בננות - בלוגים / / ימי המלחמה הקטנה – ריאליטי
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

ימי המלחמה הקטנה – ריאליטי

 

 בלי שהרגשנו פרצה מלחמה קטנה. התחילה מעניין קטן, שגרתי  כמעט –  חיסול. של מישהו חשוב כמובן, כי מישהו לא חשוב לא היו טורחים לחסל מלכתחילה. זה, בכל אופן, מה שהסבירו מקבלי ההחלטות  בעודם מדברים על אפשרות של מלחמה הרבה הרבה יותר גדולה והרבה הרבה יותר מפחידה. ככה, בצל  איומי המלחמה היותר גדולה ומפחידה פרצה הקטנה. כלומר החיסול שבא כתגובה לתכנית לפיגוע. יש לדייק אם כן בתיאור השתלשלות העניינים: קודם התכנית לפיגוע, אחר כך החיסול, ורק בעקבות אלה הרקטות והאזעקות וטילי הנגד וההרוגים.  ההרוגים – בעיקר בצד השני, כי אחרי הכל מדובר גם באמצעי מלחמה, ומסתבר ששלנו הרבה הרבה יותר משוכללים משלהם. לפחות לעת עתה. אלמלא כך ספק אם היו מבצעים את החיסול מלכתחילה. אתמול, למשל, נספרו  כארבעים וחמש רקטות  ושישה הרוגים מתוכם שלושה אזרחים. נספרים גם אחוזי הצלחה גבוהים של טילי הנגד שלנו. גבוהים מאוד אפילו. יותר מתשעים. רק שהטילים האלה, מטבע הדברים, לא פרושים בכל המדינה. כי פרישה בכל המדינה פירושה קריסה כלכלית, וקריסה כלכלית זה הדבר האחרון שמקבלי ההחלטות שלנו צריכים. להיפך. הם זקוקים לצמיחה. אמנם הנגיד המצויין שלנו אמר שאפילו עץ מגיע רק למקסימום הגובה, ושם הוא נעצר, אבל נשאלת השאלה האם היגענו כבר למקסימום. לא בטוח. כי מי חכם ויידע מהו המקסימום? יודעים רק אחרי שנעצרים,  ונשאלת השאלה אם כבר נעצרנו.  שאלה שאי אפשר לענות עליה עדיין.  גם אי אפשר לדעת  אם  הפיגוע המתוכנן עצמו נעצר ולא ייצא בסופו של דבר לפועל. אחד ממקבלי ההחלטות אמר זאת בעצמו, ומכאן שגם אי אפשר לדעת כמה זמן תימשך התגובה לתגובה לחיסול שהוא תגובה לתכנון הפיגוע.

בינתיים, בכל מקרה, הרקטות נופלות רק בחלקה הדרומי של המדינה, מה שמאפשר לאזרחי המרכז והצפון להמשיך בשגרת יומם ולהביט באירועים מבעד למסך הטלויזיה.  שם הם רואים את  הזעם של הצד שכנגד פורץ במהלך ההלוויות כמו לבה מהר געש שמבקשת לפרוץ מבעד למסך, אבל לא מצליחה כי לעת עתה לפחות היא כלואה בתוך הטלויזיה. אמנם  גם בדרום יש מעט זעם של  אזרחים שלא דאגו למיגונם, אבל מטבע הדברים הוא קטן בהרבה מהזעם של הצד שכנגד, שסופג גם פגיעות של פצצות וגם הרוגים. והאנשים שכן מוגנו לא זועמים כי הם עסוקים בלהיכנס ולצאת אל ומתוך המרחבים המוגנים.

בסיבות שגרמו לתכנון הפיגוע לא הוגים עכשיו, שהרי לשם מה לבחוש שוב בעבר הרחוק? עדיף להתרכז בהווה, זה  שבו לפני או אחרי ההתבוננות במלחמה הקטנה בטלויזיה, אפשר לצפות בתוכניות ריאליטי. באחת מהן, התברר לאחרונה, חילקו למשתתפים כדורים פסיכיאטריים מטעם ההפקה. הדבר מתרחש במידה מסויימת גם במלחמה הקטנה, שכן גם בה נפתחו קווי מצוקה טלפוניים וניתן להתקשר ולבקש עזרה.  וודאי גם העזרה הזאת תסתיים בבת אחת עם סיום האירועים, אז ישובו איש איש לגורלו ולחייו  – ממש כמו בריאליטי.

 

 

 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. אכן ריאליטי במיטבו
    אם היינו סופרים את ההרוגים החפים מפשע בצד השני אולי היינו חושבים לפני מהלך החלם הזה
    בנוסף בואי נחשוב חני
    האם המחליף של המחוסל לא יהיה צעיר ונמרץ ממנו
    מכירה את המשפט על המטאטא החדש
    ובנוסף
    מה זה קשור לפיגוע מתגלגל
    תסגרו את הכביש לא כמו שעשיתם אז שבטיפשותכם פתחתם
    והיום אני יעול לקבוע שאותם אלה שמתגלגלים
    גילגולם הופך מהיר וחזק יותר בעקבות המרירות והזעם על הריגת קרוביהם

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, דוד. לגמרי. זה בדיוק מה שאמרתי אתמול לבעלי (אגב ויכוח) על המחליף, וגם למחליף כבר יש מחליף.
      האמת – אני לא מאמינה שסיבת החיסול היתה התכנית לפיגוע. חיסלו כדי להניע מהלך. הרי ידעו שתבוא תגובה. רצו את התגובה כדי שיוכלו להגיב. זאת שוב ושוב ושוב אותה התנהלות מטומטמת שנועדה להראות כמה מקבלי ההחלטות חשובים וחזקים. כי במהותם הם אנשי צבא שאוהבים מלחמות. הכוונה שלי בעיקר לביברק התאומים הסיאמים. ואני מסכימה איתך מאוד לגבי הצפי העצוב.

      • היי חני
        בוודאי שלא מדובר בפיגוע צפוי
        הרי יש דרכים אחרות למנוע כי אנו יודעים שזה לא מונע
        ועד שנגיע להודת המוטיבציה לאפס כלומר הסכם שלום כמו שכמעט רבין יכל לסיים אילו לא נרצח
        יש בינתיים שיטות כמו לסגור את כביש אילת בזמן(נידמה לי כביש 12)
        הרי במקרה הקודם הייתה פאשלה ענקית של התאומים הסיאמים מכיוון שכול הלילה היו כוחות צבא בכביש ובבוקר פתחו למטיילים כאילו היו צריכים אותם כפתיון
        זה נורא לחשוב כך אך קשה לי לשכנע את עצמי שזה לא כך
        הרי סופר שהנוסעים שאלו את אנשי הצבא ואלה גימגמו
        איפוא אנחנו רוצים להגיע עם החלם הנורא הזה?
        אנו חייבים להתגייס בבחירות ולשנות את השלטון כמו ששינינו אז ב1992
        ובינתיים סוף שבוע טוב לכולנו ואני מקווה שלא מתכננים לנו התאומים בפסח

        • חני שטרנברג

          תודה, דוד, גם על התגובה הזאת.
          לא היכרתי את המקרה שסיפרת עליו, אבל כן…מטבע הדברים בהתנהלות מהסוג הזה לא חסרות פאשלות, ונשתדל לבחור בכיוונים הרצויים בבחירות. סופשבוע טוב,
          ושיהייה פסח שקט 🙂

  2. השורות שכתבת נשמעו באוזני כשיר ,שיר מתנגן ,חוזר על עצמו ומכאיב
    עפרה

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, עופרה. כן. הקדשתי גם לאיך ולא רק למה, כלומר הקדשתי מחשבה גם לסגנון ולא רק לתוכן. וכן, מלחמה זה דבר מכאיב. כל כך התרגלנו עד שלא תמיד אנחנו ערים לכאבים שהיא גורמת.

      הזדמנות להגיד לך שהגבתי לשיר שלך "האור המתמעט" שאהבתי, והתגובה כנראה לא נקלטה. והנה הוא שוב התמעט, אבל אסור לאבד את התקווה שיום אחד הוא ישוב ויזרח.

השאר תגובה ל דוד ברבי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג