בננות - בלוגים / / למה אין תגובה אמיתית לשירינו?
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

למה אין תגובה אמיתית לשירינו?

"אֵין לָכֶם הוֹדָעוֹת"

 

לָמָּה אֵין

לְשִׁירַי כָּל תְּגוּבָה?

אוּלַי בִּגְלָל, אוּלַי

מִשּׁוּם, אוּלַי

בְּגיִן, אוּלַי

כִּי הֵם

שִׁירָה כְּקוֹל

בְּתָא קוֹלִי…

נִצְעַד אִם כֵּן

לְלֹא נַיָּד

וְכָךְ נָשִׁיר

בְכָל  תָּאֵי

קוֹלֵנוּ.

 

עקיבא קונונוביץ

ירושלים, ראש חודש אדר תש"ע

 

 

 

11 תגובות

  1. אין תגובה,כי תרבות התגובה פה מעודדת רק תגובות מתוקות מדבש על בסיס הדדי.המתק לי,ואמתיק לך.לשירה אין שום קשר לעניין.תשמיע קולות פליאה והתפעלות לשיריהם של אחרים,בלי שום קשר לעובדה שהשירים הם חרא בלבן,ותקבל
    בחזרה מה שהשקעת.את הקרן.

    • יש בזה מן האמת

    • עכשיו ניתן להבין שאתה גם יורם, גם נזעם וגם מתוסכל מכישלונך בתחום הספרות. קשה לך בחיים? צא ומצא פסיכולוג טוב, אלא אם אתה גם תפרן.

      • עקיבא קונונוביץ

        לפלוני אלמוני,
        אני מזמין אותך לשיעור באחד מבתי הספר על הנושא "כיצד מקללין" (בלשון התנ"ך והתושב"ע) — בתנאי שתחשוף את שמך ואז, אולי, ארצה להכיר אותך אישית.

    • עקיבא קונונוביץ

      לפלוני אלמוני,
      אני מסכים באופן כללי עם תוכן דבריך.אני מאחל לך שתתבגר ותחשוף את שמך ותימנע מגסות רוח.

      • לר' עקיבא מאת רבי טרפון

        שנינו כבר לא צעירים וספק אם נתבגר
        עוד,

        אתה – בשיריך
        אני – בתגובותי
        ונימנע שנינו מגסות רוח וגראפומאניה כאחד- כל אחד בחלק היחסי לו הוא אחראי.

        והשם יתברך יפרוש עלינו סוכת שלומו

        • עקיבא קונונוביץ

          רבי טרפון,
          שימחת אותי, לא רק בשם שהמצאת לעצמך אלא בדבריך החכמים.גרפומניה היא מחלה קשה, בעיקר כי הלוקים בה אינם מודעים להתמכרותם.
          באשר למחלה האחרת שהזכרת, מידת מודעותך מעודדת.

          • לר' עקיבא מאת רבי טרפון

            ר' עקיבא היקר!
            קושט דברי אמת – שפתיים ישק!
            הוכיתי אל החומש וחזרתי בזנב מידלדל
            ללמוד חומש.
            אילו היתה מקצת מחריפות דייקנית זו
            נתונה בשיריך – לא היה שום צורך
            להרכיב לעצמי עלוקות בגין מחלתי,
            שהיא גסות רוח,או בלשונם של מי שאינם גרפומאנים – אמירת אמת.
            שה' יברכך בבריאות טובה,רבי!

  2. עקיבא היקר, לא תמיד כל תגובה באה מהמקום הנכון.
    ולעיתים יש מעט תגובות אך הן נכוחות.
    ונכוחותן נוכחות אמת.

    קנה המידה אינו תמיד בתגובות.

    שבת- שלום.

    • עקיבא קונונוביץ

      אביטל היקרה,
      יש בינינו הסכמה מלאה. כמות התגובות אינה חשובה אלא איכותן, ותמיד עדיפה שתיקה על מלים שאינן יוצאות מהלב.תודה על תגובתך. שבוע טוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ