בננות - בלוגים / / עד תום (על השירה והחיים)
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

עד תום (על השירה והחיים)

עַד תֹּם

 

 

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

לְנֶכְדִּי הָרִאשׁוֹן.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

לְנֶכְדִּי הַשֵּׁנִי.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

לְנֶכְדִּי הַשְּׁלִישִׁי.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

לְנֶכְדִּי הַשִּׁשִּׁי.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

לְנֶכְדִּי הַשְּׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה.

אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר

בְּיוֹמִי הָאַחֲרוֹן.

 

 

עקיבא דביר (קונונוביץ)

מתוך: "משפחת וכו", הוצ' כרמל, מאי  2011

 

11 תגובות

  1. רות בלומרט

    ומה עם שיר לנכדה, עקיבא?
    המשך לכתוב. היום ההוא רחוק ומתרחק.

    • עקיבא קונונוביץ

      רות,
      השיר נכתב לפני כ-9 שנים והוא מוקדש לנכדיי ולנכדותיי. באשר ליום ההוא– הוא מתתרחק כל עוד אמשיך לכתוב…

  2. איזו טוטאליות ,עקיבא
    אכן שיר היא דרך חיים גם כשלא כותבים כותבים תמיד בראש

  3. צל שירה היא דרך חיים- תיקון טעות מלמעלה

    • עקיבא קונונוביץ

      חנה,
      טרם הגעתי לטוטאלילות הזאת,ואת צודקת, שירה היא דרך חיים גם כשכותבים בראש.

  4. גיורא פישר

    כמו שחרזדה בסיפורים, אתה בשירים ובנכדים: כל לילה היא מספרת סיפור חדש ,וכך מבטיחה שתשאר בחיים.
    ברכות לספר החדש
    גיורא

  5. גליה אבן-חן

    יש לציין שהספקת הרבה עד יומך האחרון, הלואי על כולנו.

    • עקיבא קונונוביץ

      גליה, המחשב בגד בי במשך כ-10 ימים, והיום הוא שב לאיתנו. תודה על תגובתך. תחושתי היא שהספקתי מעט מאד, אבל עוד היד נטויה.

  6. טובה גרטנר

    היי עקיבע
    זה שיר התשוקה, זה שיר מהחומרים של משורר אמיתי
    להתראות טובה

    • עקיבא קונונוביץ

      טובה, אני כועס על המחשב שלי שמנע ממני לראות את תגובתך לפני כ-10 ימים.אבל שמחתי עכשיו רבה. קלטת דברים עמוקים.
      להתראות.

השאר תגובה ל עקיבא קונונוביץ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ