בננות - בלוגים / / גם "הוא" התחפש ל "סיזיפוס קרוב לשיא"
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

גם "הוא" התחפש ל "סיזיפוס קרוב לשיא"

סיזיפוס קרוב לשיא


הַדְּרִיכוּת הוֹלֶמֶת

בְּרֹאשִׁי הָאָדֹם

הָעוֹמֵד לְהִתְפַּקֵּעַ

 

שְׁרִירַי הַשְּׁלוּחִים

גְּדוּשִׁים כְּסֶלַע מְשֹרָג

וּמְאִיצִים בִּי לְהָטִיחַ אֶת

הַהֲדִיפָה הָאַחֲרוֹנָה

 

עוֹד שְׁנִיָּה אֵעָנֵשׁ

אֲנִי יוֹדֵעַ.

אִי אֶפְשָׁר לִרְעֹד מֵעֹנֶג-

כָּל כָּךְ קָרוֹב לַפִּסְגָּה בְּלִי לִגְמֹר

לְמַטָּה

 

אֲבָל לֹא אוּכַל עוֹד לַעֲצֹר

וּלְוַתֵּר עַל הֲדִיפַת הַנִּצָּחוֹן

שֶׁאַחֲרֶיהָ כְּבָר לֹא אִכְפַּת לִי

אִם אֶשָּׁמֵט כִּסְמַרְטוּט

לְמַרְגְּלוֹת

            מתוך "אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010

14 תגובות

  1. חנה טואג

    אי אפשר לרעוד מעונג כל כך קרוב לפיסגה בלי לגמור למטה

    משפט פניני
    זה מה שהופך את חיינו למשמעותיים עצם המאבק של הרצוא ושוב הזה של הנפת האבן גילגולה למטה צבירת הכוח להדיפתה המחודשת למעלה
    מטה מעלה כל החיים
    עם רגעי אושר קטנים
    בחניות הביניים
    בקר אור
    ושאפו לשיר נפלא

  2. נורית פרי

    כל הכבוד לו…אקזיסטנציאליסט אמיתי… 🙂

  3. אי אפשר לעצור את ההדיפה האחרונה הנושאת את גודש העוצמה שלנו על אף המחיר.אין מתנות חינם בעולמנו.שיר שמדבר מגרונו של כל אדם.
    עפרה

  4. רות בלומרט

    שיר נפלא גיורא,
    "לא אוכל עוד לעצור ולוותר על הדית הנצחון"
    זה אתה למזלנו,
    פורים שמח
    רות

  5. חני שטרנברג

    זאת רק אני שקוראת את השיר הזה כשיר ארוטי או שזה משהו שגם המשורר התכוון לו?

    חג שמח גיורא והרבה טוב

    • גיורא פישר

      לחני
      במיוחד לזה-:)

      • חיה אסתר

        גיורא איש יקר, אירוטיקה במיטבה, ומקוריות לעילא ולעילא. שיא התענוג, ולהישמט למטה, סיזיפוס יוצא ממש לא סובל. כוחו מתעצם בגופך. המחזוריות מעצימה תענוג. תקוה. והנשמה החזותית שלי רואה את זה ממש מול עיני. חוויה מעוררת. יחי הפאלוס,יחי הגבר. חיה אסתר

      • חיה אסתר

        גיורא איש יקר, אירוטיקה במיטבה, ומקוריות לעילא ולעילא. שיא התענוג, ולהישמט למטה, סיזיפוס יוצא ממש לא סובל. כוחו מתעצם בגופך. המחזוריות מעצימה תענוג. תקוה. והנשמה החזותית שלי רואה את זה ממש מול עיני. חוויה מעוררת. יחי הפאלוס,יחי הגבר. חיה אסתר

        • חיה אסתר

          וזה מה שקורא שחוויית הגוף מתעצמת הופכת לנוף מיתי, חיה אסתר

          • חנה טואג

            מה שיפה בשיר שהוא מזמן קריאות שונות
            חוץ מהמילה לגמור שיש לה קונוטציות ארוטיות בלשון הסלנג , אני דווקא ראיתי בשיר ביטוי למצב האדם עלי אדמות

          • גיורא פישר

            היי חנה
            בכוונה כתבתי את השיר בצורה הזו-:)
            כשכתבתי אותו לפנימספר שנים, נתתי אותו לחברי וידידי בבית הספר ובכלל, שמתי לב לתופעה הבאה:
            בדרך כלל, מי שהכיר את המיתוס ,הלך עם המיתולוגיה.
            אבל אלה שלא הכירו- מיד זיהו "למה התכוון המשורר".
            כדי להדגיש את "הכיוון האירוטי" שיבצתי אותו בספר בסביבה של שירים הקשורים "לנושא"

          • חיה אסתר

            חנהלה יקרה. מה שיפה בשיר, הוא שמתוך הלוז הגופני באה חווית האדם עלי אדמות. כי בעולם הזה, על אף יכולת הנסיקה האינסופית, נשמותינו טמונות בבשר, והשילוב בין המיתולוגיה של הבשר למצב הקיומי של האדם בשיר, נפלא בעיני. פורים שמח יקרה. חיה אסתר

  6. גיורא,
    שקרים בראשי, כגון זה שלמקרא השיר בראשונה לא חשבתי על קונוטציות ארוטיות. אבל זה שקר. מה לעשות, איחרתי, עד שקמתי לברכך על התוכן הארוטי ( כשאני בדיוק יוצא מקונטקסטים כאלה, ספרה של שרה קרפנוס, כמה שירים שאני מתרגם של John Donne ועוד) – כבר כולם שמו לב, מלבד חנה הנהדרת, שלדידה השיר עשוי להתפרש אחרת.
    אתה גדוטל בשיריך ה"ביתיים" ( כלומר המנציחים רגעים של בני אדם ולא יצורי הגות היוליים כלמיני).

השאר תגובה ל נורית פרי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר