בננות - בלוגים / / החתלתול פרפר
חן ישראל קלינמן
  • חן קלינמן

       

החתלתול פרפר

 

 

* 

 

 

הָחֲתַלְתּוּל פִּרְפֵּר, מוּטָל בַּכְּבִישׁ.

 

קִפָּאוֹן הַטַּלְטָלָה וְהַחֲמִילָה הָרוֹתַחַת

יַד בְּיַד,

הַגּוּף הַמִּתְפַּקֵּעַ לְמָעְנוֹ.

חוֹמָרִים לֹא נוֹעָדוּ לִשְׂרוֹד תְּנָאִים כָּאֵלוּ.

אַךְ הַזְּמָן עָמַד. וְגַם אֲנִי.

 

הַכְּבִיש, הַמְּכוֹנִיּוֹת, אֱלֹהִים,

אַכְזְרִיּוּת הָאֲנָשִׁים, הַכָּדוּר הָאָטוּם הַזֶּה,

הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה,

הִתְפּוֹצְצוּ לְכֹל הָרוּחוֹת.

 

 

16 תגובות

  1. מירי פליישר

    מרגש

  2. לקחת תמונה שגרתית של יצור חי שנדרס בכביש. שמת קלוז אפ על התמונה ונתת לה מימדים קוסמיים.
    אני לא יודע אם לקנא ב "אין עור" הצעיר החשוף שלך ,או לא.

    • שיר יפה ורפלקסיבי ,דריסת החתול המסכן בכביש הסואן, היא הזדמנות די מצמררת להתבונן בטבע האנושי האטום, רגע החוויה הוא מעין מפץ לא רק של הגוף המתפקע של החתול המסכן (הוא לפחות מתפקע למענו) אלא של כל הסדר הקוסמי של הבריאה , אכן קילקולו של האדם על פני הכדור האטום הזה פוגע בכל הבריאה. שיר יפה ההולך מהאישי לקוסמי ,רגיש ומעורר מחשבות, חן

      • חנה היקרה, איזה יופי של רגישות והבנה יש בקריאה שלך, איך אומרים – בול קליעה. שימחת אותי. את שותפה, בהחלט שותפה. חן.

    • גיורא תודה על קריאה רגישה. איני יודע אם יש או אין מה לקנא, אני רק יודע שזה מה יש… ונראה מה הגיל והשנים יאמרו.

  3. אהוד פדרמן/לחן

    כל אחד מאיתנו חולף מעשה שיגרה על פני גוויות מרוטשות של חתולים. שירך מכריח את הקורא המצקצק בלשונו לעצור בצד הדרך להתיחס למה שלא נחשב בתרבותנו כרצח אלא כהרג בלתי נמנע. למעשה כמו שאנו מסתכלים על הילדים והנשים שנהרגים מאש כוחותינו טהורי הכוונות שאומרים סליחה לא התכוונו וממשיכים בעבודתם הקדושה, חיסול אנשי חמאס

    • אהוד תודה. אין לי אלא להסכים עם דבריך ושכל הצקצוקים לא יחליפו את מקומן של הקבילות והמרי, לפחות האידיאולוגי. ולגבי המלחמה, רק לא מזמן כתבתי לעצמי באיזה שיר שהמלחמה הקדושה ביותר, המוצדקת ביותר, היא בִּתוֹ הממזרה של המוסר. חן.

  4. היה לי מזעזע לקרוא. הרבה פעמים אני רואה מראות כאלה בשכונה, ואין מה לעשות.

    • היי ענת,
      אני יותר ממסכים. השיר הזה נכתב בעקבות זעזוע כזה שלא ידעתי מה לעשות בי, כמתואר. רק כעבור יותר מיממה יכולתי לשבת ולכתוב את המילים הללו.

  5. חן, ריגש אותי השיר שלך הכתוב ברגישות רבה אך מטלטלת

  6. תמי כץ לוריא

    חן

    כמה יפה. כמה מרגש. כמה עצוב

  7. הַשִּׁיר מִּתְפַּקֵּעַ לְמָעְנוֹ…

    עוצמתי, חן.
    לא רק הזמן עמד. גם הקורא.
    עמד וקרא שוב והשתהה. אלא שהפעם לא היתה זו השתהות מסוג הסקרנים שמתגודדים למראה תאונה, אלא השתהות מהסוג הנכון. למחשבה, להרהור, להפנמה.

    ולרגע אחד (כן, לרגע. זה טבע האדם) השיר שלך עומד בסתירה מופלאה לבית האחרון, אבל המציאות עולה איתו בקנה אחד.

    חמילה רותחת גם בי.

    ובשפת יודעי ח"ן:
    וזה דבר הנמר (שלא יפרפר, בתקווה) כי גם הוא
    looking backward וכו"
    :))

    • שחר יקר,
      אכן, השיר מתפקע למענו, יופי של משפט.
      וכל השיר הזה הוא סתירה וסטירה אחת גדולה ומצלצלת, אז כן…
      תודה על קריאתך הרגישה והחומלת.

      ואף אני אוסיף, בשפת יודעי ש"מ:
      השועל ממתין גם ממתין, ואידך זיל גמור…
      🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחן קלינמן