בננות - בלוגים / / רוח הבית (מחזור שירים)
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

רוח הבית (מחזור שירים)

שלום
החלטתי להביא את מחזור השירים "רוח הבית" בשלמותו. למרות שכל שיר יכול לעמוד בפני עצמו נראה לי שהשירים מרויחים כשהם מופיעים ברצף.
יש גם כמובן רווח משני בהבאתם ביחד- למגיבים.

רוח הבית

מחזור שירים
 
 
בַּבַּיִת הַזֶּה
אֵין רוּחַ.
 
לֹא רוּחַ רָעָה
לֹא רוּחַ טוֹבָה
לֹא רוּחַ זָרָה.
 
הָאֲוִיר עוֹמֵד
בַּבַּיִת הַזֶּה.
 
לְעִתִּים, הִיא
מַנִּיחָה בַּבַּיִת
מַקְלוֹת רֵיחַ מָתוֹק
 
וְאָז יֵשׁ רֵיחַ
בַּבַּיִת הַזֶּה
 
שֶׁל חֲדַר שֵׁרוּתִים
מְצֻחְצָח
בְּתֵיאַטְרוֹן מְכֻבָּד.
 
 
 
 
 
 
 
 
 סוליטר
 
כְּבָר שָׁנִים
הִיא יוֹשֶׁבֶת מוּל הַמַּחְשֵׁב בַּלַּיְלָה
וּמְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ
סוֹלִיטֶר.
גּוּפָהּ הַדָּרוּךְ
כּוֹפֶה עַל הַמִּקְלֶדֶת
לְהַמְשִׁיךְ
לְהַשְׂבִּיעַ אַחַת אַחַת
אֶת הָרוּחוֹת הָעוֹלוֹת
מֵאוֹב הַמָּסָךְ.
כִּי כָּל מִשְׂחָק-
מוֹחֵק
וְרַק אַחֲרֵי
שֶׁלֹּא יִוָּתֵר בָּרֹאשׁ דָּבָר
תּוּכַל לְהַכְרִיז עַל נִצָּחוֹן
 
וְלָנוּחַ.
 
 
 
 
 
 
 פכחון לילה
 
הִתְעוֹרְרָה לַחֲצִי שְׁנִיָּה
וְרָאֲתָה בְּעַד עַנְנֵי הַשֵּׁנָה
אֶת גּוּפָהּ מוּנָח
בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ
בַּמִּטָּה שֶׁלָּהּ
לְיָד אִישׁ.
 
שֶׁלָּהּ
 
 
הֵבִינָה בְּאַחַת
שֶׁאִם לֹא תַּחֲזֹר לִישׁוֹן
וְתַרְדִּים אֶת לִבָּהּ
מִיָּד
תִּצְטָרֵךְ לְהַסְבִּיר
מַה הִיא עוֹשָׂה שָׁם
 
לְעַצְמָהּ
 
 
 
 

יצאתי מדעתי
 
אָמְרָה:                                                                                   
יָצָאתִי מִדַּעְתִּי
וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת.
 
אֶרְעֶה בִּשְׂדוֹת זָרִים
אֶדְבַּק בַּאֲחֵרִים
אוּלַי שָׁם תָּנוּחַ
דַּעְתִּי
שֶׁלֹּא סוֹלַחַת:
לְמִי שֶׁהָלַךְ
וּמִי שֶׁחָזַר
מִי שֶׁשָּׁכַח
וּמִי שֶׁזָּכַר
לְמַה שֶּׁנִּשְׁבַּר
לְמַה שֶּׁחֻבַּר
לְמַה שֶּׁנָּבַל
לְמַה שֶּׁחֲבָל!
 
יָצָאתִי מִדַּעְתִּי
וְהִתְפַּנָּה מָקוֹם
בַּבַּיִת הָרֹאשִׁי.
 
אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב בְּתַחְתּוֹנִים
בְּלִי לִפְגֹּשׁ מַכָּרִים בְּכָל חֶדֶר
לָשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וְלִשְׁתּוֹת יַיִן
בְּלִי שֶׁהִיא תַּסְתִּיר אֶת הַנּוֹף.
מַשְׁבִּיתַת שְׂמָחוֹת יְדוּעָה
דַּעְתִּי.
 
יָצָאתִי מִדַּעְתִּי
וְאִבַּדְתִּי אוֹתָהּ
לְדַעַת.
 
 
 
 
דלת
 
הַדֶּלֶת מַכָּה בַּמַּשְׁקוֹף
לֹא כְּתִקְתּוּק אוֹרְלוֹגִין
מְבַשֵּׂר מְנוּחָה
לֹא כְּטִפְטוּף בֶּרֶז
הַמַּצְרִיךְ מַעֲשֶׂה.
מַכָּה לִפְרָקִים
תָּלוּי בְּעָצְמַת הָרוּחַ.
 
שְׁנֵיהֶם מְחַכִּים.
שֶׁהָאַחֵר יַחְלִיט
אִם לָקוּם וְלִסְגֹּר
אוֹ לָצֵאת

32 תגובות

  1. בית שאין לו רוח, לא בית הוא. מכולם אהבתי את פכחון הלילה, שהרי הוא פכחונו של הכותב המעורר את הקורא גם אם לא יחפץ.

    • אתה צודק אמיר, זה לא בית אלא:
      חֲדַר שֵׁרוּתִים
      מְצֻחְצָח
      בְּתֵיאַטְרוֹן מְכֻבָּד.

      • כמה קור וכמה בדידות יש בבית הזה המתואר במחזור השירים שלך גיורא,אהבתי במיוחד את "פכחון לילה" והשיר האחרון ,אכן הצלחת לתאר את אווירת הבית שאין בו רוח חיים ,אהבתי

  2. תמי כץ לוריא

    גיורא, כל כך פשוט וכל כך יפה.

  3. גיורא, זה בעניין הזיקנה?

    זה יפה מאד. המון ניסוחים מוחצים הנה אחד מהם שיחרת בזכרוני:

    יָצָאתִי מִדַּעְתִּי
    וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת.

    • זה בעניין החיים, סבינה.

      • אחרי שבאתי לכתוב תגובה לשירים הכל כך טובים האומרים ברכות את הדברים החדים באתי לשבח בנוגות והתחלתי
        לקרוא בתגובות זו שלך זה בעיניין החיים הצחיקה כל כך , איך כתבה אצלי מישהו על השיר היינו תמימים אנחנו כולנו בוכטה של צלקות טוב שיש הומור לשמור.

  4. גיורא, מחזור יפה. מאוד אהבתי את השיר "סוליטר". השיר מצליח להעביר תחושה של בדידות הדמות והרצון שלה לרוקן עצמה ממחשבות. רני

  5. קובץ שירים טעון מצבי רוח, אהבתי מאוד את יצאתי מדעתי, הוא חזק מאוד עד "בבית הראשי".

    • שלום לבנה. אני חושב שאאמץ את ההמלצה שלך לחתוך שם את השיר. השירים נכתבו בתחילה לא כמחזור. לכן נראה לי שכשהשיר במחזור הזה שרוח מיוחדת נושבת בו, מתאים יהיה לנהוג כפי שהצעת. תודה . גיורא

  6. כולם ביחד וכל אחד לחוד, יוצרים חזק תחושה של הבית בו אתה בודד וכמה לגאולה שאולי תבוא מבחוץ, ולבסוף אתה נשאר בבית.
    והתיאור פשוט וברור וטוב וזו גדולתו.

    • תודה איציק
      כשהתחלתי לכתוב ידעתי ש"הקול שלי" יהיה ב"פשוט". מתוך תקווה שהקורא יזהה שפשטות אינה פשטנות. יש רבים הבוחרים (במודע או שלא) בכתיבה פיוטית המחייבת את הקורא לעסוק ללא הרף בפענוח הפאזל והחידה שלפניהם, כשחלק מחווית הקורא היא פענוח הפאזל. אני בחרתי(ואני מקווה שלפעמים אני מצליח) שהחוויה תבוא תוך כדי ובעיקר אחרי הקריאה כאשר הקורא קבל לידיו חתיכת חיים שכדי לברא אותה השתמשתי בכל הכישורים הספרותיים שיש בידי.
      על זה גם כתבתי שיר ששמו "סוד שהמשורר מספר רק לחברים הקרובים ביותר".

      מכיוון שאין חברים כמו חברות הבננות (אפילו שהן נבחו עלי בהתחלה) אביא בקרוב את השיר הזה לכאן.

      אז זהו, תודה על המחמאה "הפשוטה" והנוגעת ללב שלך. גיורא

  7. יופי של שירים. זהיתי בהן את זקני השבט שלנו. "יצאתי מדעתי" ו"פכחון לילה" נהדרים !

  8. שירים יפים גיורא, מצביעים על הבית כעל מקום שהוא הפוך ממה שבית אמור לייצג ובכך כוחם

    • לריקי
      הגדרת יפה את המשותף בין השירים. מאחר והם נכתבו ברווחים זה מזה ובהקשרים שונים בלי "תוכנית למחזור" זיהיתי רק בדיעבד את הקשר שהגדרת כל כך יפה והפכתי אותם למחזור.

  9. היי גיורא
    המילים חברות שלך, אתה יודע לדבר איתן לתת להן כח, לתת להם את התשוקה והכאב,
    אתה לא מוותר לדבר את תחושותך, והן מוציאות אותך מדעתך, מוציאות את העיקר מהטפל.
    להתראות טובה

    • הי גיורא, יש במחזור הבדידות בתוך הבית, תחושות ומצבים קולקטיבים, הכתובים על בית פרטי, אחד.

      • תודה אורה. אכן המחזור הוא תוצאה של הסתכלות על עצמי, חברי ,הורי, בני משפחה, פגישות מזדמנות. בקיצור, בני אדם.

    • לטובה.
      כתבת שהמילים הן חברות טובות שלי. אין לי אלא לשתוק כתודה על כל המחמאות שהרעפת עלי. גיורא

  10. גיורא הבאת באופן כן וחריף את תחושת המחנק של בית פרטי שאינו רק ביתו של הכותב, זהו בית ללא פתחי אוורור ומילוט. תחושת המילכוד והתסכול יוצרת רצון עז לשבור את הקירות, נוגע מאד.

    • למשה
      תודה רבה מאד על התיאור שלך את השירים.דרך אגב אני לא מתכוון להכניס אותו לספר "אחרי זה". אם יהיה אחריו ספר נוסף המחזור הזה ושירים אחרים שהבאתי לכאן יכנסו אליו.

      • זהו מחזור שירים שאני יכול להבין את השיקול לא להכניס אותו עכשיו.
        תכניס אותם אחרי זה:)

        • השיקול הוא לא עניין אישי =אינטימי אם לזה אתה מתכוון,הוא נוגע למבנה של הספר שיש בו מרכז כובד אחר שלא הבאתי לכאן עדיין ולכן אני חושש שמחזור זה "יאבד" או ימוסך על ידי השירים האחרים.
          חוץ מזה ,חברה שלי אמרה לי שהיא תמיד שומרת משהו אחד טוב במחברת "לספר הבא" כדי שיביא אחריו חברים אחרים…

  11. גיורא, המחזור אפל ונפלא בעת ובעונה אחת. אכן, יש כח שירי בכל אחד מהם, אבל ביחד – מוכפלת עצמתם.

    "פכחון לילה" הכריח אותי לשוב אליו שוב. (והיה לי חבל שהוא חלק ממחזור, ולא לבדו, במלֹא עצמתו). הוא מצוין ועוכר שלווה.

  12. גיורא היקר,

    שירים מטרידים ומעוררי מחשבה. תודה שהבאת. המצב הסטטי הוא המצב הקשה ביותר לדעתי. ויש בו מן הויתור על החיים. מכירה לא מעט זוגות כאלה.

השאר תגובה ל שחר-מריו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר