בננות - בלוגים / / איפיגנייה
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

איפיגנייה

 

 לפעמים יש לי הרגשה שאני רצה אחרי עצמי. עוד כשהיצגתי את המיצב בקרון הספרים בטבעון רציתי להעלות שיר חדש שהיצגתי בו ולא הספקתי,כי היו אירועים חדשים וחומרים חדשים. אולי אספר עליהם בהמשך (כשאגיע אליהם…) בינתיים אני מעלה את השיר  שרציתי להעלות. במיצב היצגתי אותו בתוך ספר שקיבלתי פעם במתנה בסופר פארם – ספר פרסומת לבושם. כך נראתה הכריכה: 

 

 
DSCF4195 by you. Y.E.onDOMReady(show_notes_initially);

F.decorate(_ge('photo_notes'), F._photo_notes).notes_go_go_go(4800017912, 'http://farm5.static.flickr.com/4137/4800017912_44ded2200b_t.jpg', '3.1444');

ביקשתי להצביע על הפער בין הדימוי שיש לנשים בתקשורת ובעולם הפרסום לבין  מצבן במציאות. 

  
                     
              
איפיגנייה

הייתי איפיגנייה.

כן, כן.

אותי העלו על המוקד

באאוליס או איפה שזה לא היה, 

על שפת הים בכל מקרה.

האניות היו מוכנות להפליג.

המלחמה קראה להן.

כל הלוחמים ללא חת

חיכו שהים יסער

ובשביל זה

היה צריך

להרוג אותי .

כן, כן.

והרגו.

אבל נשארתי בחיים,

מי יודע איך.

אפילו כתבתי מחזה.

כן, כן.

תיארתי בו

כל מה שקרה

אחרי שנרצחתי.

המקום: טאוריס

הזמן: אחרי אאוליס

הדמות: כוהנת במקדש של ארטמיס

רוצחת יוונים.

כן, כן.

אתם לא מוכרחים להאמין.

מידי יום רצחתי יווני או שניים.

לא במו ידיי כמובן.

לצורך זה היו תליינים,

אבל אני טיהרתי

את הנידונים למוות

ושרתי.

שרתי מאוד יפה בזמן

שהתליינים רצחו.

זאת פשוט היתה

העבודה שלי,

אבל באיזשהו שלב

התפכחתי.

בזכות אחי.

פתאום הוא הגיע –

אורסטס.

כמה אהבתי פעם את אורסטס אחי –

לפני שנרצחתי.

 

 

2

 

הסוף היה טוב.

אחי ואני וחבר של אחי,

שקראו לו פילאדס,

ברחנו מטאוריס

וחזרנו.

הבייתה.

ההורים כבר לא היו.

היינו רק שלושתינו –

אורסטס ופילאדס ואני.

מרוב שמחה

רקדנו ושרנו.

שרנו את השיר

"אני חוזר הבייתה"

של דורון מזר.

זה היה מצחיק.

צחקנו.

אחר כך נעשינו שוב עצובים,

כי החדרים היו ריקים.

כי לא הבנו

שאנחנו עצמנו

ממלאים אותם.

יש דברים

שקשה מאוד להבין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

22 תגובות

  1. איריס אליה

    הי חני יקרה, חסר לי הרקע המיתולוגי להבנת השיר. אם יש איזשהו קישור שאת יכולה לשים אני אשמח מאד. המון תודה ושבת נפלאה.

  2. עדנה גור אריה

    התחברתי.שיר נפלא.

  3. גיורא פישר

    שירים מאד יפים בעיני

  4. מדהים השיר, חני. היכולת להינצל כנגד כל הסיכויים.

  5. השילוב בין הדימוי הוויזואלי החדש, לאיפיגניה הכמו-עקדת-יצחקית הישנה לדורון מזר לסופם של אגממנון וקליטמנסטרה להינצלותה לשמחה ולריקנות שבסוף – יוצר תחושה של עושר ועומק.

  6. הארת את המיתולוגיה היוונית באור חדש
    בשיריך, אהבתי את השילוב

    • חני שטרנברג

      תודה חנה יקרה, המיתולוגייה היוונית חיה וקיימת בזכות האנושיות שבה, וכפי ששמעון כתב הסיפור של איפיגנייה, אכן, מזכיר מאוד את הסיפור של יצחק. שיהייה שבוע טוב 🙂

      • נכון והוא זכה ,המחזה הנפלא הזה של אוריפידס לעיבוד נפלא של גתה
        יוריפידס הוא האנושי (שם את האדם ומניעיובמרכז)מבין השלושה ,והוא נוגע גם בימינו

  7. איפיגנייה
    אחד המחזות שאהבתי מאוד לקרא, אם כי כעסתי נורא!
    אהבתי מה שעשית בשיר שלך, נקמת איפיגנייה!
    יש לי את הספר כל הזמן מונח על השולחן כי משהו אני רוצה לעשות, עוד לא ברור לי מה.

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, לוסי. מעניין אותי מאוד מה תעשי עם הסיפור. מקווה שתספרי אם יהיו התפתחויות.

  8. השיר מאוד יפה.
    מאוד אוהבת את ההקדמה לשיר, והצילום.
    זה מחבר את הכל ביחד.
    להתראות טובה

השאר תגובה ל לוסי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג