כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
אִשָּׁה
אֲנִי אוֹהֵב נָשִׁים,
הֵן אוֹהֲבוֹת שִׁירָה.
אִשָּׁה אוֹהֶבֶת בַּיִת,
אִשּׁה אֵינָהּ רוֹצָה
חָרוּז בּוֹדֵד
אֶלָּא מַחֲרֹזֶת,
שֶׁצְּלִיל יִהְיֶה צָלוּל,
לֹא צֵל שֶׁל קֹול.
אִשָּׁה אוֹהֶבֶת קוֹל קָלִיל
חוֹבֵק הַכֹּל,
וְשׁוּב לִקְרוֹא
עוֹד
עוֹד…
ירושלים, 2004
אם הייתי גבר הייתי מזדהה עם הסטריאוטיפ שבנית והייתי "איש אוהב בית…. וכו'
רוצה לומר שזהו תאור שרואה באישה אובייקט מלאכי לגבר ועל זה נכתבו כל המחקרים הפמיניסטיים ומהם הושלכו התאוריות לכל האחר באשר הוא. כביכול תאור מלא אהבה והערכה, אבל מי שחפצה בחיים משלה חייבת להדוף סטראוטיפים טובים או רעים ולחוות את עצמה לטוב ולרע. האם היית רוצה שיר על "גבר אוהב…" ? האם אתה מאוד דומה לשכנך ואין לך סממנים אישיים מיוחדים?
אפשר להמשיך ולהמשיך. קשה להחלץ- הן לגברים והן לנשים מהגישה הרואה בשני את הכללי, האובייקטיבי, הסטיגמה, הקבוצת ההשתייכות, האדיאל, מקור-כל-טוב , מקור -כל רע וכו'. להמחשה אומר שמקווה להמשיך להכיר את עקיבא הסובייקט, ולא לדמות את עקיבא האובייקט "גבר"
מירי, עלינו להיזהר מסטראוטיפים, אין ספק, אבל חשוב שנדע שיש תכונות המאפיינות גבר ואישה, בעיקר בתחום הביולוגי והרגשי.זה לא סותר את ראיית הזולת, גבר או אישה, כסובייקט. אולי כדאי אי-פעם לקיים "ערב בננות" על הנושא הזה. תודה על תגובתך.
עקיבא יקר,
אתה כן?
אישה, כל אישה אוהבת שירה וחרוזים?
אין איש שאוהב, לא פחות ואולי יותר?
בשם כל בני האדם הרגישים…
בברכה
מאטלעל
מוטי יקר, התכוונתי להגיד שבדרך כלל האישה אינה אוהבת חרוז בודד אלא מחרוזת,כלומר מערכת יחסים קבועה. ברור שגם הגבר בדרך כלל אוהב זאת.גיליתי בזכותך שמשתמע מהשיר שרק האישה אוהבת שירה, וזה כמובן לא נכון.נגררתי אחרי השיר מבלי לבדוק את הקשר שלו אל המציאות, אבל זכיתי לדיאלוג מעשיר.
גם לגבי"מערכת יחסים קבועה" איני בטוח שההבדל הוא בין אישה לאיש
אלא בגישה, בתפיסת חיים ועוד
בברכה
מאטעלע
מוטי, גם אני איני בטוח.
היי עקיבע
בטח שמזדהה
במיוחד עם המחרוזת עם הסמל הנשי הזה.
הדימוי מעט מול הרבה.
הרבה זה טוב…
זאת תכונה נשית? לא בטוחה אך מדברת אלי.
שבוע טוב
טובה
טובה, גם אני לא בטוח שזאת תכונה נשית, אבל לדעתי מאפיינת יותר את האישה.שמחתי שהמטפורה הזאת דיברה אל לבך.
עקיבא, אמנם השאלה לא הופנתה לבני מיני, אך קשה לי להתאפק מלהגיב שקשה להזדהות עם שיר שעוסק בהכללות שקל להפריכן, אחת לאחת
נראה שהתכוונת לטוב, אך כולנו יודעים לאן יכולה להוביל הדרך הרצופה כוונות טובות
הדברים כוונו אליך בהנחה שכתבת את השיר
אהוד, אני כתבתי את השיר, ולדעתי כדאי שאי-פעם נערוך, כפי שהצעתי קודם, "ערב בננות" כדי לדון בנושא הזה לפרטי פרטיו.
תודה על תגובתך.
לגמרי לא מזדהה עם השיר.
שיר המציג את האשה בקלילותה כביכול. ואם היא קלילה הרי זה כאילו מנוגד לגבר השואף לעומק ולמורכבות ולא לקלילות.
הכל מן הסוף להתחלה מוליך כאן לאשה האוהבת דברים להתענג עליהם בפשטות, להתקשט בהם בפשטות, לבנות עולם בטוח, מוגן ומאוד קטן רוח.
אישה,
נראה לי שהפירוש שלך אינו נובע מן הטקסט אלא ממקום אחר.הטקסט משבח את האישה. חבל שאת(ה) מעלים(ה) את שמך.למה?
"מקום אחר"?
אם נתייחס למילה אחת בלבד (נוספת ל"קליל"): מהן האסוציאציות שלך ל"מחרוזת"?
מתי היא מופיעה בהקשר של שירה? האם יתכן שתופיע נניח בהתייחס לביצוע של שירי שוברט? מישהו יכנה לידר בשם 'מחרוזת'?
האם ישמיעו ברדיו 'מחרוזת' שירים ליום הזכרון?
לא אמשיך אבל אין מדובר רק בכל מילה כשלעצמה אלא הצירוף והרצף של מילים שונות וההתייחסויות אליהן.
צר לי, איני אומרת דבר כנגד השיר אלא רק על הזרות שאני חשה כלפיו אם הוא אמור לבטא משהו מתחושותי כאשה.
אישה,
עכשיו אני מבין יותר, ואני מכבד את פרשנותך ואמשיך לחשוב עליה. מלבד זאת, מותר לך גם לא לאהוב את השיר ולהביע זאת בצורה נאותה, כפי שביטאת את פרשנותך.
תגובתי היתה לשאלת ההזדהות שהצגת בראש השיר.
בשיר כשלעצמו יש חן ועוד.
כל טוב
צודק ב 100% , מבין ללבנו הנשים.
שימחת אותי!