שלום לכולם
לפני כחודש וחצי חגגנו בספריה האזורית של באר טוביה את צאת המהדורה השניה של ספרי "אחרי זה".
אילן ברקוביץ' בתוקף תפקידו כ"משורר בשטח", כתב לי ובקש הוראות מדויקות כיצד יש להגיע לשטח הנידח. במכתבו העיר שאינו יודע אם יגיע לאירוע שלי מאחר ובאותו ערב יתנהל דיון ב"בית הסופר" בנושא החשוב: "שירה עכשווית לאן?"
כתבתי לו ספק ברצינות, ספק בצחוק שעדיף שילך לשם,
היתכן שמבית הסופר שֶׁבַּקֶּרֶת הגדולה תצא תורה, ולא יהיה לנו מי שידווח עליה?
אך האמת היא, שלא רציתי שאילן ברקוביץ' יגיע לאירוע. כמנוי על עיתון "הארץ" וכבעל עניין, אני קורא בקביעות את מדורו.
לעתים אני מסכים עם קביעותיו וביקורתו ,אך לעתים קרובות זיהיתי שהטעם שלנו שונה.
אמרתי לעצמי: הספר שלי התקבל כל כך יפה על ידי הביקורת המקצועית וקהל הקוראים-
עד שהגיעה "פרשת דן מירון".
אני מכיר את האמרה המפורסמת: "לא חשוב מה יכתבו עליך, העיקר שיאייתו את שמך נכון". אך בינינו, זו הייתה פרסומת שבנקל אפשר לחיות בלעדיה.
חשבתי: אין לי מושג מה דעתו של ברקוביץ' על כתיבתי, מה אני צריך את זה עכשיו? אולי הוא יתלה באילן גבוה (פרופ' מירון) ויתלה אותי עליו.
אילן ברקוביץ' לא שמע לעצתי, ובא לאירוע. כשראיתי אותו שם ברכתי אותו לשלום, ואמרתי בליבי "יאללה, באשר אבדתי אבדתי".
אבל הבוקר שמחתי לקרא את דבריו היפים של אילן ברקוביץ'.
אני מודה לו עליהם.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1207146.html
אילן ברקוביץ' מזכיר בביקורת שלו שני שירים שהושמעו בערב.
אני מצרף שני קישורים ליו-טיוב, שצולמו באותו ערב:
עירית דותן שרה את "תמונת פספורט"
http://www.youtube.com/watch?v=5a5NU3jbvhs&feature=player_embedded#!
ואת שני אומיאל- הנערה מתמונת הפספורט, שרה את "העולם יפה".
http://www.youtube.com/watch?v=Fil8k8FlfKs&feature=related
שבת שלום
גיורא
גיורא שלום,
יפה. באמת אין לי מושג איך פרשת מירון צצה לעולם (אי-ההלימות בין דבריו לשיריך היא בולטת עד זועקת); דבריו וגישתו נשגבים מבינתי.
שבת שלום –צדוק
שלום צדוק
אני חושב שאני יודע איך הגיעה לעולם "פרשת מירון". ונדמה לי שהיא לא שייכת ממש לתחום הספרות.
בכל מקרה, אני שמח על דבריו של אילן ברקוביץ' ,כמו שכתבה ורד לוי ברזילי:
יש צדק בעולם
אילן ברקוביץ` עשה לטקסט של דן מירון את מה ששופטי בית המשפט עשו לטקסט של קצב – לא הותיר אבן לא הפוכה. בכך מוגרה האיוולת של מירון באופן גמור, נחרץ ו"חלוט".
מעתה ואילך, אפשר סתם לשבת ולקרוא מעת לעת בספר של גיורא פישר וליהנות מיופיו המופלא בלי רעשי רקע מיותרים ומפריעים.
ורד לוי ברזילי
השקה יפה ומאמר יפה והוגן
שבת יפה גיורא
תודה חנה שהגעת לבאר טוביה
תודה חנה שהגעת לבאר טוביה
קראתי ונהניתי. מנומק ומעריך כראוי. די, עכשיו כבר לא תוכל להפסיק להיות משורר,
הקהל(אני) דורש עוד!!!!!!!!
שלום מירי
תודה תודה
הצחקת אותי "לבקשת הקהל", כאילו למוזה אכפת מהקהל-:)
אבל אני, מצידי ,מוכן להתמסר לה. רק שתבוא!
גיורא, יפה כתב אילן. לפי שרשרת הנקודות הנושאיות שהעלה, ניכר שהבין והִפנים את הספר היפה שלך. שני השירים המולחנים מאוד מרגשים כמובן. יישר כויח. רני.
שלום רני
תודה. אני מודה למנחם בן ולך שהזדעקתם מיד ב"מעריב" על דבריו של דן מירון. אך דבריו של אילן ברקוביץ' חשובים לי מאד מפני שנכתבו בעיתון בו פורסם הראיון עם הפרופסור, ומפני שהוא הלך סעיף סעיף אחר דבריו של האיש והפריך אותם.
גיורא
שאפו, גיורא. כן ירבו
שלום אמיר
תודה.
במקרה הזה, ה"שאפו" כולו לאילן ברקוביץ'