בננות - בלוגים / / איך נטהר את שולחננו מניירותיו?
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

איך נטהר את שולחננו מניירותיו?

 

הִטָּהֲרוּת

 

 

 

רְאִי: נְיָרוֹת סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנִי,

 

דַּפִּים צוֹבְרֵי אֲבַק  קְבִיעוּת

 

פִּטַּרְתִי כַּחֹק: מִכְתָּבִים, אָדוֹן,

 

אָדון נִכְבָּד וְאַף נִכְבָּד מְאֹד, חוֹזְריִם

 

לִמְקוֹר מַחְצַבְתָּם, שָׁבִים לְאֵיתָנָם

 

בְּאַרְגָּז אָדִישׁ: עִתּוֹנִים וְכִתְבֵי-עֵת

 

מְפַרְפְּרִים בָּרוּחַ, מַשַּׁק כַּנְפֵיהֶם מְתַקְתֵּק

 

מִכְתָּב תְּלוּנָה לָעוֹרֵךְ.

 

רְאִי, רְאִי: שֻׁלְחָנִי מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי,

 

דַּף אֵינוֹ מֵעֵז

 

לְהִסְתַּמֵּר מִן הַסּוֹדְרָן

 

הַמְּסֹרָק לְפִי נוֹשְׂאִים: בִּטּוּחַ רֶכֶב,

 

אִגְּרוֹת חוֹב, נְיָרוֹת

 

עֶרֶךְ, בִּטּוּחַ

 

חַיִּים, שִׁירָה,

 

שִׁירָה.

   

 

 

שבתאי בונפיל , מלחין וזמר, ישיר את השיר הזה ביום חמישי 24-12-09 בשעה 19.30 במרכז תרבות העמים, עמק רפאים 12, ירושלים, בעת השקת האדם דיסלקטי, ספרי שיריי השלישי.

17 תגובות

  1. חגית גרוסמן

    ברכותיי, השיר מרגש ויפה

  2. שאלה טובה שאלת עקיבא : הניירות מאיימים עלינו לכלותינו 🙂
    כנגד כל אחד שמעיפים יש שניים חדשים
    וה"ראי ראי" מזכיר לי גם את שלגייה וגם את…טשרניחובסקי
    מאחלת לך הצלחה והנאה בערב לכבודך

    • עקיבא קונונוביץ

      ריקי,
      תודה על איחוליך. גם אני סובל עד עצם היום הזה משדי הנייר, ורק כשאני כותב או קורא שירה הם מרפים ממני.

  3. עקיבא, בוודאי כיף לפטר "אָדוֹן, אָדון נִכְבָּד וְאַף נִכְבָּד מְאֹד" 🙂
    בהצלחה בהשקה ועם הספר.

    • עקיבא קונונוביץ

      אמיר, לצערי עוד לא הצלחתי לפטר אף אחד מהם.
      אחרי יום חמישי אתחיל לחשוב על השקת הספר בתל אביב.
      תודה על איחוליך.

  4. שיר מצוין, מעניין לשמוע אותו מולחן.

    • עקיבא קונונוביץ

      יעל, כשיושק הספר בתל אביב יוכלו לא רק הירושלמים לשמוע את השיר. תגובתך שימחה אותי.

  5. רות בלומרט

    מחכה לשמוע!
    רות

  6. גיורא פישר

    יופי של שיר
    בהצלחה בערב ההשקה וגם לאחר מכן, שהרי לספר יש חיים גם אחרי ברית המילה.

  7. שיר יפה ,עקיבא, מה לעשות חובות החיים…
    מזל שיש שירה שתתגבר על הניירות האלה
    בהצלחה בהשקה, אשמח לשמוע לחני שירך בבלוג, תעלה אותם כאן טוב?
    יום נהדר לך

    • עקיבא קונונוביץ

      תודה, חנה, על איחוליך. אבקש מידידיי טכנאי המחשב איך אפשר להעביר לבלוגייה את השירים המולחנים.

      • עקיבא קונונוביץ

        אבל יש דרך יותר פשוטה ומהנה: אני מתכנן ערב השקת הספר גם בתל אביב, בעיקר עבור הבלוגרים/ות שאינם ירושלמים.

  8. איריס אליה

    בהצלחה רבה וברכות על הספר.שיר מאד יפה ומעורר הזדהות.

השאר תגובה ל עקיבא קונונוביץ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ