חיתוך דיבור (מוקדש ליעקב בסר, לזכרו, במלאות שנתיים למותו)

מחר, ה-25 בדצמבר, ימלאו שנתיים למותו של יעקב בסר, אדם יקר, משורר רב-כוח ועורך עקבי ובעל סדר-יום, שתרם רבות לספרות ולתרבות הישראלית; תרומה שטרם נחקרה דיה.

מחר-מחרתיים אביא כאן משיריו.
היום אני רוצה להקדיש לזכרו את השיר הפותח את ספרי, חיתוך דיבור (1989) – ספר, שבעצמו פתח את סדרת השירה של הוצאת עיתון 77 וצ"ריקובר, בעריכת בסר.

חיתוך דיבור

                       ליעקב, לזכרך היקר,

                       על אמונתך בי

                       ובחיתוך הדיבור שלי

סָגְרוּ עַל עֲתִידִי

אֲלֻמּוֹת אוֹר רִגְעִי.

רָאִיתִי אוֹתָן בִּנְקֻדּוֹת חִתּוּכָן

בְּאֹפֶן זֶה, בְּחִתּוּךְ הַדִּבּוּר, פֵּרְשׁוּ אֶת זְמַנָּן.

בְּאֹפֶן זֶה עָשׂוּ לָהֶן חֹק כְּלָלִי

אֲנִי רוֹאָה בְּזֶה כֹּחַ, מָאוֹר גָּדוֹל.

כָּאן, בַּכִּפָּה מוֹשֵׁל הַסַּהַר, לָשׁוֹן אַחֵר, יָרֵחַ

גַּם הוּא יָצָא מִן הַמִּלּוֹן

סָחוּט בְּתַכְלִית, בִּלְתִּי נִתָּן לְהִגּוּי.

יֻנַּח לְפִי שָׁעָה בִּמְקוֹם עָמְדּוֹ

הַכּוֹכָבִים מְנִיפִים אֲבָרִים לְכָל עֵבֶר –

יָדַיִם וְרַגְלַיִם

עֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם מָה לוֹמַר.

אֵלֶּה הֵם מְאוֹרוֹת קְטַנִּים, אַנִּיחַ לָהֶם

שֶׁיִּצְעַק הַצּוֹעֵק

שֶׁיִּשְׁתֹּק הַשּׁוֹתֵק

אֲלֻמּוֹתַי מְשַׂחֲקוֹת אִתִּי דּוּק מִתְנַצֵּחַ, עֲתִידִי

חִתּוּךְ דִבּוּרָן, כְּתָב יָדָן

הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי.