו על כך ששאול ממש כעס ופגע והעליב ואילו אנחנו, אלפי שנים לאחר מכן, עשויים להצחיק את הנפגע הפוטנציאלי ואפילו להתחיל במערכת יחסים בריאה יותר

 

            רשמתי על הלוח את השורה : "אני יושב בבית הכבוד ונצרך אל נקביי". המשימה הייתה לתרגם את זה לעברית בת ימינו. עשרות ניסו. אף אחד לא הצליח. כשאמרתי להם שהמשמעות היא:"אני יושב בבית השימוש ועושה קאקי" (התפקעו מצחוק. בכלל, רוב הזמן  הייתה אוירה מצחיקה מאד וכולם ללא יוצאים מן הכלל השתתפו ונהנו)…

 

            אמרתי להם שהיהדות מייחסת חשיבות רבה למלים ויחד עם זאת, יש מלים בעלות משמעות שונה, ולא תמיד אנחנו מודעים לסתירות האלה.

    

            שאלתי אותם מי היו הילדים של אדם וחווה וכמובן ידעו שהם קין והבל. הרוב המכריע הופתע כשהזכרתי את שמו של שת. הם הופתעו שבעתיים כשגיליתי להם ש"שת" מלבד משמעותה בספר בראשית: שָׂם,משמעותה גם "תחת" או עכוז, או ישבן, או אחוריים וכו' וכו'. שאלתי אותם מי היה הבן של שת המוזכר בתנ"ך. כשגיליתי להם שמדובר ב"אנוש", הזכרנו את המשמעות החיובית של המלים "אנושי", "אנושות", "אנושיות" וכו',אבל אז גילו שאנחנו "בני תחת", שהרי אנוש היה בנו של שת שמשמעותו גם תחת.

 

אמרתי להם שביהדות יש השקפה האומרת שאצל כל אדם יש איזה יסוד לא כל כך חיובי, המכונה גם יצר הרע, שהוא חלק מהחיים (מאברהם אבינו ועד דוד המלך ועד בכלל), ועלינו להיאבק בו, ואני טוען: בעזרת חוש הומור

 

הבאתי להם דוגמה עוד יותר מפתיעה, שהרבה מבוגרים אינם יודעים עליה, והדבר הוא הוכחה שמבחינה אידיאולוגית הגזענות היא זרה ליהדות. מדובר כמובן בחשיבות הביולוגית של הגזע. הבאתי כדוגמה  את "משיח בן דוד", שאין נעלה ממנו. אם בודקים, מגלים שדוד המלך, משורר מזמורי תהילים וגם חוטא חטאים גדוליםמוצאו מרות המואבייה, שהתגיירה מתוך בחירהכלומר היא ממואב, ומואב מוצאו מגילוי עריות של לוט עם בנותיוכלומר משיח בן דוד מוצאו הביולוגימגילוי עריות, שהוא אחד החטאים (עוונות, פשעים?) החמורים ביותר שיש מתקופת התנ"ך ועד ימינו. כלומר, ביהדות העיקר הוא מה האדם עושה, איך הוא מתנהג, ולא מה מוצאו הביולוגיוכל זאת אנחנו מגלים בזכות המילים ומשמעותן

 

לאחר דוגמאות נוספות הגענו לחלק שהם היו צריכים בו להיות פעילים. התחלקו לקבוצות קטנות. כל קבוצה הייתה צריכה להמציא קללה שאינה פוגעת ומעליבה אלא מצחיקה על דרך הנוטריקון, כלומר ע"י ראשי תיבות, כגון שיל"צ גבכש"ג ("שיהיו לך ציונים גבוהים כמו שבעת הגמדים")  או "הלשתמ ששק"ר" ("הלוואי שתהיה מעצב שער של קרחים"…)  וכו'.

הזוכים היו אמורים לקבל  פרס.

 

                 ביה"ס תרם 6 מתנות לזוכים(ספרים מעניינים). הקבוצה הראשונה, 2 כיתות ו', לא הגיעה לשלב הזה של ייצור קללות כי מרוב התלהבות הרבו לפטפט וזכו רק  להגיע לחלק הראשון של התחרות, ואילו 2 כיתות ה' נהנו גם מזה וגם מזה. סך הכולאווירה של צחוק וכיף ולמידה מעמיקה.

 

4 תגובות

  1. הי עקיבא,
    מקסים ומקורי. השל"א!!!
    [הלואי שתזכה לחיים ארוכים]
    רות

  2. איזה נחמד.אם כי על דוד אני קצת חלוקה.

    אבל מקסים הרעיון.
    שבוע טוב, טוב.

    • עקיבא קונונוביץ

      מעניין אותי מה דעתך על דוד. לפי מה שידוע לי,בגלל חטאיו לא זכה לבנות את בית המקדש ונתן הנביא הוכיח אותו.
      והעיקר– תודה על תגובתך ועל התמליל של השיר.
      מאחל לך בריאות ושמחה.

השאר תגובה ל עקיבא קונונוביץ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ