שמירת חפצים (מתוך " שיפוצים ובדק בית")
כָּל חֶפְצֵי הַבַּיִת אֻרְגְּנוּ וְאֻחְסְנוּ
בְּמֶרְחָבִים מֻגָּנִים:
כְּלֵי הַמִּטְבָּח וּכְלֵי הַמִּטָּה שֶׁהַשָּׁנִים שַׁחֲקוּ-
בְּמַחְסָן בֶּחָצֵר.
דַּרְכּוֹנִים,תַּכְשִׁיטִים, מַטְבֵּעַ זָר וּשְׁאָר אֶמְצָעֵי מִלּוּט-
בְּכַסֶּפֶת הַבַּנְק.
פְּרִיטִים שֶׁלֹּא אֶנְקֹב בִּשְׁמָם (מִפְּאַת עֵין הָרַע וְעֵין גָּנַּבִים)-
בְּמַחְסָנִים מְאֻבְטָחִים 24 שָׁעוֹת.
וְקֻפְסַת קַרְטוֹן
עִם אַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת שֶׁוַּדַאי לֹּא אֶפְתַּח
וּמִכְתָּבִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לִי אֹמֶץ לַחֲזֹר וְלִקְרֹא-
לִמְרַאֲשׁוֹתָי.
השיר שמור גם כאן:
גיורא, מעניין שהדברים הכי יקרים הם במקום הכי פחות שמור….
וגם את השיר הזה, אחסנת ב"שמירת חפצים" באתר אחר…
היי נורית
ואני חשבתי וחושב שזה המקום הכי שמור בשבילי. אם כי חברה העירה לי, ברוח שלך ש"הדברים הכי חשובים לנו, אין בהם עניין לגנבים". בכל אופן, החלטתי לבחור ולשנות למילה "מראשותי" כשניגשתי לאבן שושן, לבדוק כיצד יש לנקדה, הוא הביא ציטוט מהלתמוד הירושלמי: "תיבה שהיא
מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה"
כלומר ,הספרים נמצאים במקום החשוב ביותר אצל האדם.
כיוונתי לדעת חכמינו
שבת שלום
היי גיורא למה שלא תעלה את השיר גם כאן זה יבטיח שמירה כפולה:)
שלום גיורא
אתה מעלה עניין כאוב
מה לשמור ומה לא
ועכשיו צריך לשמור גם על השירים
ואולי זו הסיבה שאני מוציא הרבה ספרים
זו דרכי לשמור
שלום דוד
אכן זו בעיה. מה לשמור ומה לְשַׁמֵּר. יש כאלה כמוך וכמו רבים אחרים שרוצים לשמר את זכרונותיהם לדורות הבאים.
אני עסוק עם זכרונות העבר ,מה לעשות אתם. איך לשמור עליהם.
יש לי הרגשה שאנשים שומרים חפצים מהעבר שלהם ,או דברים ששייכים לאנשים אהובים שהלכו לעולמם, מתוך תקווה שאולי יום אחד בעלי הזכרון ישובו להשתמש בם. האדם החי יחזור לעברו והמתים יחזרו לחפציהם
טוב עכשיו השיר באתר הבית הבנני האותנטי שלו:)
אכן האדם אוגר זכרונות אבל שומר הזכרונות אינו מרשה לו לפעמים לעלעל בהם
צריך לתת זמן לזמן אהבתי את הפואטיקה בשיר ההולכת מהחפצים לחפצים בצירה מתחת לפ"ה מהדומם לאדם ועולמו
קטלוגיזציה סמלית עשית בשירך , גיורא
אוהבת את שם הקובץ הפועל על אותו עיקרון
שמחה שאתה כאן ממש
שלום חנה
"שומר הזכרונות" או הידוע בשמו האחר "שומר הנפש". בעקבות השיר הזה, אני מקבל הרבה מכתבים מחברי, העסוקים ב "פירוק" בתים (בעיקר של הורים שנפטרו),ומספרים על חוויות דומות.
אגב, השבוע התפרסם ב"הארץ" שיר יפה של מאיה בז'ראנו, העוסק גם הוא בשיפוצים.ומציג פן נוסף של התהליך הנפשי העובר על באי הבית.
איזה שיר! לכאורה קטלוג ובאמת חשיפה נפשית כל כך רומזנית ומוכרת, כל כך ראויה ומצמררת.
רות
לרות
קצת באיחור (אנחנו בשיפוצים) ,תודה רבה על הערכה,. אכן, האמת היא הרבה יותר יותר "מקטלוג".
שיר יהודי כל כך !
שלום ריקי
בטיוטה הראשונה של השיר, לא כל כך שמתי לב לכך. אך בקריאה חוזרת הבנתי את מה שראית
גיורא הי,
האובדן המטאפיזי של זכרונותינו — כה יפה ועצוב ביטאת זאת.
תודה — צדוק