בננות - בלוגים / / רומא וירושלים
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

רומא וירושלים

 

 

 

רומא וירושלים


בְּעֵמֶק נִסְתָּר בְּגֶשֶׁר מֵעַל הַגַּארְדּוֹן, בָּנָה מְהַנְדֵּס רוֹמָאִי מִכַּסְפֵּי הַקֵּיסָר
(אוּלַי הִתְחַיֵּב עַל כָּךְ בְּנַפְשׁוֹ) מֵאָה מֶטְרִים לֹא פוּנְקְצִיוֹנָלִיִים שֶׁל קְשָׁתוֹת.

כִּי כָּךְ הַגֶּשֶׁר נָאֶה יוֹתֵר

וּבִיהוּדָה,  בְּאוֹתָה עֵת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (יֵשׁ גּוֹרְסִין רַבִּי יַעֲקֹב):
הַמְהַלֵּך בְּדֶרֶך וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר:
מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב
כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ

 

* Pont du Gard

 

 

 

 

 

 

18 תגובות

  1. גיורא, כנראה שנדרש לי שיעור התנך החודשי ממך כי סוף השיר לא נהיר לי. השיר העלה בי מחשבות אם יש יופי שהוא ערכי יותר. האם החשיבות העיקרית היא לא מה חשים האנשים בראותם? אחד שמח מיפי הטבע ואחר ממעשה אדם, גם אם לא פונקציונלי). כל כך מעט יש, גם כך, שמשמח אנשים….

    • לנורית
      "הבית השני" הוא ציטוט ישיר ומדויק (הניקוד והחלוקה לשורות שלי)ממסכת אבות (פרק ג משנה ז).תפיסה יהודית שאוסרת להנות מיופי, לא רק הנובע ממעשי אדם אלא גם מיופי מעשה הבורא.הגשר שבצרפת ומסכת אבות נוצרו באותה תקופה.

      • גיורא, איזו מין תפיסה זאת?? האם "וירא אלוהים כי טוב" זה לא ליהנות מהיופי?? מה עומד מאחורי הרעיון הזה שאסור ליהנות??

  2. מירי פליישר

    שיר חכם . אהבתי

    • רבי נחמן מברסלב
      דע שעיקר הביטול שאדם מבטל ישותו ונעשה אַין, ונכלל באחדות השם יתברך, אין זה אלא ע"י התבודדות. והתבודדות צריך מקום וזמן מיוחד שלא יבלבלו אותו המונעים [=הגורמים המסיתים אותו מהתקרבות לאל]. והזמן הוא בלילה, היינו, הנעור בלילה שאז הכל ישנים. והמקום הוא בדרך יחידי. ואז יכול לפנות לבו מכל וכל ויכול לבוא ולבטול כל הישות והיינו המפנה ליבו לבטלה. ואז כשנתבטל לגמרי, אזי הוא נכלל באחדות השם יתברך ואז הוא בא בחינת מחייב.
      רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן קמא תורה נ"ב

      רבי נחמן מפרש את הביטוי "מתחייב בנפשו" כ"עושה את נפשו חיובית" והופך על פיה את משמעות המשנה כולה כמורה לאדם מה כן עליו לעשות כדי להגיע לדרגה רוחנית זו
      הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ

      רמב"ם, הלכות יסודי תורה
      בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים מוסיף אהבה למקום ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו..
      רמב"ם, הלכות יסודי תורה ד, יב

      • מבריק. אני אוהבת את השיר גם כפשוטו וגם כמדרשו וגם "ופשוטו כמדרשו" חיבוק שבת ושלום

        • לרונית ועוד משעוריו של הרב אורי שרקי: המשנה במסכת אבות (פרק ג משנה ז) אומרת "המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר, מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו". על פני הדברים כפשוטם, הרי שיש כאן איזה שהוא זלזול בערך האסתטי של הטבע. הקב"ה, אמנם ברא אילנות יפים, אבל אין זה מעניינך להתבונן בהם. "האומר מה נאה אילן זה – הרי זה מתחייב בנפשו". כך יכולנו להבין, אלמלא שהדברים עומדים בסתירה להלכה מפורשת שהיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות, ואילנות טובות, להתנאות בהן בני אדם" (ברכות מג:, שו"ע או"ח סימן רכו סעיף א), אם כן ההנאה האסתטית מן היופי של האילן בודאי שהיא ראויה, לכן לא יתכן להבין את דברי התנא כזלזול ביופי של הטבע.
          אלא שכאן צריך להבין את הדברים לעומק. כל הפוסק ממשנתו ואומר 'מה נאה אילן זה', מי שעבורו ההתבוננות באילן היא הפסקת משנתו, במקום להיות ההמשך של משנתו, זה סימן שהוא חי בעולם חצוי, שבו אין הנפש מתפשטת על כללות המציאות, ולכן הוא באמת מתחייב בנפשו, הוא מגלה בזה שהוא התחייב בנפשו, שאין לו חיים שלמים.

        • תודה חיה אסתר על ההסבר המעניין. אהבתי את ההיפוך החיובי… 🙂
          נורית

  3. גיורא פישר

    האמת היא, גם לפי "פשוטו של מקרא" שאין כאן פסילה של יופי הטבע, המקרא מלא בתיאורי טבע נפלאים ,הבאים לרומם את ה' שבראם: למשל תהילים ח' , ק"ד.מדרש זה בא לומר שאין דבר ואין מראה המתיר ביטול תורה.
    אבל אין לי ספק ,שיש בדברים אלה המשך לתפיסה המקראית יהודית השמה דגש על מילים ומתעבת את תרבות החומר והאסתטיקה.

    • גיורא, גיורא, כמשורר – מלים זה לא אסתטיקה?!.. 🙂

      • גיורא פישר

        לנורית
        הצחקת אותי
        הנה מתוך הערך "אסתטיקה" בויקיפדיה:
        "אסתטיקה היא דיצפלינה פילוסופית הקרובה לפילוסופיה של האומנות וליסודות הפילוסופיים של היופי וקשורה לחקר החושים. התכונה הבסיסית בה היא היפה. האסתטי הוא כל דבר הנתפס על ידי החושים באופן רחב. החוויה האסתטית היא עונג או הנאה הנגרמים מעצם ההתבוננות ביצירת אומנות או בטבע. הנאה זו היא חסרת חפץ-עניין (אינטרס), הנאה מעצם ההתבוננות בדבר וספיגת המרכיבים הצורניים שלו, וזאת מבלי לפרוק את החפץ, הדבר לפונקציה ולתפקיד שלו. לפי באומגרטן (1750) אסתטיקה הוא מדע ההכרה החושית.

        הגעתי לערך "אסתטיקה" בעקבות הערתך, אבל ראיתי שהשיר תפס את מהות ההבדל: "עונג והנאה מעצם ההתבוננות ביצירת אומנות ובטבע". מה שמדהים בגשר הזה הוא שהחלק העליון שבו נבנה רק מטעמים אסתטיים.

  4. גיורא פישר

    קורא אלמוני שלח לי את המסר הבא:
    מניין הביטחון בכך שחלקו העליון של הגשר נבנה מטעמים אסתטיים

    קורא יקר, אני לאבטוח אם זה היה דווקא החלק העליון, הביקור שם היה לפני כארבע שנים, וכך נכתב באחד המדריכים שהיה בידינו.
    בכל מקרה "מיטב השיר כזבו", והעיקר הוא הרצון להראות את החשיבות שנתנו הרומאים ליופי גם אם הוא "לא פונקציונלי" בניגוד לחשיבות שנתנו (ונותנים עדיין) למילים.

  5. החיפוש אחר היופי – סודם האמיתי של החיים חכמינו,לדאבון לב, לא רצו להודות בכך והתורה ועבודת הבורא היו טעם החיים. מאנו לשלב בין הדברים. כה חבל.
    יפים הדברים שהבאת גיורא יקר
    עפרה

    • רות בלומרט

      הקולוסיאום יפה עד היום. הוא נבנה מן השלל שנשדד מחורבן יהודה [יש שלט המעיד עליו עד היום], תפקידו -שעשועים רצחניים. רומא בנתה הרבה וחז"ל שעבדו ממש ולמדו תוך כדי שהרי לא כולם למדו אז – ביקשו להדגיש את הריכוז בלימוד על פני הפיזור. יש הרבה דגשים על יופי [שלא אביא עתה] והרבה על ריכוז.
      חז"ל לא הוציאו להורג מי שהשתומם על יופי, הרומים, במקרה לעיל- סלחו. יש הרבה חומר לדיקטטורה על עצמאות מחשבה.
      טוב,רות

  6. רומא וירושלים אש ומים !
    אהבתי !

    הַמְהַלֵּך בְּדֶרֶך וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר:
    איזה תמונה משובבת ?
    במקומותינו כבר לא רואים אותה כבר , מקסימום ההולך בדרך ומשחק באייפודו:)

    אבל בכפרים הערביים בגדה זה בפירוש מראה רגיל ביותר. אפשר לראות נערים ערביים ובידם ספר והם קוראים בו מהלכים לאורך הדרכים

    • רות בלומרט

      לריקי דרכך גיורא, ברשותך אספר כי רוב שנותי בביה"ס היסודי [חיפה] הלכתי וקראתי ברחוב מביה"ס הביתה ולהיפך. שמחה שזה קיים עדיין וניתן לראות.
      בוקר טוב
      רות

      • גיורא פישר

        לפני המון שנים, כשעשיתי מילואים בעזה ראיתי את הנערים הולכים ומשננים לאורך שפת הים.
        אבל זה כמובן לא העניין במה שהבאתי.
        אם כי יש לציין שגם חז"ל ידעו להעריך את היופי של הבניה הרומאית. וכך כתבו על בית המקדש בירושליים שבנה הורדוס:
        אמרי: מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין יפה [מימיו]

        תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ד', עמוד א'.

        שימו לב לכך שהם לא יכלו להביא את עצמם ולומר: בית המקדש

השאר תגובה ל רות בלומרט ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר