עַד תֹּם
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
לְנֶכְדִּי הָרִאשׁוֹן.
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
לְנֶכְדִּי הַשֵּׁנִי.
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
לְנֶכְדִּי הַשְּׁלִישִׁי.
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
לְנֶכְדִּי הַשִּׁשִּׁי.
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
לְנֶכְדִּי הַשְּׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה.
אֲנִי כּוֹתֵב שִׁיר
בְּיוֹמִי הָאַחֲרוֹן.
עקיבא דביר (קונונוביץ)
מתוך: "משפחת וכו", הוצ' כרמל, מאי 2011
ומה עם שיר לנכדה, עקיבא?
המשך לכתוב. היום ההוא רחוק ומתרחק.
רות,
השיר נכתב לפני כ-9 שנים והוא מוקדש לנכדיי ולנכדותיי. באשר ליום ההוא– הוא מתתרחק כל עוד אמשיך לכתוב…
איזו טוטאליות ,עקיבא
אכן שיר היא דרך חיים גם כשלא כותבים כותבים תמיד בראש
צל שירה היא דרך חיים- תיקון טעות מלמעלה
חנה,
טרם הגעתי לטוטאלילות הזאת,ואת צודקת, שירה היא דרך חיים גם כשכותבים בראש.
כמו שחרזדה בסיפורים, אתה בשירים ובנכדים: כל לילה היא מספרת סיפור חדש ,וכך מבטיחה שתשאר בחיים.
ברכות לספר החדש
גיורא
גיורא, תודה על תגובתך ועל איחוליך.
יש לציין שהספקת הרבה עד יומך האחרון, הלואי על כולנו.
גליה, המחשב בגד בי במשך כ-10 ימים, והיום הוא שב לאיתנו. תודה על תגובתך. תחושתי היא שהספקתי מעט מאד, אבל עוד היד נטויה.
היי עקיבע
זה שיר התשוקה, זה שיר מהחומרים של משורר אמיתי
להתראות טובה
טובה, אני כועס על המחשב שלי שמנע ממני לראות את תגובתך לפני כ-10 ימים.אבל שמחתי עכשיו רבה. קלטת דברים עמוקים.
להתראות.