בננות - בלוגים / / יצאתי מדעתי (לא רק בעזרת מילים, אלא גם במנגינה למטה)
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

יצאתי מדעתי (לא רק בעזרת מילים, אלא גם במנגינה למטה)

יצאתי מדעתי

 

אָמְרָה:

 

יָצָאתִי מִדַּעְתִּי

וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת.

 

אֶרְעֶה בִּשְׂדוֹת זָרִים

אֶדְבַּק בַּאֲחֵרִים

אוּלַי שָׁם תָּנוּחַ

דַּעְתִּי

שֶׁלֹּא סוֹלַחַת:

לְמִי שֶׁהָלַךְ

וּמִי שֶׁחָזַר

מִי שֶׁשָּׁכַח

וּמִי שֶׁזָּכַר

לְמַה שֶּׁנִּשְׁבַּר

לְמַה שֶּׁחֻבַּר

לְמַה שֶּׁנָּבַל

לְמַה שֶּׁחֲבָל.

 

יָצָאתִי מִדַּעְתִּי

וְהִתְפַּנָּה מָקוֹם

בַּבַּיִת הָרֹאשִׁי.

 

אֶפְשָׁר לְהִסְתּוֹבֵב בְּתַחְתּוֹנִים

בְּלִי לִפְגֹּשׁ מַכָּרִים בְּכָל חֶדֶר

לָשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וְלִשְׁתּוֹת יַיִן

בְּלִי שֶׁהִיא תַּסְתִּיר אֶת הַנּוֹף.

מַשְׁבִּיתַת שְׂמָחוֹת יְדוּעָה

דַּעְתִּי.

 

 

יָצָאתִי

וְאִבַּדְתִּי אוֹתָהּ

לְדַעַת.

http://www.youtube.com/watch?v=9ZCmqS2OeKE&feature=em-upload_owner

10 תגובות

  1. רות בלומרט

    אהבתי את השיר ואת השירה.
    יציאה הנראית לי מכוונת לזכות, אם אפשר, במשהו שלווה.
    רות

  2. שמעון מרמלשטיין

    אהבתי את השיר גיורא.

    אתה בטח מבין שזה דו משמעי. כשאתה יוצא מדעתך. דעתך יוצאת ממך. אבל אתה בעצם דעתך. זה כמו שלכול מקום שאתה הולך, אתה סוחב את הצל שלך. גם אם הוא לא נראה. הוא שם תמיד.
    ואם תסתובב אחורה, גם הוא יעשה זאת.

    בבית הראשי. זה נחמד. אפשר להעדר ממנו מדי פעם. לנסוע למקום רחוק. לראות אם הוא התגעגע. התפתח. הפך לדופלקס עם מדרגות לולינות. עליו אפשר להחליק למטה. תמיד למטה. זאת פיזיקה. הפוטנציאל של כוח המשיכה מושך אותנו למטה. המוח, הדעה, גורמת לנו לעשות דברים מנוגדים. מטופשים, כמו לטפס על האברסט או על השכנה ממול. פשוט. כי לא היה לנו מה לעשות עם הידיים או הרגלים או ….

    כתבתי דברים דומים. אולי בהמשך אעלה אותם לכאן.

    great minds think alike

    מה עם המפגש? אנחנו צריכים להספיק לדבר, לפני שנתפגר.

    • גיורא פישר

      בשבוע הספר אני מתכוון להגיע לתל אביב לחתום לאלפי מעריצי. נדבר.

      • שמעון מרמלשטיין

        או. קיי.

        תן נ.צ. שעה. נייד.
        סימן זיהוי בולט. (למשל תוכי מדבר על הכתף )

        ש. יגיע בשעת השין
        ג. יבוא עם גימלים
        ע. תבוא עם סוס מונגולי.

  3. אביטל קשת

    אכן משביתת שמחות, מזדה, אבל בעלדיה אני קליפה, כמו בשיר.

  4. שיר יפה יהודה עמיחי באחד משיריו עושה ראליזציה של המטפורה הזאת או אחרת הקשורה לדעת
    אהבתי

    • באחד משיריו כתוב : תנוח דעתך דעתך רצה עמי לאורך כל הדרך
      גם אתה יוצר משגרת הלשון הזאת צרופים מענינים

      • גיורא פישר

        חנה
        להזכיר את שמי ליד עמיחי?
        נו, רק בשביל זה היה כדאי לפתוח בלוג ב"בננות".

  5. רבקה ירון

    "מימוש המטפורה" קוראין/ם לְמה שכתבת – אם אני עדיין זוכרת נכון.
    אלא ש-
    יש כאן חגיגה שלמה. אהבתי. גם את השירה.

    אני זוכרת היטב אֶת היום ש- נפל לי האסימון: לא, לעולם לא אצא מדעתי, לא אצא לחופשה כזאת, לא אהיה במצב פסיכוטי, לא אהיה חולת נפש (עבדתי אז בבתי"ח פסיכיאטריים). יש בכך משהו מרגיע, אבל יש בכך משהו ממריד. מאוד.
    :))

    נעים מאוד להכיר.
    תודה על החגיגה.
    רבקה ירון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר