הכל לטובה (מתוך "שירים של איש רע")
לַמַּבְטִיחִים לִי שֶׁ"כָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה"
אֲנִי לֹא עוֹנֶה.
מְחַיֵּךְ, מְעַקֵּם שְׂפָתַי וְחוֹשֵׁב:
מִי יוֹדֵעַ?
לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֵן נָבִיא.
וְאֵלֶּה-
שֶׁלֹּא מְבִינִים מָה פִּיהֶם דּוֹבֵר
או מִתְחַנְפִים לֶאֱלֹהִים
וּמִתְעַקְשִׁים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי:
"הַכֹּל לְטוֹבָה"
אוֹתָם-
בָּא לִי לַהֲרֹג.
גיורא
כלכך נכון
בוא נהרוג אןתם
להתראות טובה
יאללה טובה, בואי
חברה בוקר טוב
אני בעד להסביר
למרות שאני מסכים
שלא צריך לסמוך על תוכנית אלוהית
בזמן שהחברה נרפית ונטולת מעש
בכל מקרה אני מקווה שסיימו לך את השיפוצים
לדוד
תודה, עוד לא סיימו את השיפוצים. כנראה שהם עמשכו עוד כחודש.
בינתיים, אני מסתדר לא רע. אנחנו סגורים ביחידת הדיור שלנו שאמנם היא חלק מהבית, אבל ניתנת להפרדה משאר הבית שאותו אנחנו משפצים.
יש לנו כניסה נפרדת, כך שמהבחינה הזו אנחנו מסודרים.
אני יודע שלא יאמינו לי אבל זו אמת:למה שהיה (ויהיה) שירותי אורחים, הכנסתי שידה קטנה עליה נמצא המחשב, ממנו אני כותב עכשיו, שם גם אני אוכל (את האוכל הכינה אשתי בבית חמותי). האוכל נמצא בצלחות המיועדות להכנס למיקרו הנמצא בכניסה ליד מכונת הכביסה והמייבש.
אם זה נשמע שאני סובל או מתלונן, לגמרי לא. חוץ מזה, נובע מחזור שירים,השיפוץ מאפשר התבוננות בבית הפנימי. שבוע טוב.
רק בלי אלימות 🙂
בסדר ,אבל רק בגלל שביקשת כל כך יפה!
היי גיורא, זה ידוע שאנשים העוברים שיפוצים מתחילים להיות אלימים… 🙂
למרות שלאחר שקראתי את ההסבר שלך לדוד נשמע לי שהפכת לרובינזון קרוזו של שיפוצים…
היי נורית
אני רק ארס צעצוע (כתבתי "ארס" ב א' ולא ב ע' כדי לרמוז על ארס פואטי)
האמת היא שאין לזה שום קשר לשיפוצים. אולי זה "המשורר" שבי, השם לב למילים, אבל אני לא יכול לסבול את הפרחת ההבטחות האלוהיות הפרחיות ,שאין מאחוריהן מחשבה ורגישות. סתם בשביל להגיד "משהו טוב".
הטובה היחידה היא השיר שנכתב.
כנראה שהלחץ הפיסי המתון בשיפוץ משחרר משהו.
רות
תגובה לרוחי -:)