עֵט לָעֵת יליד תל-אביב, 1940. משורר, מסאי, מתרגם. בעל עבר טכנולוגי.

    הקוסם   מַטֶּה־הַקֶּסֶם שֶׁלְּךָ, גִּבְעוֹלוֹ הַפּוֹרֵחַ שֶׁל הַצְּנוֹן, חַם, לֹא מְתֻבָּל אֲבָל חַד;   אֲנִי נוֹגַעַת בְּשִׁנַּי בַּשֹּׁרֶשׁ, בְּבֻלְבּוּס לָבָן זֶה;   יְרָקוֹת מַזְכִּירִים לִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ, אֶת צוּרוֹתֶיךָ הַשּׁוֹנוֹת;   הַקּוֹסֵם עוֹבֵד בְּשֶׁקֶט. אֵין מוּזִיקָה מִסְּבִיבוֹ, הַקֶּצֶב הַיָּחִיד דֹּפֶק בְּאֹזֶן הָאַרְנָב הַנִּפְחָד.   כַּאֲשֶׁר הוּא מְקַפֵּל אֶת מֶשְׁיוֹ וְתוֹלֶה אֶת חֲלִיפָתוֹ, הוּא מַחְלִיק אֶת שַׁרְבִיטוֹ אֶל ...

  כמה סופרים בישראל חיים על כתיבתם? חמישה? עשרה?  גם מי שאינו אוהב לשקוע בהרהורים כאלה אינו יכול לפטור את עצמו מן הניחוש שלי, ששכר־הסופרים של כוכב תקשורת כדן מירון בעבור מאמר בעיתון נמוך משכר "ציפורה" או "סתמי". ובמחשבה שנייה, משכרה של עירית לינור, אם לנקוב בשם מפורש אחד. לעירית לינור עט זריז, ממזרי. אפילו חולשתם היחסית של ספריה המשעשעים ...

    נַחֲלַת יְהוּדָה מִזְּמָן, הַיּוֹם                          ללאה זוסמן   א'  יְרוֹקַת הַחֲמוֹר כְּפִצְצַת מִצְרָר נִתָּז הַזֶּרַע מִירוֹקַת הַחֲמוֹר: תְּגוּבַת שַׁרְשֶׁרֶת מִנִּצְרָה שְׁלוּפָה נִדְרֶכֶת בְּמַגַּע יָד  לְכָל כַּדּוּר יֵשׁ כְּתֹבֶת.   וַעֲדַיִן אֲנִי מִשְׁתָּאֶה עַל מַנְגְּנוֹנֵי הַפֶּרִי  אֵיךְ נוֹרָה לְמֵרָחוֹק הָרֶסֶס הַיָּרֹק וְהָעוֹר נֶחֱרָךְ בַּמְּסוֹס: יַמָּ"ח יָרֹק כָּזֶה תָּפוּחַ מִמּוֹקְשֵׁי מַגָּע וְרַרְנָ"טִים שֶׁל זֶרַע.   כָּךְ הַיְּקוּם נִבְרָא, אוֹמְרִים. ...

      שירה ללא מסכה   ]א[ ארבע שנים לאחר מות בעלה הביעה אלמנתו של דיויד הרברט לורנס, פרידה לבית פון ריכטהופן, בספרה האוטוביוגרפי לא אני, כי אם הרוח את אכזבתה מיחסה של אנגליה למורשתו הספרותית של בעלה המת:   "אני חושבת לעתים שלורנס היה החוטר הירוק האחרון באילנהּ של תרבות החיים האנגלית. מתה או חיה, ואני מקווה שעודהּ ...

      ספינת המוות   [א] כָּעֵת סְתָו וְהַפְּרִי הַנּוֹשֵׁר וְהַמַּסָּע הָאָרֹךְ אֱלֵי נְשִׁיָּה.   הַתַּפּוּחִים נוֹשְׁרִים כְּטִפּוֹת טַל גְּדוֹלוֹת לִפְצֹעַ בְּעַצְמָם מוֹצָא מֵעַצְמָם.   וְזוֹ הָעֵת לָלֶכֶת, לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מִן הָאֲנִי הָעַצְמִי, וְלִמְצֹא מוֹצָא מִן הָאֲנִי הַמָּט.   [ב] הַבְּנִיתֶם אֶת סְפִינַת הַמָּוֶת שֶׁלָּכֶם, הוֹ הַבְּנִיתֶם? הוֹ בְּנוּ לְעַצְמְכֶם סְפִינַת מָוֶת, כִּי תִּצְטָרְכוּ לָהּ.   הַכְּפוֹר הַזּוֹעֵף קָרוֹב, ...

      המשׁורר והשׂררה   אַשְׁכִּים לְבֵית הַשָׂר אֹמְרִים כְּבָר רָכַב! אָבֹא לְעֵת עֶרֶב אֹמְרִים כְּבָר שָׁכַב! אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי, נוֹלָד בְּלִי כּוֹכָב! ר' אברהם בן עזרא   אתה משורר מזדקן ונכה. רעייתך גמלאית. אתה חי בצניעות ("הסתפקות במועט", כתב דוד שמעוני באידיליה). אתה לובש בגדים לא אופנתיים ויושב בבית-קפה ישן ברובע תל-אביבי ...

     מתנת אהבה     לֹא שׁוֹשַׁנַּת אֹדֶם אוֹ לֵב קְטִיפָה.   אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ בָּצָל. זֶה יָרֵחַ הֶעָטוּף בִּנְיָר חוּם. הוּא מַבְטִיחַ אוֹר כְּעִרְטוּלָהּ הַזָּהִיר שֶׁל אַהֲבָה.   כָּאן. הוּא יְסַמֵּא אוֹתָךְ בִּדְמָעוֹת כְּאוֹהֵב. הוּא יַהֲפֹךְ אֶת בָּבוּאָתֵךְ לְתַצְלוּם רוֹטֵט שֶׁל תּוּגָה.   אֲנִי מְנַסָּה לִהְיוֹת כֵּנָה.   לֹא כַּרְטִיס נֶחְמָד אוֹ אֶשְׁגַּר-נְשִׁיקָה.   אִנִי נוֹתֶנֶת לָךְ בָּצָל. ...

ארץ הערב הוֹ, אֲמֶרִיקָה, בָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת. הַאִם אַתְּ קֶבֶר יוֹמֵנוּ?   הַאִם עָלַי לָבוֹא אֵלַיִךְ, הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ שֶׁל גִּזְעִי?   הָיִיתִי בָּא, לוּ הִרְגַּשְּׁתִּי שֶׁשְּׁעָתִי מְצַלְצֶלֶת. הָיִיתִי מַעֲדִיף שֶׁתָּבוֹאִי אֵלַי.   וּבְאוֹתוֹ עִנְיָן מוּחֲמָד מֵעוֹדוֹ לֹא הָלַךְ אֶל הַר כָּלְשֶׁהוּ אֶלָּא אִם הַהַר הִקְדִּים לְפָגְשׁוֹ וּפִתָּה אֶת נִשְׁמָתוֹ.   פִּתִּית אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל מִילְיוֹנִים מֵאִתָּנוּ, אֲמֶרִיקָה, וְלָמָּה לֹא תְּפַתִּי ...

    דֶבּוֹרָה דיגס   חליפת "חלב וסוכר"   לְאוֹצֵר הַמּוּזֵיאוֹן, לְתַעֲרוּכַת הָאָבוֹת, לַחֶדֶר הַסָּמוּךְ לַאֲרוֹן-הַבְּגָדִים הַמָּלֵא מִכְנָסַיִם וּמִכְנָסַיִם, בִּמְלֹא מִפְרְשֵׂיהֶם קוֹלְבֵי עֵץ-הָאֱגוֹז וְחֻלְצוֹתֵיהֶם, הוֹ סְפִינוֹת-הָרְפָאִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל נַעֲלָיו. מִבַּעַד לַמִּתְלִים וְלַחִבְּלִים, אַבְזְמֵי חֲגוֹרוֹת מְצַלְצְלִים וּמַטְבְּעוֹת בְּכִיסֵי מְעִילִים וְעָשִׁים הַנּוֹסְקִים מִשְּׁיָרֵי אֲרִיגֵי-הַצֶּמֶר הַשְּׁחוֹרִים, רֵיחוֹ כִּנְשִׁיקָה שֶׁשֻּׁגְּרָה בִּיעַף דֶּרֶךְ פְּרוֹזְדוֹרִי אֶרֶז, דְּמוּתוֹ כְּלוּאָה בְּבִגְדֵּי קְבוּרָתוֹ, קוֹלוֹ מְכֻרְבָּל עֲמֹק בִּשְׁמוֹ, מַפְתְּחוֹתָיו וְהַפַּעֲמוֹנִים ...

ד"ה לורנס היא מביטה לאחור   הַבּוּעִיּוֹת הַחִוְרוֹת, הַבּוּעִיּוֹת הַיְּפֵהפִיּוֹת הַזְּהֻבּוֹת-הַחִוָּרְיָנִיּוֹת שֶׁל פִּרְחֵי הַגֻּלָּנִית, שָׁטְפוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֶל הַנָּהָר בְּנָחִיל גּוּשִׁי קָרוּשׁ וּבוֹדֵד, אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תָּלְתָה הַשְּׁקִיעָה אֶת זְהַב מַחְלְצוֹתֶיהָ הַקָּלוּשׁ; וְאַתְּ נִצַּבְתְּ לְבַדֵּךְ, מִתְבּוֹנֶנֶת בְּהִסְתַּלְּקוּתָן, וְאַהֲבַת אֵם זוֹ כְּמוֹ שָׂטָן מָשְׁכָה אוֹתָךְ מִמֶּנִּי  אֶל אַנְגְלִיָה.   לְאֹרֶךְ הַשְּׁבִיל, לְאַחַר רֶדֶת הַלַּיְלָה, לְאֹרֶךְ שְׁדֵרַת הַלִּבְנִים הַמְפֹאֶרֶת מֵעֵבֶר לְכִכְּרוֹת הַנָּהָר ...