אזעקה באזור אשקלון (מתוך מחזור השירים "שיפוצים ובדק בית")
אֲנִי וְהַפּוֹעֲלִים הָעֲרָבִים דְּחוּסִים בַּמָּמ"ד.
נָאדֶר וַאֲנִי תְּקוּעִים אַגָּן מוּל אַגָּן
וְלֹא מַצְלִיחִים לְהַחְלִיט
הַאִם לֹא נָכוֹן יוֹתֵר לְהִסְתּוֹבֵב
וּלְהַפְנוֹת אֶת הַתַּחַת אֶחָד לַשֵּׁנִי.
אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: אֵיזֶה זַיִן!
וְהוּא מְמַלְמֵל: קוּס אוֹחְתוֹ.
טראגי קומי בחיי
אני אוהבת את השירים האלה הם ממש משקפים את הסמטוכה שבה אנו שרויים
צחוק ודמע
ובתוך כל זה אנחנו בני אדם
ממש ממש כך. אחר כך הוא בא להתנצל ואמר של קילל "אותנו" אלא את העזתים. חשבתי שהוא מנסה להתחנף אלי, אבל מסתבר שיש ביניהם שנאה גדולה.
וחשבתי על זה שגם את ה"אגן מול אגן" ו"תחת מול תחת" אפשר לקחת לכיוון מטפורי כמייצג את היחסים שלנו עם הפלשתינאים
נפלא השמוש הקונוטטיבי הזה
אגן מול אגן – אגן הים התיכון שלנו
זה קטע מוחשי וסמלי כאחד אני מתפוצצת מצחוק כשאני מדמיינת אותך שם בתוך הממד כשמימינך נאדר ומשמאלך מוחמד והעזתים מפגיזים… ומה שרץ לך בראש אז…
במאהב של א.ב יהושוע הוא מתאר באחד הפרקים את התחתית הכפולה של הקיום שלהם כאן ואתה תארת המימד ההזוי של שני העמים בתוך הממד כמו שרות כתבה
על זה נאמר: אם זה לא היה כל כך עצוב, אז זה היה מצחיק. את צודקת באחת התגובות הקודמות שלך. אלה החומרים שמעניינים אותי: בני אדם
ואו, גיורא.
איפה הסתתרה רעיתך באזעקה ?
בדק הבית ונאדר משתלבים בצפיפות הקיומית שלנו.
רות
לרות
אשתי הייתה בעבודה (מישהו צריך לפרנס) זה היה יוצא הרבה יותר מביך אם גם היא הייתה שם.
שיר מוצלח ביותר, וכמו שחנה כתבה: טראגי קומי. אחים לאזעקה.
אני לרגע לא מטילה ספק באמת של השיר ובמציאותו.