בננות - בלוגים / / שידור ישיר מווראנסי: גלעד פישר קורא את "רוח ווארנסי שבהודו"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

שידור ישיר מווראנסי: גלעד פישר קורא את "רוח ווארנסי שבהודו"

גלעד, הבן המתוק שלי נסע להודו לפני כחצי שנה. בסוף החודש הוא חוזר. המתוק הזה סיפר לי שהוא נמצא בסיקים, כשלמעשה הוא נמצא כבר שלושה ימים בואראנסי. הוא הכין לי הפתעה וצילם את עצמו קורא את השיר שלי "רוח וארנסי שבהודו" מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" תש"ע

רוח וורנאסי שבהודו
 
מַצִּיעִים לִי לְבַקֵּר בְּוָורָנָאסִי.
 
כָּתוּב בָּעִתּוֹן שֶׁהִיא לֹא
עִיר רְגִילָה,
שֶׁכָּל מִי שֶׁגָּר בָּהּ יוֹדֵעַ
שֶׁהָאֶנְרְגִּיָה שָׁם
מַמָּשׁ חֲזָקָה
וּמִי שֶׁנִּשְׁאָר מַסְפִּיק זְמַן
נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ
אוֹ מִשְׁתַּגֵּעַ.
אוֹמְרִים לִי:
אַתָּה מְשׁוֹרֵר
אַתָּה מְאֹד רוּחָנִי
לֵךְ וְגַלֵּה עַל עַצְמְךָ
דְּבָרִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ
הָסֵר אֶת כָּל הַהֲגַנּוֹת
הִתְמַסֵּר לָרוּחַ וְלָאוֹר
 
אֲבָל אֲנִי מְפַחֵד.
 
שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁיָּדוּעַ לִי
עַל עַצְמִי, עַכְשָׁיו
כְּבָר מַפְחִיד דַּיּוֹ
וּמִי יַעֲרֹב לִי מַה יּוּאַר
וּלְאָן תִּשָּׂאֵנִי רוּחִי?
הַאִם תִּשְׁמֹט אוֹתִי עַל צוּק
אוֹ תַּעֲטֹף בְּצֶמֶר גֶּפֶן מָתֹק,
אוּלַי הִיא תַּרְגִּישׁ שָׁם
כָּל כָּךְ טוֹב
שֶׁכְּלָל לֹא תִּרְצֶה
לָשׁוּב אֵלַי
 
אֲנִי חוֹשֵׁב
שֶׁלֹּא אֲבַקֵּר בְּוָורָנָאסִי
 
לְפָחוֹת לֹא בַּזְּמַן הַקָּרוֹב

 

 http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=rpj-pvB66WY

 

20 תגובות

  1. שיר חזק, גיורא, ובכל זאת ביקרת כבר פעמיים 🙂

    • רוחה שפירא

      גיורא
      מרגש לשמוע ולראות את גלעד קורא בחן טבעי של נעורים את שירך הנוגע והישיר, ו"נִשָּׂא עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ" באותו המקום. יפה ונפלא!

      • גיורא פישר

        היי רוחה
        תודה. הוא חמוד אמיתי, וזו הייתה הפתעה נהדרת, לראות אותו מגביר את הגעגועים. אבל עוד פחות מחודש הוא חוזר. מזל שהויזה שלו נגמרת.

    • גיורא פישר

      לאמיר
      תודה
      איכשהו נדמה לי שהעליתי בפעם הראשונה את השיר ל"בננות" לפני ארבע שנים, בעקבות משהו שאתה אמרת או יזמת.
      בהצלחה עם הספר החדש שלך.
      מחכה להשקה
      גיורא

  2. רות בלומרט

    השיר והקריאה בו על רקע העיר – נפלאים.
    כל טוב
    רות

    • גיורא פישר

      שלום רות
      תודה. הקריאה שלו באמת חביבה ואינטיליגנטית. הוא אמנם שינה מילה או שתיים, אבל אבא שלו סולח לו.
      המשורר עוד יבוא אתו חשבון!

  3. מירי פליישר

    אושר גדול גיורא,אב ומשורר!
    ילד מקסים , גבר צעיר, נפש.
    קולות העיר ברקע והשירה הגוברת, רוחניות אסלי.
    תודה גיורא וגלעד על השיתוף

    • גיורא פישר

      היי מירי
      תודה, האושר יהיה שלם יותר כשיחזור עוד כשלושה שבועות.
      אבל באמת המחווה שלו חמוד מאד (כמוהו). אני שמח שהוא עבר כבר את השלב שבו הילדים מתביישים מ "אבא עושה בושות", ויכולים גם להראות הערכה,אם כי ממרחק-:)

  4. איזו מחווה מחממת לב, אני אוהבת מאוד את השיר ואת הקריאה שלו על הרקע, מושלם

  5. חני שטרנברג

    מחמם את הלב, גיורא. גם השיר גם הקריאה. מבינה גם את החשש, ובכל זאת עושה לי חשק לנסוע…

    • גיורא יקר, הלכתי בעקבות ההקדשה של חנה טוויג בבלוג שלה והגעתי לשיר שאני אוהבת מאוד, ולבן מעורר השתאות. חיבוק ענק מחיה אסתר

    • גיורא פישר

      טוב חני, אם את הולכת אז גם אני אלך. אתך ארגיש בטוח!!

  6. עכשיו רק שמעתי בפייסבוק לא מצליחה
    מקסים עלם החן, וכמה חן יש בקריאתו

    • גיורא פישר

      כן, הוא מתוק אמיתי. וההישג הגדול הוא שהוא לא מתבייש באבא שלו המשורר, אלא להיפך. כנראה, הגעגועים עושים גם לו משהו

      • ככה אני עם בתי אדוה ,עם השאר לא ממש ממש ותמסור לו בשמנו שאהבנו, בעצם הוא יכול לראות
        שבת יפה ומבורכת

  7. רקפת זיו-לי

    שישוב בשלום. לי ואראנסי לא עושה את זה. אולי אני לא רוחנית או שאני סתם זקנה. אבל השיר יפה והבן שלך גם!

  8. תלמה פרויד

    קריין נולד למשורר :). כמה יפה. אשריך שזכית, גיורא. (הבת שלי עכשיו בהודו, ולא פשוט לי…).

    • גיורא פישר

      היי תלמה
      לשמחתי, גלעד אמור לחזור בסוף החודש(נגמרת לו הויזה). אנחנו מאד מתגעגעים. אבל לקח לי קצת זמן להבין שהודו היא מהמקומות הבטוחים שיש. לפני הנסיעה הוא היה חצי שנה בקבע: תשעה ימים בצבא וחמישה בבית. האמיני לי: חיל ורעדה: כל הזמן על הכביש, נסיעות לחברה בפתח תקוה ופאבים בתל אביב.
      פשיטת כסף כלכלית ,ודאגה תמידית. נכון, אנחנו לא "בשליטה" כשהם שם, אבל למען האמת גם לא כשהם כאן.
      אבל יאללה, שיחזור

השאר תגובה ל חנה טואג ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר