לאחר הזזת הארונות (מתוך "שיפוצים ובדק בית")
אֲנִי מַצְדִּיעַ לָךְ וְלִי בְּגַאֲוָה:
אַחֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים
יָכֹל הָיָה לְהִצְטַבֵּר הַרְבֵּה יוֹתֵר לִכְלוּךְ
תַּחַת הָאֲרוֹנוֹת בְּחֲדַר הַשֵּׁנָה
אִדְיוֹט!
אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל
וּמַרְגִּישׁ טְפִיחָה עַל פָּדַחְתִּי:
עַל מַה הַגַּאֲוָה?
רְשֹׁם זֹאת בְּמַחְלֶקֶת הַהַחְמָצוֹת!
היי גיורא שיר יפה ותמציתי עם קריצה אירונית הומוריסטית כמו ברבים משיריך
אם זה קולו של האדיוט או המניאק או הדובר המתבונן על עצמו מהצד ומאיר באור מפוכח משהו את הסיטואציה מעין בלם
האם החמצה באמת או ניקיון אמיתי
זוגיות אינה דבר פשוט לפעמים הוא מסע כפוי בניים ולפעמים התגנבות יחידים…
אהבתי את השיר
צ"ל : מסע כפוי בשניים – תיקון טעות מלמעלה
שבוע טוב חנה
כמו תמיד, את מבינה בדיוק בדיוק למה התכוון המשורר
גיורא, לפעמים באמת אפשר להצטער על פחות מידי לכלוך. מצד שני – גם יותר מידי נקי זה לא טוב…
לנורית
על כך אני מלין
מזדהה עם השיר, אם כי אצלנו יידרשו מאמצים רבים לפנות כל מה שנצטבר…
רות
לרות
אם כך, אולי לא כדאי להזיז את הארונות.
שבוע טוב
היי גיורא
הכל נכון
כולנו אידיוטות
אדיוטים
וכו
ספר לי על זה
להתראות טובה
אז הנה, אני לא מספר על זה, אלא משורר על זה-:)