הוֹדָעָה מֻקְלֶטֶת
"…אַל תִּכְתֹּב שִׁיר
וַדֵּא קֹדֶם
שֶׁבֵּין שְׁתֵּי עֵינֵי הַקּוֹרֵא
צְבִיטָה
אוֹ נְשִׁיקָה
בְּלֵב
שְׂמֹאל אוֹ יָמִין
הַמְשֵׁךְ לִנְשֹׁם
אַל תִּשְׁתַּעֵל
פְּרֹץ לַמִּקְלַחַת
לָשִׁיר בִּמְלֹא קוֹלְךָ
כִּי אַתָּה בְּלֵב הַכִּכָּר וְאַלְפֵי קוֹרְאִים שָׁרִים אִתְּךָ
אֶת שִׁירְךָ…"
ירושלים, יוני 2009
הי עקיבע
אולי גם בין עיני הכותב שיהיו צביטה או נשיקה
אוהבת את המסר
להתראות טובה
טובה, מבחינה אסתטית-אובייקטיבית מה שחשוב הוא מה שקורה אצל הקורא.אנחנו מחשיבים יותר מדיי את מה שקורה אצל הכותב, בגלל הצד התרופויטי.
תודה על תגובתך שההזכירה לי שוב דברים שאנחנו נוטים לשכוח.
עקיבא
כיסופים של משורר או מסקנות שהסיק ?בכל אופן, שיר את שירך בכל אתר ואל תכלא אותו.
רות, ברור שמדובר כאן על כיסופים של משורר. מצידי, אני משקיע את נשמתי בשירה בכל מקום, גם בקול צרוד, בעיקר בבתי הכלא שאנחנו כולאים בהם את עצמנו.
עקיבא