במיצב* בדרך להוצאת הספרים המוצג בימים אלה בקרון הספרים בטבעון אני מציגה בין השאר כמה משיריי שתורגמו ליידיש ולערבית כתובים על חפצים
למעלה אבי פן, מבעלי הקרון, ולמטה מימין השידה עליה כתבתי את השיר "אבי" בתרגום ליידיש
חלק מהשירים המתורגמים כתבתי בתוך "ספרים" מיוחדים שהכנתי כמו, למשל, הספר הזה:
אני מציגה גם שירים חדשים. אחד מהם נראה לי מתאים לחג החירות המתקרב:
פנדורה
1
יכולתי לא להיוולד כאן.
הוריי לא היו מכאן.
הם יכלו לא להיפגש,
אבל מלחמות מזווגות
זיווגים בלתי אפשריים.
במובנים רבים נשארו ילדים,
ואני הייתי הילדה שלהם.
שלא תטעו:
הכל התחיל מאהבה,
ומהרבה בחינות
גם הצליחו,
הקימו משפחה,
או שלא…
אילו היה לי פרח
יכולתי לקטוף
את עלי כותרתו
ולשאול
כן…לא…כן…
לא…
לא אתחיל ליילל עכשיו,
כששדה הילדות כבר רחוק.
2
היו זמנים
שבהם חשבתי
שאצליח לברוח,
להיות נוסעת סמוייה
באניית זהב
שתביא אותי
לאי של זהב.
קראתי על אנשים שחיו על איים –
רובינזון קרוזו למשל,
אבל האי שלי
היה מוקף חומות שקופות
שהלכו והסתבכו
זו בזו בזו.
קראתי גם על תזאוס
שהצליח לברוח
מלבירינט אחד
בזכות אישה אחת,
שאהבה אותו.
לכן נתנה לו חוט אדום,
אבל לי ניתנה רק
תיבה סגורה.
אפילו לא ידעתי על ידי מי.
במקרה, לבדי, בחושך –
גיששתי כמו עיוורת-
גיליתי אותה,
וכך הפכתי פנדורה,
משחררת המפלצות.
עכשיו הן חגות מעל ביתי.
אותי – מי ששחררה אותן –
כפויות טובה שכמותן,
הן מבקשות לטרוף.
פעם קיבלתי עיצה משונה:
עשי הפוך מהמקובל,
שחי בניגוד לזרם –
הניחי בכף ידך זרעונים
עבור המפלצות.
אחרי הכל
גם הן היו כלואות זמן רב
בתוך תיבה סגורה.
אחרי הכל גם הן ביקשו
זמן רב
אויר
ואור.
3
לא.
אל תקשיבי
לעצות אחיתופל.
לא נותנים
זרעונים למפלצות,
כך הן גדלות.
משמינות.
לא תמיד
נכון לחמול.
לפעמים יש
להשמיע צעקה איומה ונוראה
כמו סמוראי שהתאמן
לצורך הנפת סכין אחת
שנים רבות.
4
מה שרודפים אחריו –
בורח,
לכן אל תרדפי.
עצרי עכשיו,
נשמי,
חיי,
הרפי,
כמי שברגע האחרון
הצליחה להימלט בעצמה
מאי של שדים,
כי אף אדם
איננו אי,
ושדים
הינם
בני אדם
ששכחו
את שמותיהם.
ראי
איך נחלים
זורמים
אל הים
שלאט
לאט
מתמלא.
זכרי,
תיבה שנפתחת
היא תיבה שנסגרת
מסמנת
שביל
—-
* אחרי פסח יתקיים אירוע שייכלול שיח גלריה והשקת ספר השירים עכשיו הזמן לומר אמת (השירים המתורגמים מופיעים בו בעברית). אעלה הזמנה ופרטים בהמשך
חג שמח!
חני יקרה, בהצלחה. "קרון הספרים" הוא מקום קסום, מכירה אותו כטבעונית, ומאד ממליצה לשלב אותו בטיולים לצפון, אם מתוכננים כאלה לחופשת הפסח.
מאד מקווה שהקשר שלך עם המקום יימשך אני סקרנית לראות את העבודות באמיתי.
תודה רבה, איריס יקרה. אכן, מקום קסום עם פעילויות מאוד מעניינות. סוג של מסע בזמן.
"תיבה שנפתחת היא תיבה שנסגרת מסמנת שביל" יפה כתבת
והמיצב בקרון הספרים נראה מענין אחר ומקורי בהצלחה חני יקרה
תודה רבה, חנה יקרה. מי ייתן והשביל ייקח אותנו למקומות טובים 🙂
חי היקרה, המון המון הצלחה בהוצאת ספך החדש. בשורות כאילו תמיד משמחות אותי.
חג פסח שמח וכשר, והצלחה בכל מעשה ידייך.
תודה רבה, יעל יקרה. הספר כבר יצא בראש השנה, אבל במיצב יש עבודות חדשות, ומוצגים בו גם שירים חדשים בתוך "ספרים" שאני הכנתי. בכל מקרה שימחת אותי מאוד, הרבה הצלחה גם לך וחג שמח 🙂
היי חני
שיר מופלא.
תיבה שניפתחת,
היא חבייה שהיסגרת
מסמנת שביל שבדרך
להתראות
טובה
תודה רבה, טובה. ואיזה כיף כשיש חברים בשביל, בדרך 🙂
פרויקט מעניין, בהצלחה!
כמה דברים אהבתי בשיר אבל זה הפתיע אותי במיוחד:
"ושדים
הינם
בני אדם
ששכחו
את שמותיהם"
תודה רבה, לוסי. בתהליך כתיבת שיר יש שורות שמפתיעות לפעמים גם את הכותב 🙂 חג שמח!