עֵט לָעֵת יליד תל-אביב, 1940. משורר, מסאי, מתרגם. בעל עבר טכנולוגי.

ביום ה-27 ביולי, לפנות בוקר, זועזעה שנתם של תושבי הכפר הבדואי אל-עראקיב. עננת בולדוזרים, ובשיפוליה לא פחות מ-1,300 שוטרים, פרשים רכובים ומסוק, העיבה על הכפר. הכוח הוציא אל החולות את כל 400 התושבים, אזרחי ישראל שמרביתם ילדים, השמיד את ארבעים מבני הכפר ועקר מאות עצי פרי. מאז המאורע ניסו התושבים בעזרתם של מתנדבים מרחבי הארץ, להקים מחדש קורות גג אחדות ...

סטיבן דובינס   מטומטמים   פְּלִשְׁתִּים, הַמְטֻמְטָמִים, הִכַּרְתִּי זוּג— הֵם מְנַגְּבִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם הַמְסֻרְבָּלוֹת בְּמַרְבַד הַשִּׁירָה הַמַּבְרִיק, הֵם מוֹסִיפִים אֶת שְׁרִיקָתָם לִצְלִילֵי הָרְבִיעִיָּה. יֵשׁ וְקוֹרְאִים לָהֶם מְבַקְרִים; הֵם אוֹהֲבִים לַעֲשׂוֹת צָרוֹת.   אַךְ הַפְּלִשְׁתִּים הָרִאשׁוֹנִים, טוֹבִים אוֹ רָעִים, מִי חָכָם וְיֵדַע? וַדַּאי, הָיוּ אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים, אַךְ מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁנֵּחַנּוּ בְּמִּדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. הֵם לֹא הָיוּ נִמּוֹלִים, אַךְ אָהֲבוּ אֶת יַלְדֵּיהֶם.  ...

מכתב גלוי לגיורא לשם   דבריו של דן מירון בראיון שנערך עמו במוסף הארץ קוממו רבים באתר הזה, משום שכללו, בין השאר, פגיעה מכוונת היטב באחד מחברי בננות, גיורא פישר, מורה וחקלאי, שהחל לכתוב שירים בעקבות אובדן אישי טראומטי. הפגיעה הייתה חמורה במיוחד, משום שכללה הנחה שהאובדן הקשה היה רק מחולל, סיבה להתבלטות עצמית משום שדמותו של הבן שנפל חלל ...

'ספרות מוגבר' – מכתב גלוי   לכבוד פרופ' יגאל שוורץ ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, ראש מכון "הקשרים" עורך בכיר בהוצאת כינרת זמורה ביתן   אפתח את מכתבי הקצר דווקא בסיפא שלו: אני, יהודה ויזן, קורא בזאת לאוניברסיטת בן-גוריון, עם פתיחתם את המסלול לתואר שני במו"לות, להעניק לי בלא דיחוי ובלא שהיות תואר שני במו"לות. זאת מיד לאחר שיוענק ...

דברי הימים. תוספתא. פַּעַם, לְיַד הַבַּיִת, חָפְרוּ פּוֹעֲלִים יְסוֹדוֹת לְשֶׁלֶד שֶׁל בֵּית־סֵפֶר וְחָשְׂפוּ בָּתֵּי כְּפָר חַשְׁמוֹנָאִי, קְבוּרִים מוּל הַבְּרֵכוֹת שֶׁל תְּנוּבָה דָּגִים וּרְחוֹב יְדִידְיָה פְרֶנְקֶל. וּבְסִפְרֵי הַמּוּזֵיאוֹן שֶׁל הָעִירְיָה נִרְשְׁמוּ מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף, מְכִתּוֹת הַחֶרֶס הַשָׁרוּף, הַנְּחשֶׁת הַיְרַקְרַקָּה. דִּבְרֵי יָמִים עוֹבְרִים לַסּוֹחֵר.   וְסֵפֶר מִמַּהֲדוּרָה יְשָׁנָה קָנוּ לִי, מַחֲזוֹרִים יְשָׁנִים נִקְּרוּ בּוֹ עֵינַיִם לִמְאוֹרוֹת הַגּוֹלָה, לִמְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר, לְאַבְרָהָם צוּנְץ הַמְגַחֵךְ בַּסֵּפֶר ...

תחושה          לדבורה, באהבה   לְהַגְדִּיר אֶת הַתְּחוּשָׁה בְּדַיְקָנוּת מְגֻבֶּשֶׁת: מוּעָקָה קַלָּה בַּלֵּב, כּוֹתְרוֹת הָעִתּוֹנִים הַגְּדוֹלוֹת. וְיֶשְׁנָהּ אַהֲבָה בְּמַגַּע יָד, לִטּוּף כָּתֵף מֻכֶּרֶת וּנְשִׁימָה מֻכֶּרֶת לְצִדִּי.   גַּם הַחֶדֶר מֻכָּר. תְּמוּנַת הַגּוֹאָשׁ הַבְּהִירָה בְּאוֹר צְדָדִי מֵעַל הַפְּסַנְתֵּר, שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה הַחוּם. הַמַּרְבַדִּים. מִלְמוּלֵי הַשְּׁכֵנִים. הָרַדְיוֹ מְנַגֵּן.   מוֹנְטֶוֶרְדִי.   הָאֹזֶן הַמְמַשֶּׁשֶׁת אֶת קְטִיפַת הַכִּנּוֹרוֹת הָעַתִּיקָה אוּלַי שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת כֵּהִים שֶׁאֵינָם ...

  שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת וּמֵעֵבֶר לָרְחוֹב חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל חֲדַר בֵּית-הַמָּלוֹן גְּדוּשִׁים בְּהוֹפָעוֹתֶיהָ הַטְּרוֹפִּיּוֹת שֶׁל אִשָּׁה מִתְפַּשֶּׁטֶת, בְּתוֹךְ הַמִּזְלָלָה יֶלֶד, מֻכְחָל בְּנֵיאוֹן, יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן, וּשְׁכֵנַי מַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם לְתַפְקִידִים שֶׁל נְשׂוּאִים-וְלֹא-בְּאשֶׁר וּמַצְעִידִים אֶת שְׁלשֶׁת כַּלְבֵי-הַשְּׁמִירָה שֶׁלָּהֶם לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב. אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים הַזֶּה. שְׁמִי לִין עִמָּנוּאֵל. עָלַי חֲלוּק-רַחֲצָה וּמַכְבֵּנוֹת; מַרְלְבּוֹרוֹ מִשְּׂפָתַי נוֹטֵף אֵפֶר עַל הַטֶּקְסְט. הַיּוֹם הוּא הַשְּׁלשָׁה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר ...

   ד"ה לורנס   תאנים   הָאֹפֶן הַמְקֻבָּל לֶאֱכֹל תְּאֵנָה, בְּחֶבְרָה, הוּא לֶאֱחֹז בָּעֹקֶץ, וּלְשַׁסֵּעַ לְאַרְבַּע, וְלִפְתֹּחַ, וְהִנֵּה הִיא פֶּרַח מַבְהִיק, וְרַדְרָד, לַח, דִּבְשִׁי, כְּבַד-כּוֹתֶרֶת, בַּעַל אַרְבָּעָה עֲלֵי-כּוֹתֶרֶת.   אַחַר-כָּךְ אַתָּה מַשְׁלִיךְ אֶת הַקְּלִפָּה שֶׁהִיא כְּמוֹ גָּבִיעַ בַּעַל אַרְבָּעָה עָלִים, אַחֲרֵי שֶׁקָּטַמְתָּ אֶת הַנִּצָּן בִּשְׂפָתֶיךָ.   אַךְ הָאֹפֶן הַיּוֹתֵר גַּס הוּא פָּשׁוּט לְקָרֵב אֶת פִּיךָ אֶל הַסֶּדֶק, וְלִנְשֹׁךְ בְּבַת-אַחַת אֶת ...

מי הוּא האוֹיב משה בילינסון   המאוֹרעוֹת העמידוּ אוֹתנוּ בּמערכה. לא אנחנוּ רצינוּ בּמלחמה זוֹ. המשַסים והשוֹסים הכניסוּנוּ למלחמה על כּרחנוּ. המנהיגים המדבּרים בּשם ערבי הארץ מכריזים השכּם והַערֵב כּי מלחמה לנוּ עם כּל הישוּב הערבי, וכי המלחמה הזאת לעוֹלם ועד היא.  אסוּר לנוּ להסכּים לעמדה הזאת, אשר אוֹיבינוּ בּנפש משתדלים לכפּות גם על הערבים וגם עלינוּ וגם על העוֹלם ...

פשוש   מִבַּעַד לְחַלּוֹן חֶדְרִי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָהּ עוֹלֶה בְּמַדְרֵגוֹת הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל, בְּצַד הָאַשּוּחַ, נִגֶּשֶׁת לַדֶּלֶת, מְהַסֶּסֶת וְאַחַר כָּךְ מַקִּישָׁה, וְכִכְלוֹת רֶגַע אוֹ שְׁנַיִם, חוֹזֶרֶת וּמַקִּישָׁה. הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת. הִיא פּוֹסַעַת פְּנִימָה. הַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת.   רְאִיתִיהָ רַק מֵאָחוֹר. שְׂעָרָהּ הַשָּׁחוֹר גָּלַשׁ עַל כְּתֵפֶיהָ. אֲנִי רוֹצֶה לְהַאֲמִין שֶׁפָּנֶיהָ יָפוֹת, שֶׁלִּבָּהּ הָלַם בְּחָזְקָה כְּשֶׁהִקִּישָׁה, שֶׁמִּי שֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת הִבִּיט בְּחֶדְוָה, בְּעֵינַיִם זוֹרְחוֹת.  וְגַם ...