בננות - בלוגים / / יש לו סימפטיה – מנחם בן על "מקף"
חני שטרנברג
  • חני שטרנברג

    ילידת חיפה. כותבת שירה ופרוזה ואמנית רב תחומית. בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושליים. נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בזכרון יעקב. ספרים:   שירי מעבר – שירה – ספריית פועלים, 1999 עונות – פרוזה – ספריית פועלים, 2000 עכשיו הזמן לומר אמת - שירה - הוצאת גוונים, 2009 תערוכות:   תערוכות יחיד –   במקום ספר – תיאטרון הידית, פרדס חנה, 2007 סיפורים במגירה – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2008 שירת הבית - מוזיאון העלייה הראשונה, זכרון יעקב, 2009 בדרך להוצאת הספרים - קרון הספרים, טבעון, 2010 מחסן פואם - וידאו ארט בכנס השוק השני בעין השופט, 2011  קבוצתיות –   סדק סדק תרדוף – גלרייה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2005 ארץ חמדה – בית האמנים, בית שאגאל, חיפה, 2005 אמאל''ה – יום האישה הבינלאומי, עמותת אמני נתניה, 2006 כסאות – גלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל, 2007 יד ביד – פסטיבל החג של החגים, חיפה, 2007   מופעים:   שירים נעים שירים – מופע מחול - פסטיבל עכו, 1983 מתחת לחול – מופע מחול - - פסטיבל עכו, 1985 מופע שירים במסגרת התערוכה "במקום ספר" בתיאטרון הידית, 2007. מיצג באירוע הפתיחה של התערוכה "סיפורים במגירה" בגלרייה לאמנות בגן שמואל.2008 מפרסמת גם באתר "רשימות" – "יוצאת לאור" http://hanist.wordpress.com/  

יש לו סימפטיה – מנחם בן על "מקף"

 

              המקף המחבר אותנו לנצח הספרותי

"מקף" הוא שמו של כתב-עת ספרותי חדש, קטן, צעיר ומודפס על נייר, מתוך איזושהי כמיהה למסורת הספרותית הגדולה. כי הרי אתרי האינטרנט לא באמת יכולים תחליף מספק לתחושת ההתחברות הזאת לספרות, ששום אתר מקוון לא יכול לספק לקוראיו או למשורריו. מדובר על כתב-עת (שזה הראשון בגיליונותיו) שעורכיו הם חני שטרנברג ויואב איתמר, וייאמר מייד, כי החוברת הראשונה סימפטית, אפילו מרגשת בחלקה, ומכילה כמה דברים יפים בעליל, המקיימים כולם סוג של דו שיח וקשר עם הספרות הקלאסית או הספרות שקדמה להם, זה גם פשר השם "מקף". המקף הקטן המחבר בינינו לבין הספרות שקדמה לנו.

עשרה משתתפים ישראלים יש בחוברת, ומייד נימנה את שמותיהם, ואחר כך , לא פחות חשוב, את הקלסיקנים שאליהם הם מתייחסים. ואלה שמות: שלמה אביו, חני שטרנברג, עומר שין, יובל גלעד, יואב איתמר, שועי רז, המתרגם (מאוקראינית) אנטון פפרני, המוזיקאית ירונה כספי והצייר יעקב פורת. בין הנמענים הספרותיים אפשר למנות את מיטב הקלסיקנים: בורחס ואברהם בן יצחק (סונה) ורחל המשוררת ולאה גולדברג ויונה וולך וקפקא ופסואה , ויש מי שהמקף מחבר אותו מן האמנות שלו אל האמנות של האחר: ירונה כספי ,למשל, מתחברת אל משוררים ומלחינה אותם. בין השאר, הלחינה את שירי יהודה עמיחי, רחל חלפי, ברכט, שימבורסקה , דוד אבידן ועוד ועוד. ויש גם שיר (יפה!) שלה בכתב-יד המלווה את הראיון איתה שערך יואב איתמר. אם פיענחתי נכון את כתב היד הלא לגמרי ברור , הנה כמה משורותיה של ירונה כספי, הפעם כמשוררת:"אבל היום אחרי כל כך הרבה זמן/ שהספקתי להיעזב עד מוות/ ולעזוב מתוך בחירה/ אני רק יכולה לומר/ גדלתי ביום". אם לא הלחנת את זה עד היום, ירונה, תלחיני את זה. זה רוטט. וזה שותת. שירת רוק נפש אמיתית.

שני שיריו הפותחים של שלמה אביו מעוררי אהבה בפשטותם ובדיבוריותם. הם מתכתבים עם שניים: ר' שמעון בן לביא, משורר יהודי מהמאה השש עשרה, ועם סזאר פבס, משורר איטלקי מן המאה העשרים, וכוללים שורות מבודחות ומיוסרות על גורלו של שלמה אביו עצמו, משורר מהגר שהגיע לקיבוץ של השומר הצעיר:

לעיתים , איני יכול שלא להסכים

שאני פריט מתפורר מן האימפריה

העות'מנית, ירום הודה, ומדבר עם

מתים , יותר מאשר עם חברי קיבוצי

(ועוד של השומר הצעיר, בעוונות!)

אליו השליכוני משברי ים חצופים

ומפרפר הדג הלכוד במי אפסיים.

 

בהמשך מפגין אביו הזדהות גדולה עם אותה דמות עלומה, המשורר ר' שמעון בן לביא:"ומי יגל עפר מעיניך, משורר, רבי/שמעון בן לביא, עליו השלום והברכה,/ שאמרת, בחוכמת הנסתר, שהלב אינו/ אלא אחד , אולם הוגה דבר והפכים:/ איך ידעתני אבי לפני לפנים". אמרו את זה קודם : עקוב הלב מי ידענו?

 

אהבתי גם את השיר של אלפונסינה סטורני (מי זו? חסרים בחוברת פרטים בסיסיים מסוייימים על המשתתפים והמתורגמים), שתירגמה חני שטרנברג, שיר אהבה מקסים על הירגעות התאבדותית כלשהו בחיק הטבע (אולי סתם שינה בחוץ) בצל משבר באהבה. הנה בית ראשון ושני בתים אחרונים מתוך השיר ששמו "אני הולכת לישון". "המינקת המושלמת" המתוארת בשיר היא הטבע :

שִׁינֵי פרחים , רשת שיער של טל,

יְדֵי עשבים, את, מֵינֶקֶת מושלמת,

הכיני את הסדינים הארציים בשבילי

ואת שמיכת הפוך של טחב העשב

 

ולבסוף:

השאירי אותי לבד: אַתְּ שומעת אֶת

הנבטים פורצים

רגל שמיימית מנענעת אותָךְ מלמעלה

וציפור מכינה לך מסלול

 

כך שתשכחי… תודה לָךְ, ובקשה

אחת :

אם הוא מתקשר שוב

תגידי לו לא לנסות יותר, כי אני

עזבתי

 

 

מצאתי גם עניין ברשימתו של יובל גלעד על המשורר ההונגרי הידוע אטילה יוזף, כולל ביקור שערך בבודפסט לפני חמש עשרה שנה ("קדרות העיר נפלה עליי. יש אנשים המגיעים לעיר ונהנים בתוקף היותם תיירים, אני מרגיש את הנשמה של העיר. ונשמתה של בודפשט קודרת").

יפה גם רשימתו המורחבת של שועי רז על שיר קצר אחד או רסיס-שיר של אברהם בן יצחק (סונה), שנכנס לנצח השירה העברית בזכות 12 שירים קצרים ועוד קצת שירים מן העיזבון, וכאן מדובר על שיר קצר במיוחד:"את ליבי אכל/ הברק". זה הכל? כן, זה כל השיר, ושועי רז מרחיב עליו ומספר גם הרבה אנקדוטות רבות טעם על אברהם בן יצחק, ידידם של לאה גולדברג ושל חתן פרס נובל היהודי-בולגרי-גרמני אליאס קנטי, שמספרים עליו שניהם.

בקיצור, חוברת יקרה וטובה, גם אם לגמרי מינורית וצנועה למראה, כמעט שייכת לזמנים אחרים. זמנים שבהם השירה היתה הלהבה שבאמצע המחנה. עכשיו זה אחרת.

                                                                    *

מתוך "יש לי סימפטיה ליהלי סובול וגם ל"מקף" – מנחם בן בנרג' מעריב –

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb52f4&id=3925

 

5 תגובות

  1. רות בלומרט

    בהצלחה!
    כל טוב
    רות

    • חני שטרנברג

      תודה רבה, רות, והרבה טוב והצלחה גם לך עם התרגום החדש של בלייק – משורר שאני מאוד אוהבת – ובכלל 🙂

      • חני שטרנברג

        אני מעתיקה לכאן את התגובה של שועי רז שבה התייחס לרשימה של בן ואת התגובה שלי אליו:

        חני יקרה,

        אני שמח על כך שכתב העת זוכה אט אט לתגובות אוהדות ואני מקווה שיהיו להן אדוות נוספות. במיוחד שמחתי בשתי השורות האחרונות של הסקירה, שיש בהן משהו קולע-מאוד באשר לרושם שמותירה הקריאה בכתב העת "מקף" (-:

        לגבי תמיהותיו של מנחם בן: אלפונסינה סטורני היא משוררת ידועה מאוד בארגנטינה; לזכרה חובר השיר הנודע "אלפונסינה והים" שהושר בידי מרסדס סוסה ומבצעות/ים רבים אחרים. סטורני היתה משוררת חד הורית בארגנטינה, בתקופה בלתי אפשרית שבה לא ניתנו לנשים זכויות. היא התפרנסה מהוראה בבית ספר ביום ומזימרת טנגו במועדונים בלילות. לבסוף כאשר נתגלה בה סרטן סופני היא שמה קץ לחייה בטביעה. כמה משיריה תורגמו בעבר לעברית בעבר על ידי פרץ רזניצקי.

        שמעון אבן לביא הוא אחד מפרשני ספר הזהר הנודעים לשם. ספרו "כתם פז" הוא אחד מן הפירושים המקיפים הראשונים שנתחברו על ספר הזהר לאחר גירוש ספריו. לפירוש זה יוחד למשל ספר מאת פרופ' בועז הוס (אוניברסיטת בן גוריון); לאבן לביא מיוחס גם הפיוט הנודע "בר יוחאי נמשחת אשריךָ/שמן ששון מאת חבריךָ" שהוא פיוט מוכר מאוד בלחנים שונים וודאי מופיע באתר "פִּיוּט". קשה לומר אפוא כי מדובר בדמות עלומה כלל ועיקר.

        *

        צריך להיות: לאחר גירוש ספרד ולא לאחר גירוש ספריו, כמו שכתבתי (-:

        *

        שועי יקר,
        גם אותי הרשימה הזאת שימחה מאוד, כי חשתי שהיא נכתבה מתוך אהבה . שימח אותי גם שבן קרא – ה כ ל – כי זה סימן שכתב העת באמת עניין אותו, שהרי הוא ידוע בכך שהודה בכנות שאינו מכריח את עצמו לסיים קריאה של דבר מה שאינו מוצא חן בעיניו או שלא די מושך אותו לקריאה. דרך אגב זאת היתה אחת הסיבות שבגללן רציתי להוציא את כתב העת בדפוס ולא באינטרנט, כדי שאנשים באמת יקראו הכל, דבר שספק אם היה יכול להתרחש בפורמט אינטרנטי. כך – בדפוס – ניתן גם לחזור לקריאה.
        לשמחתי אני אכן מקבלת תגובות מאוד אוהדות שמחזקות בי את התחושה שעשינו כאן דבר מה נדרש וטוב.
        תודה על כל התוספות שהוספת. מודה ומתוודה שאני עצמי לא היכרתי את כל הפרטים האלה על שמעון בר לביא. עדיין אני חושבת שלגבי מרבית האוכלוסייה – כולל אנשים שמרבים לקרוא – מדובר באדם לא מוכר. לא כולם מתמצאים כמוך בקבלה
        🙂
        אל אלפונסינה סטורני היגעתי מתוך אהבתי למרסדס סוסה. אני מאוד מאוד אוהבת את הקול שלה ואת איך שהיא שרה. כשקראתי שאהבה את השירה של אלפונסינה סטורני אמרתי לעצמי שאם ככה היא מוכרחה להיות משוררת טובה, ואכן גיליתי משוררת מרגשת מאוד עם סיפור חיים מרתק. אני חושבת שהיום בעידן האינטרנטי כשאפשר למצוא בקלות יחסית חומרים על אנשים אין צורך להכביר מילים בכתב העת עצמו.
        כך גם לגבי רוב המשתתפים. אם כי אני יכולה להבין את הרצון לדעת יותר פרטים בזמן הקריאה .
        תודה מכל המקום על כל הפרטים שהוספת
        🙂

  2. חני הי,
    בהצלחה. קראתי בעניין ובסיפוק.
    צדוק

    • חני שטרנברג

      הי צדוק,
      תודה רבה. התגובה עלתה באיחור כי לא הייתי כאן. שמחה שמצאת עניין וסיפוק
      🙂

השאר תגובה ל רות בלומרט ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחני שטרנברג