בננות - בלוגים / / מכתב גלוי: עודד כרמלי על מתי שמואלוף כמבקר
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

מכתב גלוי: עודד כרמלי על מתי שמואלוף כמבקר

מוריה בן-ברק שלום,

 

שמי עודד כרמלי ואני פונה אליך בבקשה דחופה שלא לפרסם עוד מרשימותיו המביכות (NRG, מעריב) והמזיקות (לַספרות) של מתי שמואלוף.

שמואלוף אינו יודע לקרוא ספרות ואינו יודע לכתוב על ספרות. מקומו של שמואלוף אינו במדור ספרות.

אני מכיר את מצוקתה הכספית של העיתונות המודפסת והאינטרנטית, אבל שום קושי לא מצדיק ולא יצדיק את פרסום טיפשות ניסוחיו העילגים ואת עילגות פרסומיו המטופשים של מתי שמואלוף.

הנה, למשל, הפסקה הפותחת את רשימת הביקורת של שמואלוף על ספרו של ישי שריד, לימסול, שפורסמה באתר בתאריך 17.5.09:

"איך נראית פרוזה על מוסד השב"כ וחוקריו, כיצד האלימות המכוננת את הישראליות הופכת למילה כתובה, כיצד ניתן לפוגג את האכזריות מבלי להקפיא בשפה הכתובה שוב ושוב את דימוייה הסטריאוטיפיים ואת גבולות השיח הצרים שלה. זהו תהליך עדין שמצריך עיבוד מתוחכם לתהליכים חברתיים אל תוך מטפורות מגוונות, דוברים שונים ותחבולות פואטיות. ישי שריד מנסה לדווח על תהליך של שינוי החל בתהליך של חוקר שב"כ, אך התנהלותו במרחב זה דורשת בירור מעמיק יותר."

מביכה ומזיקה יותר היא רשימתו של שמואלוף על התרגום החדש לספרו הקאנוני של תומס הובס, לויתן. תיבש ימיני אם שמואלוף קרא את לויתן. ייבש מוחי אם שמואלוף הבין משהו ממשהו בלויתן.

כל הציטוטים ללא יוצא מן הכלל שמצטט המבקר מתוך הספר, מקורם בהקדמה לספר. אם כן, את ההקדמה לספר המבקר אכן קרא, אבל גם אותה לא השכיל המבקר להבין:

"הובס", מפתיע שמואלוף, "הוא אחד מגדולי ההומניסטים שכתבו באירופה…" "מתי שמואלוף", מסכימה איתו כותרת המשנה, "מתפעם מגדול ההומניסטים של המערב…"   (13.9.2009). העובדה ששמואלוף מחזיק בתואר אקדמי מצריכה הקמת ועדת חקירה במועצה להשכלה גבוהה, אולם לפרסום באנ.אר.ג'י נודע כוח הרס גדול מזה של פרסום אקדמי. 

אני נחרד מהמחשבה שתלמיד תיכון נעזר בדברי מבקר הספרות של מעריב בדבר ההומניזם של הובס. לערך בויקיפדיה העברית על הובס כבר רשום קישור לדבריו האידיוטיים של שמואלוף על הפילוסוף.

ב-5.10.2009 נתת את ידך ואת מדורך לכתב הפלסתר, למה לעוז לא מגיע פרס נובל לספרות? בכותרת המשנה לרשימה הדוחה, הגזענית והנבובה אמנם מצוין שזוהי "דעה", אך ציון היותה של דעה דעה אינו הופך דעה לראויה, לרלוונטית או לאינטליגנטית: גם נהג אוטובוס מביע את דעתו על הגרעין האיראני מבלי שיהיה יואל מרקוס.

דעתו של נהג האוטובוס של הספרות היא שספריו של עמוס עוז קולוניאליים. דעתי היא שמתי שמואלוף אינו כשיר להתמודד לא עם סיפור על אהבה וחושך ולא עם לויתן, לא עם קולוניאליזם ולא עם הומניזם, לא עם ספרות מקור ולא עם ספרות מתורגמת, לא עם עיון ולא עם שירה.

דעתי היא שדעתו של מתי שמואלוף על ספרות היא כדעתו של נהג אוטובוס על ספרות, ואני לא בדעת יחיד.

פנייה דומה ממקור אחר השתיקה לפני כשנה את הבלי כתביו של שמואלוף בYNET. או-אז עברו המבקר והבלי כתיבתו לNRG.

היום אני מבקש להדיר את נהג האוטובוס הזה גם ממדור הספרות שבעריכתך לאלתר ולצמיתות ומצפה לתשובות בעניין זה.

 

בברכה,

עודד כרמלי

 

 

 

290 תגובות

  1. המכתב הזה מריח נורא גזעני.
    ובלי שום קשר, ואם נעצור לרגע ונסתכל בכל ההתנהלות של הפוליטיקה של הספרות דהיום, הקו ששמואלוף ואנשי מרעיו מושכים אליו נראה כהעדפה מתקנת של המזרחים. פתאום משוררים בינוניים מקבלים פרסים רק מכיון שהם מזרחים והם נראים נורא מסכנים. זה לא נראה טוב, לא מריח טוב ומעודד את רידודה של הספרות.

  2. לעמוס עוז מגיע נובל, זה דבר אחד; אבל בשום אופן אסור להשתיק את דעתו של מתי שמואלוף, וזה דבר אחר. זכותו להביע את דעתו בכל כלי תקשורת. ועוד דבר: דווקא מתי שמואלוף הוא אחד האנשים הנבונים ביותר, האינטלקטואלים האמיתיים והצעירים, המסתובבים כיום בקריית-הספר שלנו. קראתי כמה ממאמריו ואני חייב לציין שדעתי שונה לגמרי מזו של עודד כרמלי. לאיש יש תובנות מרתקות באשר לטקסטים. רני.

  3. מגיעות ברכות לעודד כרמלי על המינוי החדש בטיים אאוט. אני לא מסכימה עם החתרנות הזו נגד מתי. מתי הוא איש יקר ואחד הכותבים המובילים כיום בתחום השירה והביקורת. אינני שותפה לדעתו בעניין עמוס עוז.

  4. מסכים עם כרמלי, אפילו שאני לא מבין למה נטפל לנהגי האוטובוס. מכל מה שקראתי של שמואלוף עלה ניחוח של קלות בלתי נסבלת, הידחקות גסה לנישת העדתית חברתית; ובכלל הצטייר בעיני כילד שמנת שלובש חולצת פנתר שחור בשביל לנסות להשיג זיונים, מרבה להג וממעיט חכמה.

  5. איריס אליה כהן

    יש דברים שראויים לחשוב ולהיאמר. יש דברים שראויים להיכתב. ויש דברים שראויים להיכתב ולהתפרסם. אלו שלושה דברים שונים.
    מה הטעם בהלבנת פניו של אחר ברבים?

  6. שיתעסקו בספרות ויפסיקו עם כל הפוליטיקות הפנימיות האלה שלא תורמות לשום דבר.

  7. נקודת המוצא של מכתבו של עודד כרמלי לגיטימית מאין כמותה. אין בה פוליטיקה פנימית ואין בה התחשבנות או גזענות.
    כל כולה ערעור על ערך כתיבתו של אדם שמחווה את דעתו בענייני ספרות, חברה ופוליטיקה ואף מפרסם יצירות פרי-עטו. כל הפעילות הזאת חושפת אותו לביקורת באופן לגיטימי.
    אני מרשה לעצמי לא לחוות כאן דעה על ערך יצירתו של מתי שמואלוף כמשורר וכמבקר אך אני מבקש להצביע על "שטח מת" גדול בדיון על היות עמוס עוז ראוי/לא ראוי לפרס נובל.
    נניח שאני מכיר לא רע את הספרות העברית, היידית, האנגלית, האמריקנית, האירית והקנדית. בספרויות הללו כמה וכמה יוצרים שראויים לפרס נובל פחות או יותר כפי שראוי לו עמוס עוז.
    אולם מה אני יודע באמת על הספרות הספרדית, האפריקנית, האסקימואית, הסקנדינבית, הרוסית, הפולנית, ההונגרית ועוד ועוד ספרויות שאינני יודע בהן אלא שמץ שבשמץ, וגם אותו רק בתרגום (טוב או לא טוב, אף את זאת אינני יכול לדעת ממש!).
    על כן מתנהל הדיון מסביב לעמוס עוז (ראוי/לא ראוי) בחממה גדולה של אי-ידיעה, ואפילו בורות.
    באחד הבלוגים שקראתי בימים האחרונים נאמר שתקנון הנובל לספרות לא איפשר את חלוקתו לטולסטוי, איבסן וג'ויס!
    ואם אלה לא קיבלו, מה אנחנו יודעים באמת על הערכים הדרושים לקבלת הפרס?!

    • רונית הספרנית

      מתי הוא אפיגון של דרוויש. כולם יודעים את זה וכולם שותקים.

      • קצת עצוב שבחור בגילו של עודד כרמלי מנסה להשיג תשומת לב על ידי כך שהוא מפרסם מכתבים ומעביר אותם לרשימת תפוצה לעיתונאים. יודעי דבר מכירים את מושא האובססיה של כרמלי והוא (עם כל העליבות שבכך) בחורה שיצאה עם מתי שמואלוף לפני שהייתה בת זוגתו (וזאת נאמר מבלי להכנס למבחר הבעייתי של אותה בחורה). נו, העיקר שלגיורא יש רייטינג סוף סוף!

        • בין השורות, זהותך וסגנונך ברורים וידועים. אם תמשיכי לכתוב כאן אחשוף את זהותך ברבים ואז זה יהיה לך מאוד לא נעים. הפסיקי או שתכתבי בשמך האמיתי.

        • לבין השורות:
          ממש הייתי צריך לחכות יובל שנים כדי לזכות ברייטינג!
          חה! חה!

          • וואו, איזה פחד!!! לא אכתוב יותר תגובות לעולם מחשש לחשיפה בפומבי.. כזאת אני מבוהלת ומסתתרת אבל לפחות עם סגנון (טיפש!)

          • וואו, איזה פחד!!! לא אכתוב יותר תגובות לעולם מחשש לחשיפה בפומבי.. כזאת אני מבוהלת ומסתתרת אבל לפחות עם סגנון (טיפש!)

          • הבלוגיה הזו קיבלה שלוש פנים מרכזיות:

            אחד – התחנפות הדדית ליצירות בינוניות עד מביכות, לרוב.
            דווקא דברים טובים מתקבלים הרבה פעמים בשתיקה.

            שתיים – במה לשלולית המזוהמת של עסקני ספרות, ספסרי שירה, חנווני תרבות ורוכלי מילים.

            שלוש – במה להגיגיה הנרקסיסטיים והילדותיים של המייסדת. המלכה האם. לרוב מתקבלים באהדה יתרה כאילו המציאה את הירח.
            כשנשמעים דברי טעם שיכולים להפרות דיון מיד עולה הכותרת "הכותבת ביקשה שלא יתפרסמו תגובות".

            שלושת המרכיבים האלה מתקיימים כמעט בכל פוסט, במינונים שונים (כאן יש מאה אחוז לסוג השני, למשל).
            זה משעמם ובעיקר עלוב.

          • נאה דרשת. ניתוח כמעט ממצה.

          • באשר המגיב הזה אינו מזדהה אך הוא מנסה למכור סחורה כלשהי, אני מניח שהוא בעל באסטה למכירת סחורה גנובה.
            מגיבים הגונים מזדהים בשמם!

          • לבעל החלוקה לשלוש:
            לו הדברים היו כפי שאתה סבור שהם
            הרי הייתי אמור לכתוב בפוסט הזה ש"הכותב ביקש שלא יתפרסמו תגובות."
            אולם, מה לעשות? לא כתבתי "אין תגובות"!
            יכול להיות שאני חושב באמת שדבריו של עודד כרמלי נחוצים לטיהור האווירה בביקורת הספרות הקורסת שלנו ויתכן שהם אפילו בבחינת ניקוי אורוות?
            אולי זאת האמת לאמיתה?
            האם המגיבים בדעתניים סבורים שהעתונות היומית או כתבי-העת מספרים את האמת על מצבה של הספרות כיום?
            האם הם סבורים שניתן כיום לקדם ספר שאינו בבחינת רב-מכר עוד בטרם נכתב?
            הרי השקר הגדול נאמר כל יום ברדיו בפרסומות שעולות אלפי שקלים ומבשרות על רב-המכר הבא שעוד לא היה כמותו לטעם ולריח!

    • גיורא,

      כתבת: "נקודת המוצא של מכתבו של כרמלי לגיטימית מאין כמותה".

      אלא אם כן כוונתך ב"נקודת מוצא" היא צמד המילים "שלום רב," אני מתקשה להבין כיצד מכתב שאינו מבקש להתווכח עם מבקר מסוים אלא פונה לממוניו בדרישה (!) לפטרו, קשור ולו קשר ארעי ביותר לתחום הוויכוח הלגיטימי. מכאן שנקודת מוצאו של המכתב היא ניסיון לטעון לסמכות על זכות הביטוי ואף פרנסתו של אדם.

      נוסף על כך, שלא כמו מאמרו של שמואלוף – שמנמק את דעתו – המכתב עצמו נטול טיעונים ספרותיים או מקצועיים, אך שופע עלבונות אישיים. בהתחשב בכך, תמוהה שאתה מתעקש לקשר דווקא את שמואלוף, ולא את כרמלי, ל"שטח מת של בורות ואי-ידיעה" בדיון לגבי מועמדותו של עמוס עוז.

    • אז שיכתוב מאמר תגובה לשמואלוף במקום לשלוח מכתבים לכל מיני עורכים של עיתונים. שם שיבקר את טוריו, דיעותיו, והגיגיו של שמואלוף.

    • אני מבקש להעלות כאן ניסיון לשיפוט שפוי ומתון של הסוגייה (שהיקפה נרחב
      מכפי שנראה למראית עין)

      אני דוחה,כמובן,על הסף,כל ניסיון להשתיק מבקר באמצעים אדמיניסטראטיביים
      או באמצעות פניה לעורך מאחורי גבו.(העובדה שנתן פרסום פומבי לפנייה זו
      אינה מפחיתה מחומרת המעשה)

      עודד כרמלי רשאי ,כמובן,למתוח ביקורת קטלנית על קולגה מבקר,ולתת לה פרסום נרחב,בלא שימען ביקורת זו לעורך ספציפי

      (העניין מחוסר טעם ,גם משום שעורכי מדורי הספרות אינם אנשי ספרות עוד,לפחות ברוב המקרים וגם משום שכך אין נוהגים.)

      איני יכול להכחיש שעודד כרמלי עלה על בעייה מהותית,אבל זו אינה קשורה לשמואלוף בעיקר או בייחוד ויותר משהיא קשורה לנסים קלדרון.

      ככלות הכל,שמואלוף מייצג העדפות מן הסוג החברתי פוליטי,ולדידו הספרות היא עוד סוג אחד של מחולל בקידום או בהסגת
      האג'נדה החברתית פוליטית שלו,העדפת והבלטת אחיו מעדות המזרח שקופחו בפרט
      ונתינת משקל מכריע לתרבות המזרחית וחיבור אמיץ עם העם הפלשתינאי על בסיס ויתור כמעט מוחלט על ההגמוניה הישראלית
      והפיכתו למיעוט באמצעות החזרה מסיבית
      של פלשתינאים שברחו או גורשו לתחומי מדינת ישראל.

      מנקודת מבטו,קיפוח העליה המזרחית בשני העשורים הראשונים לקימום מדינת ישראל
      הוא המשך הקיפוח והעוול שנעשה לפלשתינאים.

      זה סוג הקריאה שמציע שמואלוף גם בעמוס עוז.הערכים הספרותיים שמציע או לא מציע עוז רלוואנטיים בשיקול הדעת
      שהוא מייצג כמו השלג דאשתקד.שמואלוף מחפש בספרות את הפגיעות והרגישות כלפי העוול הכפול,ואת האכזבה מההיעדר
      הוא מסמן בביקורת שהוא כותב.

      זוהי,כמובן,דעה לגיטימית שככל שנדחה אותה על הסף,ראוי לה להשמע,והיא ראויה גם לתגובה.הבעיה האמיתית היא,שההקשר הפוליטי חברתי מביס ללא הרף את ההקשר
      הספרותי.זו,הספרות,מצטמקת והולכת,בעוד המאבק על ההגמוניה בתרבות ובמציאות הולך ומחריף.

      לא היינו מתפעלים או יוצאים מעורנו אילו נכתבה הביקורת של שמואלוף במוסף התרבות של יומון פלשתינאי,במקום שבו הקריאה מן הזווית הספיציפית הזו היא לפחות אותנטית.

      גם לויתן של תומס הובס אינו רלוואנטי,אלא אם ניתן לגייסו לטובת סדר היום של מי ששמואלוף מזדהה.העניין כולו אכן נלעג במקצת,אבל גם זה לא עצם העניין,ןאפילו לא העצם של הכלב.

      העניין הוא,בתמציתיות ,זה:סופר ורפרזנטטור (במפורש!) ישראלי עשוי לזכות בפרס נובל.הוא אפילו מויין כבעל סיכוי בולט.התקשורת יוצאת מגדרה,וסוללה
      של צלמי טלוויזיה וכתבים עומדים לצור על מעונו המדברי.ובספרות? דממה.אין קול,אין עונה,אין דיון,לא בקורפוס השלם של עוז ולא ביצירה ספיציפית.אין מי שיתן כבוד והדר,אין מי שיקרא תגר.אין מי שיברך ואין מי שיקלל.למעשה,מזה עשור וחצי שאין כמעט דיון לא על עוז ולא על טובים ממנו וראויים ממנו בספרות העברית והפוך.

      שאלה קרדינאלית כגון כמה מפרס הנובל
      שיקבל עוז או לא ראוי שיתן לדוד שחר ז"ל ('היכל הכלים השבורים')
      בבקשו לכתוב את יצירת הדגל שלו ('סיפור על אהבה וחושך')?דממה.אין דיון
      ואין ביקורת.לא במוספי הספרות המצטמקים ולא בבלוגיות המתרחבות ומתפראות.לא בכתבי העת הקיברנטיים והאחרים שמעולם לא היו יותר מאשר במת ארעי לקבוצות מצומצמות וגחמנית שטובת הספרות כולה מעולם לא היתה נר לרגליהם ואפילו לא גפרור להצית את הפפירוסה שהם מגלגלים בשקדנות עילאית.

      ואת הדממה הזאת הפר שמואלוף.הטיעון
      שלו היה דל ורשלני- אבל הוא היה היחיד
      שנדרש לעניין.יכול להיות שכרמלי הוא שק מלא חכמה,ותפישת המרחב הספרותי בכלל
      והמקום שתופש בו עוז בפרט עולה בהרבה על זו של מתי שמואלוף,אבל לא ראינו זאת בעין הבשר.אף לא מילה אחת על עוז ולא על אחרים.

      ויכול להיות שהכל כאו שטויות,ומוקד העניין הוא שזה גזל מזה את זוגתו לשעבר
      (כפי שנטען פה בעילום שם מתבקש).העובדה החותכת היא: כיכר השוק ריקה,ובפינה ממתין שמואלוף בתחפושת ערבי עם נרגילה.הוא שואב אל תוכו את הריק ומתייצב במרכזו של דיון אפשרי.

      ואחריו – המבול: זעקות חמס,יריקות,נביחות,מכתבים לעורך,בלוגריסטים מורטים שערות ראשם,קללות,זעקות שבר,האשמת המארח בשאיפה לריטינג – אבל מבול זה מבול
      – הכל חוץ מניסיון לשדד מערכות,לקחת
      אחריות, לחשוב ברצינות איך ממלאים את הריק.אם אפשר בכלל למלא את הריק.

      בביקורת ספרות אין אתם חפצים,רבותיי.
      הבלוגריסטים-קבלו ברננה את תחליפיה עלי אדמות,ואחת היא אם שמה כרמלי או שמואלוף.

      (יוסף ח.)

      • ליוסף ח.
        אחת הסיבות שהסכמתי לפתוח בלוג כרוכה בכך שלא ניתן עוד לכתוב מסת ביקורת בעתונות או בכתב-עת, למעט, למשל, "עמדה".
        הסיבות רבות ומגוונות, וכולם סובבות על ירידתה של הספרות בדור האחרון.
        אולם שמואלוף אינו מבקר ספרות אלא, לכל היותר רצנזנט עם אג'נדה חוץ-ספרותית.
        אינני מעז לומר עליו שהוא רוצה להחיל עלינו הגמוניה פלסטינית, שכן מחשבה כזאת תגרור אותי למסקנה שהוא, בפשטות, חפץ בהשמדתנו, וכנראה שלא כן הדבר: הוא יסתפק בכך שנשתעבד לפלסטינים.

        • אבל גם כאן מסת ביקורת או ביקורת אינה מתקבלת בברכה,כפי שידוע לשנינו.

          וזאת בלשון המעטה של נימוס

          הצעתי היא ליצור דיכוטומיה ברורה
          בין מה שנכתב לגופה של ביקורת לבין מה שכותבים לגופו או גופתו של מבקר.

          אם נניח,תמחוק את כל מה שכתוב לגופתו של מבקר,לא ישארו כמעט תגובות.

          חוששני שניוותר שנינו עם העלמה שנטשה
          מבקר ומשורר אחד לטובת השני במניין
          אקוט בדור.

          אני מניח שהיא,מובחנת ומנומקת יותר מכולנו כאן בממלכת הבננות.

          ושיהיה לכולנו צום קל.

      • וואו, איזו תגובה. מרשימה מאוד בניסוח שלה ובהחלט מעוררת מחשבה באשר לואקום הקיים בדיון העומק במושא הקרוי "ספרות עברית". רני.

      • יוסף ח.
        כדי שנדגים במה עסקינן. אני מצרף לינק לאתר המורה את סיכויי הסופרים לזכות בנובל השנה. עמוס עוז כמובן מוביל. עם זאת, צודק גיורא כמובן כי אחריו ברשימה קיימים סופרים שקראתי והמה סופרים גדולים הימנו. כדאי לשים לב אברהם ב. יהושע שסיכויו להבדיל מעוז (1 ל-4) הם 1 ל-40

        http://www.onlinecasinoreports.com/news/theheadlines/2009/9/24/nobel-prize-in-literature-odds-2009.php

      • ליוסף ח.
        רצנזנטים נחותים כמתי שמואלוף גוזלים בעתונות את מקומם של הראויים יותר.
        יתר על כן, שמואלוף אינו תלוי לפרנסתו במעין-מאמרים שהוא כותב לעתונות.
        המסקנות הפוליטיות העולות מכלל כתביו של שמואלוף חורגות מן הדיון הספרותי.
        פעולה על פיהן עלולה לעלות לנו בחיינו או בחרותנו!

  8. לא מפתיע ששומרי הסף של הבינוניות המאוסה-אך-כה-מרוצה-מעצמה מזדעקים כאשר נציגם עלי אדמות, עמוס עוז, הופך – רחמנט לצלן – למושא ביקורת (לגיטימית ומדוייקת!!).
    הדרישה לפטר את מתי היא מחפירה, אך לא מפתיעה. גבולות "הנאורות הלבנה" מעולם לא היו קשיחים יותר.

  9. לא מפתיע ששומרי הסף של הבינוניות המאוסה-אך-כה-מרוצה-מעצמה מזדעקים כאשר נציגם עלי אדמות, עמוס עוז, הופך – רחמנט לצלן – למושא ביקורת (לגיטימית ומדוייקת!!).
    הדרישה לפטר את מתי היא מחפירה, אך לא מפתיעה. גבולות "הנאורות הלבנה" מעולם לא היו קשיחים יותר.

  10. לא מפתיע ששומרי הסף של הבינוניות המאוסה-אך-כה-מרוצה-מעצמה מזדעקים כאשר נציגם עלי אדמות, עמוס עוז, הופך – רחמנט לצלן – למושא ביקורת (לגיטימית ומדוייקת!!).
    הדרישה לפטר את מתי היא מחפירה, אך לא מפתיעה. גבולות "הנאורות הלבנה" מעולם לא היו קשיחים יותר.

    • אורלי:
      אץ מוכנה להגדיר באופן ספציפי מהם "גבולות הנאורות הלבנה" ומהם "גבולות הנאורות השחורה"?

      • גיורא,
        גבולות הנאורות הלבנה הם אלה שמאפשרים לך להתרועע במיטב סלוני היוקרה בארצות הים, לבלות שבתונים באוניברסיטאות יוקרתיות באירופה ובארה"ב ולהתקבל שם בזרועות פתוחות, שהרי היטבת לדקלם את אותן מנטרות שחוקות בדבר גינוי "הקיצונים משני הצדדים" (ציטוט של עוז, במקרה זה) והפרחת מלים חסרות תוכן על חזון ושלום, אך מעולם לא סיכנת את עצמך אף לא במילה חתרנית אחת באמת נגד הממסד, לא כל שכן בהפגנה שבה עלול היית להישרט.
        גבולות הנאורות הלבנה הם בעיקר אלה שמאפשרים לך להצטייר – בעיני עצמך וסביבתך – כאדם נאור למרות שאתה בז בגלוי לשונה ממך תרבותית. גבולות הנאורות הלבנה הם אלה המכילים בתוכם אדם כמו עמוס עוז, שספרו "קופסה שחורה" הוא מניפסט גזעני מנופח ופומפוזי אשר הסלידה המופגנת שהוא מביע מן המזרחיות משתווה רק להתבטאויות הדוחות של טומי לפיד בזמנו. גבולות הנאורות הלבנה הם אלה שממהרים להכתיר את עמוס עוז כ"לוחם שלום" דגול למרות שמעולם לא אמר מילה שאיתגרה את לב לבו של המיינסטרים השבע של שנקין, ולו במילימטר.
        מקווה שהובהרתי.

        • בואי נודה ביושר – מי שזוכה בכיבודים
          הוא השמאל האנטי ישראלי – לפניו האקדמיות באירופה פתוחות וקרנות השלום
          והאחווה זולגות מעות כמים.

          המתכון להצלחה אקאדמית היום,הוא אנטי
          ישראליות בוטה,גלויה ומוצהרת.

          ספרות אינה שמאל,ימין או מרכז.היא
          ספרות.

          ולדעתי האישית,מתי לא קרא את עוז.הוא רפרף עד שמצא לו איזה גרגר

          ועדיין אין לפסול אותו או למנוע ממנו
          פרסום באמצעים אדמיניסטראטיביים כמו שכתב יוסף ח.

          ולהני זוביידה – אתה מודה שלא קראת,
          על מה אתה מתפלץ?

  11. תשמעו אחת הסיבות שאני שמח שאיני שייך לעולם הספרות היא שתמיד היתה נטיה לאנשי הספרות ובעיקר לבינוניים שבהם לחולל מהומות במיץ של הזבל או אם תרצו בבוץ של הקפה.
    מגיע איזה משורר שקוראת אותו אימו, החברה שלו ועוד שני חבר'ה מאיזה פנזין שירה לא ראוי, אבל מה זה מגניב בעיני עצמו, ומבין שאם הוא לא הצליח להכפיל את מספר קוראיו (ארבעה) אז אולי כדאי לערבב את הבוץ, ואז הוא ממחזר את הכישלון שלו בעולם האקדמי ואת התירוץ שלו לעזיבתו (משהו על מורות לספרות – תגגלו ותמצאו)והולך ומטיל רפש במי שראוי וחכם ואינטלקטואל אמיתי וכן מה לעשות גם מזרחי, מרקע מקופח יותר או פחות, אבל לפחות עם כישרון, כי הכפר סבאי הלא מקופח בהגדרה, שינק משדי ההגמוניה להנאתו עד שובע וסובא, הבין משהו: היום לאג'נדה יש מקום בעולם. מראית העין של השוק החופשי עורטלה ומתחתיה נמצאה ערוותה הבלתי מוגנת יותר של ההגמוניה האחוס"לית. אז הבחור הבין שהוא צריך לעשות מעשה והלך לתקוף את המערטלים.
    ובקצרה, אם לא הבנת את דברי לך למורות שלמדו איתך, הן תסברנה לך, אחוס"ל וחסל.

    • למיכה,
      אתה מוזמן לבוא אלי הביתה כדי לברר מי מזרחי ומי לא, ומי קופח ומי לא!

      • אני לא דיברתי אליך, אלא לפרח השירה שאת דבריו אתה מצטט בפוסט שלך.
        ובכלל מה יגלה לי ביתך? איזה סימן לאיזה פשע נחבא בו? ועל איזה בסיס היה הפשע?

    • הגם אתה במבקרים?

      נשמח לקרוא חוות דעת למדנית מדוע פלוני
      המשורר והמבקר עולה על אלמוני המבקר והמשורר.
      לא נגנה אותך אם תשאר בתחומך אתה ותעשה בו נפלאות ונצורות,ואת הספרות
      תשאיר לעוסקים בה.אין צורך להוסיף בורות על טיפשות.

    • גלה את אוזני: מה זה אחוסל עם מרכאות?
      חיסול לא ממוקד? אחול שלוקי? אחול בננה?

  12. אני לא מבין מדוע עודד כרמלי לא מגיב במאמר דעה נגדי על המאמר של שמואלוף…
    בקיצור, שכרמלי יכתוב מאמר דעה מדוע הוא חושב שעמוס עוז צריך לקבל פרס נובל

    מאוד ירוד ומשפיל כל המסע נקמה הזה של כרמלי..

  13. גיורא, אפשר לפרסם גם את מכתב הבקשה למשרה שעודד כתב למערכת המדור הספרותי? יהיה מעניין לקרוא קרנף שכותב על לויתן.

    • רשימה דוחה בעיניי. עודד, גם אם אתה חושב שמתי שמואלוף הוא מבקר מחורבן – לקרוא לפיטוריו?? ועוד על סמך אידיאה טהרנית מוזרה של הביקורת?ותהייה חשובה יותר: בתור כותב מוכשר, למה אתה לוקח חלק בעסקנות המגעילה הזאת?

  14. "נהג האוטובוס" הזה אינו מהסס לדרוס פרות קדושות ולחצות קווי הפרדה שחורים ולבנים.
    לכן הוא בהחלט תורם לכל מדובר שהוא כותב בו.

    כרמלי הוא הפוסל שבמומו פוסל. מי שעבורו "נהג אוטובוס" הוא כינוי גנאי, מי שחושב שמבקר או כותב צריך לשרת את ה"הסברה" הישראלית הנלוזה והשקרית, הוא זה שכתביו צריכים להימחק מעל הנייר ומתחת השמים.

  15. כמה גילויים נאותים: אני לא מהמילייה הספרותי. לא קראתי מעולם את עמוס עוז, הוא לא מדבר אלי – הוא לא חי במדינה שלי לא חי בחברה שלי – הוא מייצג בעיני את כל מה שהייתי שמח שלא היה כאן…והאמינו לי ניסיתי לפחות לקרוא.לא הלך אני מעדיף לקרוא אחרים…הובס למשל, מקיאולי, רוסו ועוד רבים וטובים (!) אחרים

    אבל נראה לי שמתי נגע כאן בנקודה כואבת, הוא משחית לכם פרה קדושה…

    מה קרה עודד? אוי אוי אוי, כואב לך, פגעו לך בציפור נפשך? מה יש אסור לבקר את עמוס עוז חס וחלילה? (יאללה מקרתיזם מחשבתי וספרותי) לא פלא שמה שאתם קוראים עולם הספרות הישראלי נחשב לשלולית דלוחה. מה עכשיו? מעתה כל מי שיבקר את הפרות הקדושות שלך או עודד כרמלי או של גיורא לשם או כל אחד מהמיליה שלכם אחת דינו, פגיעה בפרנסתו! לא קראתי דבר טעם אחד בפשקויל שכתבת נגד מתי, חוץ מגבב שנאה מדהים, מה יש אי אפשר להתייחס לטענות באופן עניני?

    ואתה מר לשם, אחלה פלטפורמה בנית כאן, ניתן למר כרמלי המיוסר (אוי אוי אוי) לקרוע למתי את הצורה, זה יביא עוד כמה אנשים כמוני לבלוג שלך? אתה באמת חושב שזו הדרך? נראה לי שניתן להתמודד עם טענותיו של מתי בצורה אחרת,, אבל עכשיו מאוחר מידי "העץ הוא גבוהה…"

    ניתן להסכים או להתנגד למתי אך ללא השמצות, תוך נסיון לסתור את דבריו ע"י תוכן. אבל לא, למה אדוני הארץ יכולים להשמיץ ללכלך באין מפריע, ככה זה נו….אליטות!

    ולפני שתתיחסו אלי כאל בסטיונר (דרך אגב אבא שלי עבד בשוק הסיטונאי 30 שנה – מנהל חשבונות – והאמינו לי יש שם אנשים טובים, בסטיונרים רחמנא ליצלן, לא פחות מכם) או נהג אוטובוס (מה רע – כל מלאכה מכבדת את בעליה).

    קצת צניעות, והרבה ענווה. נגיע הזמן להפנים, עמוס עוז הוא לא קונצנזוס, לא עוד.
    לא מסכימים, עימי או עם מתי או עם כל אחד אחר, אין שום בעיה, תפדלו, תענו אבל בטעם לא ברשעות ונבזות, אפשר אחרת – קוראים לזה ויכוח דעתני.

    מה שאתם עשיתם, כרמלי את לשם, זה מקרתיזם וסתימת פיות, זה גועל נפש! לנסות לגרום לפיטורי אדם בשל אי הסכמה עם דעותיו!

    בלי להתחבא בלי להסתתר
    ד"ר הני זובידה

    נ.ב. כרמלי, אשמח להתוכח עימך על לויתן או כל פילוסופיה מדינית אחרת, אבל לא על עמוס עוז אני מודה שנית לא קראתי אותו…

    ולמקרה שלא תסכים עימי ותחליט שגם במקרה שלי והתארים שלי אתה רוצה לקרוא להקמת ועדה במועצה להשכלה גבוהה (אז הנה הפעם תזדקק לשתי ועדות אחת בישראל והשניה בארה"ב הרחוקה.

    • וכאן מי אפסיים. מתי הוא מן הבודדים בארץ שמנתח באופן צלול ומכובד את
      המציאות הישראלית על היבטיה הפוליטיים והתרבותיים גם בהקשרים גלובליים, ביושר ובחן שמקרננים את כל מגודלי הזנבות.

    • להני היקר מדבש

      אל תקפוץ.אלה המועדפים עליך אינם סופרים אלא פילוסופים.

      מה שמבהיר ומצחצח באור יקרות את תוארך
      האקדמי ואת חכמתך,אבל זה לא כל כך
      קשור לספרות,שהיא כידוע נמוכה הרבה יותר,היא עיסוק לנהגי אוטובוס ונהגי
      מוניות תל אביב נתניה,שכולם עד אחד בני
      דודינו.

    • עמוס עוז התמודד שנים רבות עם ביקורת קטלנית שכתבו דן מירון,אמנון נבות,ישראל ברמה ואחרים.

      אתה עצמך מודה שאין לך עניין בספרות המקום הזה,שאתה מעדיף ספרות אחרת.

      מי מפריע לך לעסוק במה שאתה יודע מכיר
      ואוהב?

      הדברים מכוונים גם כלפי שמואלוף.

  16. רב גוגל ספר לי מי הם העודד כרמלי והמתי, קראתי מאמרים ושירים שלהם, לא נפלתי, אבל מה בטחון יש להם, מופרז, וחוש ליחסי צבור, מקווה שלא אהיה פה כשהם יקבלו פרסים, ובקשר לעמוס עוז, קשה כשאול קנאה, מצד שני קנאת סופרים תרבה חוכמה, אז אולי זה טוב.

  17. הצעת גומלין: לשלול מכרמלי את התואר "משורר צעיר". כרמלי הוא משורר, אפילו משורר מוכשר לעניות דעתי, אבל אין עצם צעירה אחת בריאקציונר הזה. בכך שהוא מבקש להגביל ולרסן את השירה העברית, להכפיפה לסטנדרטים שלו, ואף להשתיק את ביקורת הספרות, הוא מחבל בתרבות שהוא מדבר בשמה. חבל.

  18. הכל ניראה לי הזוי. ממתי איזושהי אומנות כולל שירה לא קשורה לפוליטיקה. לא לעסקנות פוליטית אבל הכל פוליטי וכמובן שדרך דברי עוז וגם א.ב.יהושוע(הלא אהוד עלי)ואחרים אפשר להבין ולנתח וחובה אפילו לעשות זאת, על אמירות ישירות ועקיפות פוליטיות והסופרים לא טאבו שאסור ליגוע בו רק כי הרוב אוהב אותם. אני מעריכה את מתי שמואלוף שעושה את המלאכה הקדושה להעיז לבקר את כולם מתוך פרספקטיבה חברתית.אני כנהגת אוטובות מוחה על הגזענות של כרמלי: אולי כדאי שתילמד שאין קורלצייה בין תעסוקה לאינטליגנצייה! וביכלל האליטיזם שלכם מדיפים ריח רע וגזעני. כל הכבוד למתי ותפסיקו עם הדיקטטורה המחשבתית.

  19. הערות מתנשאות על סף הגזעניות כמו "דעתו היא כדעתו של נהג אוטובוס על ספרות" לא מתקבלות בברכה בשום מקום.
    אפשר לבקר, אפשר להתווכח, אפשר לא להסכים, אבל הדרך הדוחה בה אתה עושה את זה לא מוסיפה לכבודך.
    ולמה הניסיון לפגוע בפרנסתו של אדם? אני מניח שבמעריב סופרים כל שקל שיוצא מכיסם, ולכן אם הם מחזיקים בתשלום אדם כמו מתי, הם יודעים מה הם עושים, ולא מתנשא מגעיל כמוך יגיד להם מה לעשות.

  20. זכותו של מתי שמואלוף להביע דעתו!!! ובמידה לא מבוטלת, אם כי בניסוח רע כדרכו ובפשטנות איומה, הוא צודק. ואבוי אם יאבד את עבודתו בשל כך! אבוי!
    עודד כרמלי מנסה להתחנף פשוט, וגם לסגור חשבונות אישיים.
    מתי שמואלוף בהחלט צודק, אבל הוא גיבור על חזקים. כשהוא צריך להשמיע קול חלוצי באמת, הוא רועד. מסתתר מאחורי פרות שמנות כמו עוז או משוררות מתות.
    עודד כרמלי הוא – איך לומר – מישהו שתופס טרמפ על הדש הגזעני, מלוקק וצר האופקים של עוז. אבל מה אפשר לצפות מכותב בינוני ואלים שכזה?!
    מקארתיסט של הגפילטע החדש… ממש בריון!
    וגיורא לשם…לא ידעתי שאתה כזה גזען! אתה קורא וקורא, השורות הטובות עוברות תחת עיניך, ונאדה. לא מבין דבר שום דבר.
    היחיד שאמר כאן דברי טעם חריפים הוא ח. ברנר!
    ובברנר ננוחם.

  21. אני תוהה איך הבלוג הזה נותן זו הפעם השניה במה למכתבי שטנה דוחים כנגד יוצרים, כך היה גם המכתב שהופנה כנגד ברקוביץ. למה לקלקל בלוג איכותי של יוצר איכותי ומוערך כמוך במכתבים מעוררי דחיה כאלה המטילים רפש בזולת?
    חבל! ועגום וגם אם יש שמץ של אמת בדברים, האם זה המקום לפרסמם ?ואולי דיאלוג בארבע עיניים בין הכותב למבוקר יישר הדורים, יתקן מעוות, זאת בהנחה כמובן שיש מעוות
    סתם הרהורים שעלו בי ורציתי להגיד בהם "חבל וחבל וחבל"

  22. נשגב מבינתי מדוע אדם החש צורך להביע את עצמו חש במקביל את הצורך להנמיך אחרים. מה פשר ההשתלחות הזו בשמואלוף? רוצה להביע דעה מנוגדת-הבע! למה לחמוס את זכות הביטוי של אחרים? מי שמך? למרות שלי באופן אישי אין שום בעיה שתיבש ימינך ראשית דאג לייבוש פיך ודיוך. אינך גדל עקב הקטנת אחרים מר כרמלי. אני תקוה שמאמרך לא יטיל צל גדול מידי על הכתיבה החופשית.כשאיש קטן עושה צל גדול זה סימן שהשמש שוקעת.

  23. כרמלי, נעזוב לרגע את שמואלוף ונקרא את המכתב הזה יחד, טוב? מה יש פה, חוץ מרטוריקה של ביבים? מה הבעיה שלך עם מה שנכתב על הובס? מה הבעיה שלך עם מה שנכתב על לימסול? מה אמורים הציטוטים שלך להוכיח? בקיצור, רשימה דוחה, גזענית ונבובה ייצרת אתה בעצמך.

  24. אחרי בחינה מדוקדקת גיליתי כי מתי אכן קרא את "לויתן" (למרות שבינינו – יכול מאד להיות שהוא הבין אותו רק ברמה של נהג אוטובוס מזרחי ולא סטודנט אשכנזי עשיר)

    יתר על כן – אני מציע לך לא להיכנס לחרדה עקב הפגיעה הצפויה בחינוכם של תלמידי התיכון בספרות, הקוראים את שמואלוף בשקיקה: יש נזקים גדולים יותר לחברה, כמו אזרחים שפויים שומרי חוק ואוהבי ספרות שנאלצים להיתקל בפישרים אלימים ומחרחרי מלחמה שמתוך מסע ונדטה פרטי באים מלבינים את פני חברם ויוצרים טרור מרומז.

  25. גיורא, באמת שאני לא מבינה מדוע פרסמת את מכתב השטנה המכוער והעלוב הזה בבלוג שלך. זה לא מוסיף הרבה כבוד לא לך ובוודאי שלא לכרמלי.
    וזה אכן מכתב מכוער ומלא עליבות, ובעיקר מעורר רחמים. כמה קטן צריך אדם להיות כדי לכתוב מכתב כזה.
    ואמנם מתי שמואלוף וודאי לא צריך שאסנגר עליו אבל כיוון שאני אוהבת ומעריכה מאד את מתי אני לא יכולה להתאפק. מתי הוא אחד האנשים המשכילים ביותר שאני מכירה, ואחד האנשים המסורים ביותר לספרות ולתרבות. הוא אמיץ וחכם. ומעבר לזה, מתי ואני מלמדים יחד כבר כמה שנים, ואני מאושרת שהוא זה שנמצא שם לצידי מול התלמידים שלנו. הם לא יכלו לבקש טוב יותר.

    • גם הדודה הפולניה שלי לא הבינה.היא כל הזמן לא הבינה למה אחותי מסרבת להתחתן עם בעל מניה ב'אגד',שהיה מסור מאוד
      לעבודתו והנוסעים (ובעיקר הנוסעות)
      היו מתעלפות מנהיגתו הבוטחת ומשרירי הקיבורת שלו והשערות המבצבצות ממכנסיו
      הקצרים.

      להודיעך: יש כאן סוגיה בהבנת הספרות
      ותפקיד הספרות.מידת המתיקות האישיותית
      של מתי (או עודד) אינה רלוואנטית,

      אלא אם כן חולמת את לתפוש את מקומה של
      זו שעזבה את מתי לטובת עודד (או להיפך)
      שאז הטיעון שלך רלוואנטי בריבוע.

      וסליחה אם פגעתי.העניין חמור מכדי
      שאפשר יהיה להתחשב במתיקותם וסימפטיותם
      של בני בי רב.

      • כן העניין באמת חמור.
        ואכן מדובר כאן בהבנת הספרות. מתי שמואלוף מבין ספרות לא פחות מעודד כרמלי. ויותר מזה- הוא מביא להבנת הספרות שלו זווית ראיה שמעטים מביאים איתם.
        לגבי תפקיד הספרות, וודאי אפשר לדון ולהתווכח, אבל אין ספק שיסכימו איתי רבים על כך שחשוב שיתקיים פלורליזם של דעות והבנות. חשוב שיישמעו קולות רבים ומגוונים, כדי שיוכל להתקיים שיח, כדי שתהיה חשיבה, כדי שהספרות תוכל לגעת בכמה שיותר קוראים, כדי שתהיה התפתחות.
        ואת ההתפתחות הזאת נדמה לי שעודד כרמלי מנסה למנוע באמצעות המכתב הזה.
        או שבאמת מדובר באיזו נקמנות אישית, ואז לא ברור לי מה חמור יותר.
        ועוד דבר, אני מתה על האנשים האלה שפוגעים ואז מבקשים סליחה.
        לא עדיף להמנע מפגיעה מלכתחילה?
        וזו שאלה היפוטתית לגמרי, כי הפעם, דווקא כלל לא נפגעתי.

        • סיסמאות!

          אין פלוראליזם,אין דעות,אי מי שיביע אותן,השיח כולו עבר ליידי הפוסט ציונות,הטראנס קפיטליזם והניו אייג'יזם
          לאיש אין עניין בכך,והמתי שמואלוף וחבריו עושים בשיח הציבורי כבתוך שלהם.

          היחידים שמנהלים ויכוח (ולא על בסיס קריאה או ידיעת המאטריה)הוא הימין המתנחל והסאקאראלי.

          את כל כך שקועה בפופיק של עצמך,שאינך יודעת מה קורה ומה מתרחש.אבל את לא יחידה או בודדה במועדך.

          וסליחה אם פגעתי.

          • אני סולחת.
            ואגב, כבר זמן רב שאני מאד רוצה לצאת מהפופיק של עצמי, יש לך אולי עצה בשבילי? איך עושים את זה? אני רוצה לדעת מה קורה ומה מתרחש. מה כדאי לי לעשות?
            (וכדי להסיר ספק- אני רצינית לגמרי)

          • לגמרי פשוט.
            חדלי מלכתוב שירה פופיקית גרועה,
            להפגין רגישויות על כלפי בני דודינו
            המתפוצצים ברחובות והיורים טילים,
            חדלי מלהתאהב בכוכבי רוק מטופשים ובטקסטים חלולים שהם משרבטים,
            קראי את הספרות העברית לאורכה בלי
            אג'נדה.לא של שמואלוף ולא של אחרים.

            הוא אמנם גמר תואר שני,אבל מעבר למשנת
            מוריו על הפוסט מודרניזם לא הוסיף מאום – לא תובנות משל עצמו ולא כזית
            נסיון חיים שמעמת את התיאוריות עם המציאות הניתנת לאימות.

            בקיצור,שום כזה ראה וקדש.גם לא פמיניזם
            דיאלקטי.אין בזה רע חוץ מהעובדה שזה יוצר סכי עיניים (כמו לסוס רתום לעגלה)

            גם את כתבי אמך מולידתך קראי כ ך.בלי אג'נדה.

            כל כך פשוט.כל כך קשה.והלא זה עצם העניין.נערת רוק כבר לא נהיה,למרות המאמץ הסיזיפי.

          • עוץ לי גוץ לי

            ל "זה לגמרי פשוט"
            הוצאת לי את המילים מהמקלדת.
            מדויק להפליא מה שכתבת!

          • שמח לשרת כל אדם.

            ויותר מכל – את בתה של מי שישבה בשקט וכתבה כמה
            יצירות ספרות בעלות ערך, וויתרה על תיבות תהודה חלולות.

            וגם את הרומן היחיד שהוציא אביה מולידה
            בשנות השישים לא אשכח – למרות שהכל שכחו,או אפילו לא ידעו כדי לשכח.

            שלום לך,זה אני התועה בדרכי החיים והספרות.

          • עוץ לי גוץ לי

            שלום גם לך
            כשנפגש ,כבר נזהה אחד את השני.

  26. מאמר של פרופ' נורית גוברין שהתפרסם באתר אמגו:

    http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3055.htm

    • נורית גוברין?

      מכל העולם ואשתו נורית גוברין? המסרסת
      הגדולה של מחקר הספרות בארץ הקודש?
      זו שהשכיחה בעבודה יסודית ורבת שנים רגל תלמיד מהחוג לספרות עברית?

      אני מוכן להעמיד כאן ,זה מול זה,קטע
      מעבודת מחקר של גוברין וקטע ממדור הרכילות של 'לאשה' משנות השישים.

      תתקשו למצוא את ההבדלים.

  27. מאד לא אהבתי מה שנאמר על נהגי אוטבוס, משיחותי עם נהגים, רוכלים ושמשים למדתי המון, אפילו על כתיבת ספרות, אני חוששת שהביטוי הזה מיותר , על השאר אין לי עניין להגיב, עייפתי מהויכוחים הללו, רק שכאבתי את הפגיעה בציבור שהפך לפתע לנחות.

  28. לכולנו יש דימוי של ההתנהלות החברתית של חוגים ספרותיים שאנו מעריכים בהיסטוריה של ספרות העולם. תמיד נדמה לנו ששם היה יותר מעניין – שהיתה אהבה גדולה ואותנטית למחשבה, להגות, לספרות, לשירה ולאמנות, ושגם ההשתלחויות האישיות, המניפולציות המיניות, הזעם והתהילה — היו כולם נאים יותר.

    אז אולי אני, כמו אחרים, לוקה במעין רומנטיזציה כזו, אבל נדמה לי שאת רדידות מילות המדמנה של כרמלי עוד לא פגשתי מעולם בדברי העולם של הקנאה והמדון.

    יתרה מזו, יוצא שכרמלי משיג מטרה הפוכה. שהרי מכתבו אינו אלא עדות נוספת לכך ששמואלוף צודק – יש הגמוניה, ההגמוניה הזו באה לידי ביטוי גם בעולם הספרות המסוכסך, וכמו בכל מקום אחר, היא בנויה על בסיס מעמדי ואתני.

    שאלה לי לכרמלי ולאלו שנתנו לו פתחון פה – בעקבות פסקתו האחרונה של המכתב, שנפתח במילים אלו:

    "פנייה דומה ממקור אחר השתיקה לפני כשנה את הבלי כתביו של שמואלוף בYNET-."

    אז יש השתקה, כפי שטוען שמואלוף, או שמא אין?!

    רווית

    • מה את מקשקשת בקומקום?

      יש קשר בין הסיפא לרישא של תגובתך?

      אם כרמלי לא לטעמך – אמרי זאת פשוט בלי
      לסבך את עצמך.

      ואם שמואלוף כן מתאים לך – יברכך אלוהים

      וכמי שקצת מתמצא בהיסטריה,המכתב של כרמלי הוא סמל האדיבות מול מה שכתב
      המינגווי על פוקנר,נניח.

      האג'נדה שלך מתאימ לאורנג'דה הספרותית של שמואלוף? מנשים באוהל בדווי תבורכי.

      מים שאל – תלב תני לו.

  29. בעיתון למסרים מידיים http://www.monitin.org.il התפרסם היום האייטם המצורף בזאת. סתימת הפיות שעושים לריב שווה למה שעושים למתי שמואלוף. עמירם ברוטמן.

    חופש הביטוי
    פרס על יצירתו עומד לקבל האמן דוד ריב מעיריית תל אביב. ריב שיש לו גם דעות פוליטיות וערכיות חתם על עצומות התומכות בדעתו. בן דרור ימיני מהפובליציסטים המובילים ב"מעריב" מתקומם. הוא מתנגד להפרדה בין היצירה לבין בעל הדעה. לדעתו אדם כמו ריב לא ראוי לקבלת הפרס. תמיד טוב שיש בעלי טור שמוכנים לא להסכים עם מישהו, אבל למות למען יוכל להשמיע את דעתו.

  30. הרשימה הזו (אם ניתן לכנות את גיבובי השטנה הללו בשם "רשימה") ראויה להילמד בבתי ספר כאות ומופת לגזענות, קולוניליאליזם וסתימת-פיות מהם.

    הכתיבה האינטליגנטית, הרהוטה והמנומקת של מתי שמואלוף (כתמיד), לא רק שמצליחה לשכנע את קהל הקוראות והקוראים בנכונותה ולחשוף בתוכנה את פניה האמיתים של ההמוניה האשכנזית בישראל, אלא מתברר שהיא אף מצליחה לעשות יותר מכך, ולהעיר מרבצם את כל אותם שדים גזעניים אלימים של ההגמוניה, שעד עכשיו אלימותם היתה ממסדית ושקופה.

    רק מלעיין בנוסח הכתיבה של השניים – ברור מיהו זה השקול, הרהוט שדבר תבונה בפיו, ומיהו זה האלים, המתגונן, הברברי והמכוער.

    מר כרמלי (אם אכן ראוי לכנותך בתואר "מר") הטקסט שכתבת הוא אלים, בלתי ענייני, מתלהם והיסטרי. אם אתה חפץ להתמודד עם טענותיו של מתי שמואלוף, אנא עשה זאת באופן בהיר וענייני שנוכל להבין גם על מה יוצא קצפך. ההתייחסות האלימה והפוגענית שלך למתי- שכתיבתו האינטליגנטית מוכרת ברבים, היא כל כך גזענית ופאתטית שאני עודני תוהה אם היא שווה את ההתייחסות.

    אבל לא רק שדבריך הם אלימים ורדודים והגזענות זועקת מהם, אלא גם ובעיקר, הם מנוגדים לאותם ערכים "ליברלים" שהאליטה האשכנזית מבקשת (לכאורה) לדבוק ולקדם, חופש הביטוי ויצירת פלורליזם רעיוני לשם העלאת הטובים החברתי. צא ולמד בטרם אתה ממהר לעלוב ולפגוע.

    • הרשימה הדלה והרדודה של שמואלוף משכנעת את המשוכנעים.

      על היתר לא מתווכח,אלא על ההרשאה
      המימילאית והמובנת מאיליה לכתוב שטוח
      ורדוד,למרות שאתה מזרחי ובעל האג'נדה
      הנכונה לשעתה.

      צוצילה קצוצילה!

  31. למעט מתי שבחר לפרסם את הנאצה, לא הגיוני שהיא תופיע סתם כך באו]ן נייטרלי במקומות אחרים.

    מעבר לכך, זה לא המקום לספר ולהתווכח על פועלו האמיץ של מתי, בניגוד לעלובי נפש אחרים.

  32. מאמרו של מתי שמואלוף בנושא עמוס עוז חשוב וראוי באשר הוא מעלה נושא שיש לדון בו באשר הוא מזכיר – למי ששכחו – את היות עוז מייצג של ארכיטיפ ישראליות מעורר מחלוקת.

    יש מקום לשאול ולבחון את הפוליטיקה הסמויה המתקיימת בעולם היצירה שבנה עוז בעיקר וכאשר עולם היצירה שלו מבקש לייצר שיקוף בעל אמירה על החברה הישראלית.

    טוב היה לו היה הכותב היה חוזר לביקורות של חוקרי תרבות כגון עפרה ישועה ליית, שבתגובה ל"קופסה שחורה" כתבה במעריב שהיצירה שזורה "בתיאורים אתניים מבזים ומשפילים" או את לזו של דרור משעני שכתב בהרחבה על האופן בו ספרו של עוז מכונן את גבולות הלובן בעודו דוחק את המזרחיות אל מחוץ לגבולות הזהות הלאומית.

    • עפרה ישועה ליית?

      כולנו עומדים דום מול סמל הסכלות
      הציצני צרחני הנ'ל.

    • טקסט גזעני ופשיסטי

      על לחם או לחמניה

      שוקולד למריחה

      כמו עוגה מן התנור

      לא השארתי אף פירור!

      הממרחית,הכי הכי,של ע ל י ת.

      למדונו נא,מה צבעה של הממרחית?

      ומה הקשר למשפט הקובע – שוורץ א חייע,
      שוורצה א מחייה?!

      עופרה ישועית אורנג'דה ליימ

    • אהבתי את דברייך והם עוררו בי השראה להוסיף מעט שמן למדורה המרגיזה הזו.
      כמו שיש הון ושלטון יש לשון ושלטון.
      זה לא סוד שיש אליטה ספרותית -לא המקום לציין שמות,
      שמקורבת לשלטון והשלטון ,הממסד ,משתמש בה מזמן לזמן,כמו לפני בחירות ,בעת מלחמה או סתם בעת רצון ,כמו למשל במקרה של משפחת שליט.
      זהו האליטיז'ם במיטבו שמור לי ואשמור לך וזה קורה מאד יפה במשפחה הגדולה והמפוארת, לתפארת מדינת האשכנזים.

      • שלום לך ניסו היקר

        שכנעת אותי.

        רק דבר אחד קטן:

        איך מעורבת הספרות הכוזרו=אשכנזית

        הבלתי משוחררת מצנזורע בעניין שליט?

        אתה מתכוון לכך שהיא הנוסח השליט או

        שהיא מעורבת בפרשת השבוי שליט שסוף סוף

        שוחרר מההגמוניה ויכול להשתחרר ולהשתלב

        במרחב המזרחי האוטנטי?

        גלה את עינינו.הרווה צמאוננו למידע

        רלוואנטי במסורת הרלאטיביזם.

        • אני מתכוון לכך ידידי ,שאצלנו בישראל לא רק שיש קשר בין הון לשלטון,אלה גם בין הון ללשון-קרי:סופרים ואפילו סתם בדרנים שכלי מלאכתם הוא הלשון.
          הדוגמא הכי בולטת לכך היא לפני הבחירות, בזמן משבר או בעת מלחמה-ל"ע,
          הממשלה או אישי ציבור נעזרים בסופרים ליחצן את השטח.כאן נוצר חוב שחייב
          להפרע מתי שהוא עיי אותו סופר .וזה מה שקוראים: שמור לי ואתן לך.
          משפחת שליט ,בצדק ,משתמשת באותה השיטה לקידום שחרורו של גלעד הבן.

  33. מתי שמואלוף העלה טענות, יואיל הגזען כרמלי ויתמודד איתן. פניה למעריב שיפסיק לפרסם… זה אינפנטילי כשם שזה דוחה. יש לך משהו חכם להגיד? תנסה להתמודד עם הטיעונים הלוגיים לגמרי של שמואלוף ואל תסתתר מאחורי אלוהותו המפוקפקת של עוז

  34. מתי שמואלוף העלה טענות, יואיל הגזען כרמלי ויתמודד איתן. פניה למעריב שיפסיק לפרסם… זה אינפנטילי כשם שזה דוחה. יש לך משהו חכם להגיד? תנסה להתמודד עם הטיעונים הלוגיים לגמרי של שמואלוף ואל תסתתר מאחורי אלוהותו המפוקפקת של עוז

  35. מתי שמואלוף העלה טענות, יואיל הגזען כרמלי ויתמודד איתן. פניה למעריב שיפסיק לפרסם… זה אינפנטילי כשם שזה דוחה. יש לך משהו חכם להגיד? תנסה להתמודד עם הטיעונים הלוגיים לגמרי של שמואלוף ואל תסתתר מאחורי אלוהותו המפוקפקת של עוז

  36. בתחילת דברי אומר דברים אחדים לאורלי:
    מעולם לא התרועעתי במיטב סלוני היוקרה בארצות הים, לא ביליתי שבתונים באוניברסיטאות יוקרתיות באירופה ובארה"ב, לא דיקלמתי מנטרות שחוקות בדבר גינוי "הקיצונים משני הצדדים" ולא הפרחתי מלים חסרות תוכן על חזון ושלום (להיפך זה שנים אני מתריע על טרגדיה קרבה והולכת!), תמיד פרשתי מן הממסד והשתתפתי בהפגנות שהחשבתי.
    אם גבולותיך הם "גבולות הנאורות הלבנה" כנראה שאני נמנה עם החיים בגבולות אחרים.
    ו"המיינסטרים של שנקין" מוכר לי כמעט מלידתי שכן הלכתי בשכונה לגן, לבית-הספר ול"צופים". מה לעשות, אני גר שם.
    ולשאר המגיבים:
    פתחתי את דלת הבלוג לעודד כרמלי ולאחרים משום שהעתונות העברית אינה פתוחה עוד לוויכוח ספרותי מכל סוג שהוא.
    כולכם מרמים את עצמכם זה שנים לא מעטות. ההגמוניה אינה שייכת למיינסטרים או לשוליים אלא לאספסוף האוליגרכי בפוליטיקה ובתקשורת. פולטיקאים נבחרים לפי הכסף שהם יכולים להביא לפריימריס והעתונים משמיעים את קולות אדוניהם.
    העתונים קובעים מה ייכתב לפי מכירוּת ולא לפי ערך. המו"לים מוציאים בעיקר זבל רב-מכר.
    יוצר בעל ערך יתרוצץ כמעט לשווא עם יצירתו, תהיה זאת רומן פורץ-דרך, שירה חשובה או מסה ספרותית. דרך כלל לא תהיה לו בררה אלא למצוא תומך ציבורי או להביא כסף מן הבית.
    ההגמוניה האוליגרכית השתיקה, למען האמת, כמעט כל דיון ערכי בחברה הישראלית, ולא רק בספרות.
    הדרך החידה לפרוץ את דיקטטורת ההשתקה היא לשבור את עצמותיה של האוליגרכיה הפוליטית והתקשרותית. אין דרך אחרת.
    בעניין הזה לא יועילו מי ורדים או נתזי בושם.
    ובאווירה הזאת, ה"בון טון" המוכר הוא אנטי-ציוני, אנטי-ישראלי, ואפילו אנטי-יהודי.
    באשר לי עצמי, אין לי טענות. כל חיי עבדתי קשה, ניהלתי אורח חיים צנוע, עשיתי את מה שרציתי לעשות ואינני חייב דבר לאיש: לא לפוליטיקאים, לא לעסקנים, לא לאוניברסיטאות, לא לאמצעי התקשורת לא לסלונים בחוץ לארץ.

    • ניסיתי מדי פעם להעיר דברים (שקטים למדי) באתר "קדמה".
      דברי מעולם לא הגיעו לפרסום.
      מסתבר שלאג'נדות שונות יש דרכים משלהן לטפל בחופש הדיבור.
      זאת, דרך אגב, אחת הסיבות שלא אמחק תגובה, כל עוד היא עולה בקנה אחד עם המותר מבחינת החוק.

    • הי גיורא,
      עכשיו אתה אומר דברים חשובים, שעם חלקם אני מסכימה, ובכל מקרה, אני מוכנה להקשיב להם כי הם נאמרים בשפה שיכול הלב והראש לספוג – כותבים רבים, בעיקר משוררים, בעיקר משוררים שאין להם קשרים או מרפקים או כספים או מגאפונים, נאבקים כדי להשמיע קול. קשה לי להאמין שמישהו היה מוציא היום את "ימים קרועים" של ישראל ברמה, למשל, וגם לו היה רואה הספר אור, היתה ההוצאה מתקשה "למכור" אותו, כי להיות יוצר כבר לא מספיק, צריך גם להיות כלכלי, וצריך שיהיה לך סיפור אישי, שתהיה נכה או אלמן, רוצח סדרתי או קבצן, מהפכן או זונה. כדאי גם שתצטלם יפה, כי יפה זה מוכר. גם ערום זה מוכר. שירה לא מוכר. גם סיפורים קצרים לא (אולי ברגע זה מסתתרת לה היכנשהוא ברחבי הארץ הזו אליס מונרו שלנו, ואיש אינו יודע ולא יידע על כך…). אם אתה סתם איש שכותב/עורך/מתרגם/מבקר שירים, במיוחד אם אתה גם נחבא אל הכילים, ואינך מתמחה ביצירת פרובוקציות זולות, אתה לא מעניין.
      מצד שני, הכותבים כותבים. והדרך שלהם תימצא, אם לא יפרסמו בדפוס, יפרסמו בכתב עת אינטרנטי, בבלוגים, ברשתות חברתיות. בין ההבלים ברשת, אני מוצאת מידיי פעם שיר/סיפור/נובלה/ביקורת שכתב מישהו, שמעוררים אותי לחשוב ולכתוב. אני מאמינה שלשם אנחנו הולכים. לשם אנחנו בורחים מקתות האוליגרכיה.
      בנוגע לביקורת הספרות – רוב מבקרי הספרות שפועלים היום בכתבי העת, עיתונות ובאינטרנט הם בעצמם סופרים/משוררים שמנהלים מערכות יחסים סבוכות עם סופרים/משוררים אחרים שגם הם מבקרים ספרותיים במיני עלונים, פנזינים וביטאונים. חלקם טובים יותר ועושים עבודתם נאמנה, וחלקם פחות. חלקם עושים עצמם יודעים, וחלקם באמת יודעים, אבל צריך לקחת בחשבון שהזילות של תחום הביקורת הספרותית, גם היא סוג של אוליגרכיה משתיקת דיון.
      אגב, גם "שבירת עצמות", כדברייך, משתיקת דיון, שכן לאחר שנשבר דבר, לא נותרת יכולת לומר. גם לא יכולת לזוז.

      וכך קורה, שיום אחד בתחילת הסתו, בעוד הרוח בחוץ טובה, וגם רוחי שלי טובה עליי, אני נכנסת לי להנאתי לאתר בננות, ולתוך הבלוג החביב של אחד, גיורא לשם, בו אני מקווה למצוא פנינים מספרות העולם והארץ, ובמקומן אני מוצאת מכתב שטיפות ארס טרם יבשו עליו, ואני מתפלאה, ואז מתרגזת ואז מתקוממת מאוד.
      וברצינות, גיורא, אני פונה אלייך בבקשה אישית – אנא, למען כבודך, ולמען כבודם של הכותב והנמען, הסר את המכתב (שאין לו דבר וחצי דבר עם ביקורת ספרותית) מהבלוג שלך. הרי אנחנו מדברים על מים רדודים מאוד, ואתה יודע את זה, הרי אתה זה שהקמת עבור אוהבי שירה רבים, את הוצאת "קשב", שהעניקה לנו בשנים האחרונות ממיטב התרגומים של מיטב משוררי העולם, זהו אינו דבר של מה בכך עבורי, ואני חייבת לספר לך שיש ימים בהם אני נשענת על ויסלבה, ויש ימים על אלזה, ויש ימים על דילן תומאס, הם חברים שלי, לכן כל זה לא הגיוני בעיניי, שהרי אתה איש של מילים, ואני רוצה להשכיל מדברייך, לא להתבייש. חג שמח, שנה טובה יותר, מענת

  37. אני לא מסכים תמיד עם דעותיו של מתי שמואלוף, אבל אין שום פסול בעובדה שהוא מביע אותן. חבל שבמקום דיון ענייני על דעות, כרמלי נגרר להשמצה ופסילה של הכותב.

  38. נהג אוטובוס

    תרדו כבר מהאוטובוס, עשיתם לי חור בראש

  39. לפני כמה שנים הופיע עודד כרמלי וחברו יהודה ויזן ועוררו סערה בביצת הספרות המקומית. לא בכישרון גדול, לא בדברי תורה מסיני אלא בעיקר בשלילת הקיים וזריקת בוץ בפני כותבים ועורכים שהיו קיימים בזירה עד אז. הם שלחו בתפוצה אדירה מיילים שקדמו להוצאת "כתם" הראשון ובו מניפסט על איך לא כותבים שירה. כשיצא "כתם" אפשר היה לראות בבירור שהשניים הם בעיקר רוח וצילצולים מכונה משומנת של יחסי ציבור עצמיים. אחרי כן הגיעו מטעני הדמה וחילופי ביזיונות עם בני ציפר ושות'. לאט לאט ובשיטתיות הופיעו השניים לכל התכנסות מקרית או לא מקרית של אנשי ספרות. היה נדמה שהמנוע הוא יהודה וכרמלי הוא בסה"כ בחור מוכשר למדי שנסחף ללהטו ה"מהפכני" של חברו. מאז חלפו הרבה מיים בנהר ונראה כי במיוחד כרמלי מצא את מקומו ככותב טוב למדי ומשורר מעניין. אני המומה מההשתלחות חסרת הרסן במתי שמואלוף! רצף המילים רוויות השנאה, הפניה למערכת nrg, הפגיעה האפשרית בחיותו של אדם במה שנשמע כקנאה צרופה בהישגיו של מתי, ביכלתו להביע דעות לא קונבנציונליות, בהשכלתו הרחבה, בבמה התקשורתית שהשיג בעבודה קשה, בצניעות, בעקביות ובאמת אחת שהוא הולך לאורה.
    הגיע הזמן להתבגר! המכתב הזה הוא המקום הנמוך ביותר אליו ירדת וכדאי שתבדוק מחדש את המניעים שלך!
    המילים המושחזות שיוצאות תחת ידך בוירטואוזיות דמגוגית יהפכו לריקות מתוכן אם תמשיך להשתמש בהן לרעה. אתה מוזיל את השיח הספרותי.
    נמוך מאוד, מאוד.

  40. אני מתפלא עליך מתי,מנין לך העוז הזה להשתלח בעמוס?
    באמת,מה אתה מבין?
    זה שאתה אקדמאי לא נותן לך גרין קארד לכתוב על כל מה שאתה רוצה.
    אני למשל לא סיימתי בגרות כי הייתי סרבן ספרותי, לא השלמתי עם ביאליק ומריעיו שיכתיבו לי את טעם המטבוחה של חיי.
    למה מתי אתה נכנס לסמטאות אשכנזיות אפילות שכאלה ,שאחרכך צריך להביא מג"ב או מגב להוציא אותך משם.

    אתה הרי מזרחי בס"ד ובס"ה .תכתוב על החוכמה של אבותיך ולא יגידו לך כלום ואפילו לא יאמרו ששפתך עילגת.
    אל תשכח לרגע מנין באתה,תמיד יזכירו לך זאת ,אפילו שמך מסגיר אותך.
    אתה לא מבין מתי,צריך לחזור ולהסביר לך מעת לעת או בעט וגם בנט.
    אלי אף אחד לא יבוא בטענות.כששאלו אותי איפה זה ביאליק אמרתי אני לא מקומי.וגם במסעדת טשרנחובסקי אני לא אוכל..לא לחיכי.
    יבש מוחי אם אשכח לרגע שהחוכמה הומצאה עיי אחיי האשכנזים ולהם יש מונופול על התרבות.
    וזה "לגיטימי "ללכלך עליך ,נכון מר לשם.
    והתקשורת זה תיק גדול ,שאם אתה לא מחובר אליו חפש מקצוע אחר.
    תן לזמן לעשות את שלו והתרבות הזו ,השלטת תעבור מהעולם.כמו האידיש.
    אוהב את כולך מתי.
    בדמוקרטיה אתה יכול להגיד הכל-בישראל לא.
    אגב ,מתי,אתה ועודד לא חלקתם את אותה בחורה?

  41. אני מתפלא עליך מתי,מנין לך העוז הזה להשתלח בעמוס?
    באמת,מה אתה מבין?
    זה שאתה אקדמאי לא נותן לך גרין קארד לכתוב על כל מה שאתה רוצה.
    אני למשל לא סיימתי בגרות כי הייתי סרבן ספרותי, לא השלמתי עם ביאליק ומריעיו שיכתיבו לי את טעם המטבוחה של חיי.
    למה מתי אתה נכנס לסמטאות אשכנזיות אפילות שכאלה ,שאחרכך צריך להביא מג"ב או מגב להוציא אותך משם.

    אתה הרי מזרחי בס"ד ובס"ה .תכתוב על החוכמה של אבותיך ולא יגידו לך כלום ואפילו לא יאמרו ששפתך עילגת.
    אל תשכח לרגע מנין באתה,תמיד יזכירו לך זאת ,אפילו שמך מסגיר אותך.
    אתה לא מבין מתי,צריך לחזור ולהסביר לך מעת לעת או בעט וגם בנט.
    אלי אף אחד לא יבוא בטענות.כששאלו אותי איפה זה ביאליק אמרתי אני לא מקומי.וגם במסעדת טשרנחובסקי אני לא אוכל..לא לחיכי.
    יבש מוחי אם אשכח לרגע שהחוכמה הומצאה עיי אחיי האשכנזים ולהם יש מונופול על התרבות.
    וזה "לגיטימי "ללכלך עליך ,נכון מר לשם.
    והתקשורת זה תיק גדול ,שאם אתה לא מחובר אליו חפש מקצוע אחר.
    תן לזמן לעשות את שלו והתרבות הזו ,השלטת תעבור מהעולם.כמו האידיש.
    אוהב את כולך מתי.
    בדמוקרטיה אתה יכול להגיד הכל-בישראל לא.
    אגב ,מתי,אתה ועודד לא חלקתם את אותה בחורה?

  42. מזרחי באבוהא

    שהוציא ספר בכתר שאיש לא קרא , ופירסם כמה שירים שאחד מהם "זכה" בפרס עיריית תל אביב במקום השמיני או משהו כזה, והוא חושב שאם מפרסמים מזרחי זה לוקח לו את הפרנסה ואת הזכות הבסיסית שלו כאשכנזי לנהל את המדינה. אבל מה לעשות כרמלי? את הכישרון לא ניתן לנהל ולא ניתן לחלק או שיש לך אותו או שלא, וכמה שתתבכיין לNRG זה לא יייתן לך כישרון, אבל בזכות חוסק הכישרון שלך והאשכנזיות שלך כבר הגעת לתפקיד שהוא שמונה דרגות מעל כישוריך: עורך הספרות של טיים אאוט (לא ידעתי שיש שם ספרות בכלל, אבל שיהיה), כדאי לך להמשיך לתקוף מזרחים ככה יום אחד עוד תהיה עורך הספרות של הארץ ותוכל לצאת לפנסיה בשקט וחסר כישרון לחלוטין. אולי יהיה לך ספרות, מעמד, משכורת וכול דבר שתרצה, אבל כישרון לא תוכל לקנות ואתה פשוט איש קטן חסר כישרון שמקנא במתי שמואלוף שבשורה אחד של שיר עושה לך צהלול באבו אבוה.

    כרמלוביץ' תתרגל לרעיון, אתה איש קטן וחסר כישרון. יש הרבה כמוך וזה לא נורא, אבל ככול שתודה בעניין יותר מהר כך ייטב לך ולכולנו.

  43. לפה אני נכנסת רק מסקרנות לקרוא את שמות המגיבים שנותן לעצמו אמנון נבות החבר שלך שאתה מאפשר לו בשם חופש המילה. רק אני למדתי את סגנונו ואת צליל מקלדתו?
    (יאללה עגבניות, גזר ופלפל אדום, יש לי חשק לסלט).

  44. לסיגל,
    אינני נוהג להתחקות אחרי זהותם של מגיבים אלמונים.
    ככל שידוע לי, בכל פעם שאמנון נבות (שהוא אכן חברי) מגיב בבלוג שלי, הוא חותם בראשי התיבות א.נ.
    בין השאר, הוא יודע שאני מכבד יותר מגיבים שמזדהים בשמם, אם כי אמחוק רק דברים שהם בגדר עבירה על חוק.
    אפילו אחרי שמך, שמזוהה כסיגל בלבד (ללא שם משפחה, אחת מני-יודע-כמה-סיגליות) אינני מתכוון להתחקות.

    • מוני יקים אנטיציוני

      במסווה של ויכוח סיפרותי יוצאים כל השדים.
      עם כל הכבוד לסיפרותיות שלכם אז בדמוקרטיה מותר גם לעילג כמוני שאפילו לא מגיע לדרגת נהג
      אוטובוס להביע את דעתו.
      אותי מעניינת הסיפרות חסרת ההתנשאות שנוגעת פה ושם בבעיות אמיתיות ורציניות של החברה אליה מיועדת סיפרות זו ואם אינה נוגעת אז זו גלישה
      לגרפומניה מרקנטילית כזו או אחרת
      למשל אתן דוגמא קטנה קטנה …לפי דיווחים של
      מכוני מחקר אותרו בחברה הציונית אליה מיועדת הסיפרות שלכם 800 אלף ילדים מתחת לקו העוני
      כלומר כ 40 % מילדי החברה אליה מיועדות היצירות הסיפרותיות האלמותיות שמייצרת
      הקליקה שאליה משתייכים מרבית המגיבים אם
      איני טועה.
      מסיפרות לשמה הייתי מצפה התייחסות מינימלית
      לנושא זה וזו רק דוגמא אחת.
      במקום זה אני מוצא את אנשי הרוח מעורבים
      במאבק מכוער מלא השמצות אחד נגד השני במאבק
      שהכוחניות האינטרסנטית היא מנועה העיקרי.
      איש רוח סיפרותי המסתיר דעותיו בנושאים
      חשובים אלו אינו נחשב בעיני איש רוח אלא
      ונטילטור.
      אינטרסנטים בני כל העדות במרוץ מכוער אחרי
      פרסים כספיים רייטנג והכרת המימסד כשכל צד
      יחיד או קולקטיב מנצלים שייכויות מיגדריות
      ואחרות לקבלת נקודות נוספות במירוץ העכברים
      האין סופי כל הדרך אל הבנק.
      לכן כל מה שכתבתי מגולם בכותרת שאומרת הכל.

      בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית מדכאת הספרות
      ננוחם.

      • הגם יקים חבר רשום באגודת הסופרים

        השתינו כוזרים?

        קצת צנזורע אשכנזית לא תזיק לך,אבל רק

        קצת,כמובן.

        • מוני יקים אנטיציוני

          לא רק שאיני חבר באגודת הסופרים המורמים מעם
          אלא שאפילו באגודת נהגי האוטובוס לא היו מקבלים
          אותי .
          בזמני נהג אגד או דן היה כמו היום טייקון
          מקושר הון שלטון.
          אבל כפרענק ירוד וחסר כישורים שבקושי יכול
          לצרף מילה למילה הגיג להגיג את הזבל הכאילו
          אינטלקטואלי שנישפך כאן בטונות איני יכול שלא להגיב ולהבחין שלמעשה שנים או שלושה רקובי מוח
          בעילום שם מתווכחים עם עצמם ויכוח שמבייש את
          נושאיו ונותן חשק שלא לקנות יותר שום ספר הכתוב
          בשפה העברית או של מי שחבר באגודת הסופרים
          הגזענית של המדינה הציונית.

          בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם

          כי שני עמים אויבים אנו

          כי סופרי ישראל הם חותמת גומי למדיניותה

          • תירגע,מוני.
            פעם ראשונה בהיסטוריה הפרטית שלך
            והקולקטיבית של כולנו שאתה מבטא את דעת הרוב.

            אף אחד לא קורא את הספרות הכוזרו אשכנזית שאתה כל כך מתעב,ופחות מכול-
            הסופרים עצמם.(וגם את הספרדו פלישתית
            לא)

            לפני עידן הם לא קראו מה שאחרים כותבים,היום הם לא קוראים אפילו את מה שהם עצמם כותבים.

            ככה שהצנזורע הטורבו כוזרית האשכנזית
            והשמואלופית והכרמלית מיותרת בגדול
            ומה להתרגש ולהתרגז – אין.

            ואף אחד לא ביקש ממנה להיות חותמת גומי
            או פלסטיק או פח למדיניותה של מדינת
            ישראל,על עקרון הבדיחה שבסוף
            ברח החזיר.

            שלך,
            סופר כוזרי ממוצא רומני עם קצת שיני זהב.

          • מוני יקים אנטיציוני

            זה שסופר רומני עם שיני זהב כותב שטויות
            לא מחייב אותי לשום דבר.
            ואם אני מבטא את דעת הרוב אז משהו לא בסדר
            איתי כי איני מסכים עם דעת רוב זה כפי שרואה
            אותה הסופר הרומני עם שיני הזהב.
            אבל זו הסטה של הנושא שהעליתי של התעלמות
            הסופרים אנשי "התרבות" בישראל מנושאים
            שאינם הליכה בתלם כל שהוא .
            הסופרים והמשוררים הפכו עצמם למפלצות
            אגוצנטריות רודפות כסף וכבוד באופן חולני
            ובשל החלוקות הגזעניות שהן בסיס המדינה
            הציונית גם גזענים גדולים בשתיקה הכחשה
            והתעלמות כמו הסיומת המגעילה של יגאל לשם
            בקדמה בה הוא רוחץ ידיו מנגיעה בכל נושא
            עדתי שמא ידבק בו השד העדתי האשכנזי.

            כי שני עמים אויבים אנו

            בחורבן הציונות הכוזרואשכנזית ננוחם

            כי "חותמת גומי" זו מחמאה למצב העגום.

    • עוד משהו חדש שאתה לא נוהג, כמה נוח:)
      סיגל סתם, אבל תמיד כותבת כסיגל, וגם אם לא מכירים אותי מי שקורא תגובה שלי, אז אני כן מכירה אותי, ומחוייבות האישיות שלי היא בראש ובראשונה לעצמי. כי בסופו של כתב, אני נשארת עם האישיות הזו ועם הידיעה שמעולם לא עשיתי שימוש לרעה במילים, גם אם אינני דמות ציבורית רחבת ידע או עטורת פרסים.
      זה משהו שאני אינני נוהגת לעשות, וכאלה לשמחתי גם חבריי לא.
      ואם יש עוד סגליות ברשת ויש כמובן, אז כל עוד תחת השם הזה הן כותבות נקי אז לא קופצת להגיד שזו לא אני, ואם מכוער אז כולם יודעים שזו לא אני, ואם בטעות מחמיאים לי כי חושבים שאני סיגל בן יאיר אז אני מיד מתקנת טעות כי התהילה שלה לה היא. וכך מתנהל לו קורא פשוט עם יושרה פנימית ברשת הגדולה הזאת שנקראת אינטרנט.
      לי אין בעיה איתי ואין בעיה איתך ואין בעיה עם החברים שלך. סך הכל מחוץ לאתר יש לי חיים, ולתוכם בחרתי בקפידה את מי שיקרא חבר.

      • מה שמוכיח שיש לך דעה טובה על עצמך.

        וזה באמת נפלא ואפילו חד פעמי.

        הלוואי וכולנו נזכה ונגיע למצב שבו

        נוכל לפרסם בעילום שם יחסי דעה טובה על

        עצמנו,על טוהר

        לבנו,יושרנו,מאופקותנו,עידוננו.

        ושלא נטעה ונחליף אותך עם סיגל בן

        יאיר.

        רק נרך יאיר לכולנו.

        אמן סלה

        • אכן אמנון, יש לי דעה מצויינת על עצמי ולכל הקוראים יש כנראה דעה עלי ודעה עליך ולי זה לא אמור לשנות כל כך דעתם, אם כי אינני סובלת מחוסר פרגון. לך זה דווקא אמור לשנות, וכנראה שמסיבות עצובות כלשהן, כבר לא איכפת לך מדעתך על עצמך או דעתם של אחרים עליך.

  45. ציד המכשפות שלך הוא נבזי ומכוער, במיוחד שאת בעצמך יכולה גם להיות מלפפון חמוץ באותה מידה שאת מכריזה על עצמך כ"סיגל". התהגותך כאן הא ברברית, אז אל תתקשטי לך בנוצות טווס. יותר את מזכירה צבוע.

    • אני לא צדה מכשפות. אני חושפת איש שלא חוסך ממני קללות וגידופים ונסיונות פגיעה והפחתת ערך משום כלום שעשיתי לו אי פשם בחיי הוירטואליים. וזכות הקוראים לדעת שיש לכם רק טרול אחד בבלוגיה והגשתי לכם את שמו. בהתקשקשות אצל אמיר אור הוא הודה בכך אז חדל דחדחת וגעלת.
      נוצות טווס יש לי ביותר ויש לי על מה. אבל צבוע…בטקס שמני שבו השתתפתי מצאתי עוד כמה חיות חביבות שמרכיבות אותי אבל צבוע….לא. זה כבר הפוסל במומו פוסל. זה לא שלי. תודה.

      • נראה לי שנבות חוסך את שבטו לטובת
        מטרות ראויות קצת יותר.

        בובל'ה,את מחפשת פרסום או מה?

        • חחח מאגר שמות בלתי נדלה.
          נבות חוסך שבטו? אדיר.
          מי שכח את שבטו הנמוך שהשתולל על אישה שיש לה ילד חולה והאשים אותה שהיא מביאה גברים הביתה בעוד שהקטן צופה בה?
          להביא קישור מהבלוג של אמיר? של אביה? יו ניים איט.
          נמוך, נמוך, נמוך, ירד האיש.
          ולו בובל'ה הייתה מחפשת פרסום היא הייתה מפורסמת היום בקלות. אבל כשלמדתי כאן מקרוב מה המחיר בכניסה ומי במעגל ומה בעברכם (כתות, מעילות, גנבות, לכלוכים אישיים, חוסר פרגון, כיעור , התחבאות פחדנית)אז תודה אבל לא תודה, יש אנשים שמוצאים נישה לעצמם ומצליחים לא להדבק בבוץ. אני חוששת מידי לעצמי, ואוהבת מספיק את עצמי בשביל לשמור על המרחק גם במחיר של אי-פרסום.
          טוב אבל לשם ההגינות מודיעה שלא חוזרת לקרוא כאן אז לא לבזבז עלי שבטים או מילים או כל אנרגיה בשום מצב צבירה שהוא.
          ליל מנוחה.

          • פיצול האישיות

            הנה השתלמה ההמתנה הדוממת.

            חיכינו,חיכינו,ועדנת הטוהר של הנר
            הסגול גזה כחלום
            תחתיה הופיעה ד"ר זמירי הזועמת
            ואמת המידה האובייקטיבית בידה.
            היא תקבע למי 3 ס"מ ומי פחות.

            (לפי מה שזכור לנו, היתה זו הדוקטור
            לספרות זמירי שהודיעה פעמים אחדות בבלוג הזה ובמקומות אחרים על סוג ההרפתקאות קצרות
            הטווח המועדפות עליה,ועל הילד גם)

          • זהירות. הילד מחרמן את נבות.

          • אמירוש,עוללי הקט!

            אילו חרוזים הבאת היום לסבא?

            סוכריה עבשה כבר קיבלת?

            לא יפה לשחק ברופא וחולה עם חז"ר גר!

            הגננת תסגור אותך בשירותים ותסבן לך

            טוב טוב טוב את הפה המלוכלך שלך.

            ואת דמי הכיס ממשרד התרבות כבר קיבלת?

            ילד טוב!

          • לסיגל,
            מה מעניינים אותי החשבונות שלך עם אמנון נבות, אם כי הייתי סקרן לדעת מה ימצא כאשר יבדוק אם את מביאה גברים הביתה?
            למרות קשיי להבין מה את רוצה מן הסיבוב בבלוג שלי עלי להודיע לך באופן רשמי וחגיגי כי אם לא תחזרי מדי פעם לקרוא בבלוג צפויה לך בהדרגה הידרדרות קשה ברמת תבונתך, שגם עד כה לא הרשימה במיוחד.
            כן, אני מרשה לעצמי מידה מסויימת של חירות בהעלבה, שכן אלמוניות שמך אינה מונעת ממך להתלונן על דיבה או השמצה.
            הסתתרותך מאחורי שם לא מזוהה מעידה על כוונות לא טהורות.

      • מודים לך על ההגשה

        אבל יש לי הרגשה שאת רואה צל הרים כהרים.
        נבות מציץ לך פה מכל פינה,יכול להיות
        שכן,ויכול להיות שלא.

        אבל את,למה את מתעקשת להיכנס לחדר עם
        כל כך הרבה חורי הצצה ולהתפשט ואחר כך
        לצרוח הצילו מציץ?!

        קוראים לך שמואלוב או עודד כרמלי?
        יש לך אולי עניין מיוחד בביקורת ספרות?
        עד היום הסתפקת במכתבי הערצה לאמיר אור

        מעניין!

        • כרמלי הוא הקלגס לשרות טוהר הגזע הספרותי של ישראל

          מתי שמואלוף, איש עט מזרחי, כתב בקורת על מועמדותו של עוז לפרס נובל. את עמוס עוז מבקרים גם אנשי רוח ישראלים אשכנזים מפורסמים ודי מיין-סטרים. עוז – ע"פ ספרו קופסה שחורה – התגלה כגזען אנטי-מזרחי מובהק הסובל מפוביות מצפופי הפיגמנטים. לא הבנתי מההתקפה של כרמלי מה הרתיח אותו בביקורת של שמואלוף – כנראה שרק לאשכנזים מותר לבקר את עמוס עוז. לבקר את דברי שמואלוף זה לגיטימי, אבל לא קראתי שם על סתירות בדברי שמואלוף – קראתי רק אוסף של השמצות חסרות נימוק עם נימה גזענית.
          מה מפריע לכרמלי? הוא מספר לנו בעצמו. הוא משווה את שמואלוף לנהגי אוטובוס וטוען במשתמע שאלה חסרי זכות אמירה וביקורת על ספרות כיוון שהם מטבעם, לשיטתו, לא אינטליגנטיים מספיק להבין את ה"גדולה" שבכתיבת עוז. מדוע אינם ראויים ע"פ כרמלי? כי רוב נהגי האוטובוסים של ימינו הם מזרחים, ערבים ואתיופים – אלה שע"פ ההגמוניה הגזענית הם חסרי בינה מטבעם. כרמלי – איש רוח בעיני עצמו – מתנדב להיות הקלגס הלבנבן שיסתום לכל אלה את הפיות בשם עליונות התרבות האשכנזית בארצנו.
          עוד מהברקותיו של כרמלי: הוא מכנה את שמואלוף גזען על שהעז לתקוף את עוז (גזען אנטי מזרחי מובהק ע"פ קופסתו השחורה). זהו דפוס תגובה מאוד נפוץ אצל גזעני אשכנז בארצנו – להאשים בגזענות את מי שמצביע על הגזענות הכל כך מובהקת שלהם.
          אם זה לגיטימי לקרא למערכת עיתון/אתר ברשת להחרים את שמואלוף – הרבה יותר לגיטימי לקרא לכל מזרחי וכל אשכנזי המתנגד לגזענות להחרים את כרמלי (ולא שהוא כ"כ מפורסם) ולא לתת לו שום בימה אפשרית.

          • אתה טועה בגדול!

            אולי בפריפריה התיאור נכון

            אבל בתל אביב והמרכז וגם באגד רוב הנהגים ובעלי המניות הם כוזרים וגם מבקרי הכרטיסים הם צנזורים אשכנזים.

            ככה שהמצב לא קל.ורק תרומות מהקרן החדשה לישראל יהיו פה לעזר במסלול
            מקביל של צנזורע מזרחית אנטי אירופוצנטרית בראשות שמואלוף מתיתיהו
            ומוניו יקיר הרומני מרוקאי.

            ולקישוט התזה סיפור אמיתי:
            בילדותי,שדד ממני פעם נהג דן את חוברת הבוק ג'ונס שלי,בטענה שזו לא ספרות ילדים.
            בתחנה הסופית מצאתי אותו שקוע בקריאת
            הבוק ג'ונס הנ'ל.

            ללמדנו שלא כל שחור זה לבן ולא כל לבן זה שחור.הצבע הכללי הוא הצבע של מה שכלב לפעמים משאיר וגורם לנו לנקות את הנעליים.

            ובתוך האוטובוס,מטיח האשכנזי בכוזרי
            האשמות על גזענות ולהיפך.

  46. תת רמה של כתיבה.
    אני מכבד מאוד את שמואלוף, והטענות כאן יכולות היו לקבל מקום כדיון פורה בין שניכם, רק שבחרת ללכת על קרבות הטלת בוץ, ובכך הפסדת. אייל

  47. מזרחי באבוהא

    האם כרמל גם יכתוב מכתב לעיתון הארץ ולמר שוקן ויבקש ממנו לפטר את ציפר
    או שהדיעות שלו קשורות למוצא הכותב?

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1120025.html

    יאללה כרמלי, נראה אותך אם אתה איש עקרונות או סתם לקקן!

    • שים לה שבשום מקום במכתב כרמלי לא תלה את האשמותיו במוצאו העדתי של שמואלוף. ההאשמה הזאת באה מצד קוראים שמצאו טון גזעני בין השורות. לכן, הטיעון שלך לא תקף כלפיו.

      • אני מציע לגיורא

        לסיים
        את הדיון לפני שידרדר לגובה של אין רצפה

        ידוע לי שהופץ מכתב ברשת על ידי ידידיו של שמואלוב המזעיקים את ידידיהם
        להגיב כאן בבלוג.
        זה לא פסול לכשלעצמו,אבל חלק מהמגיבים
        לא יודעים במה מדובר וכותבים שטויות עלובות ,דברי בלע,
        סיסמאות על קולוניאליזם וגזענות.אנשי השמאל המתנפלים על קופסה שחורה אפילו לא יודעים שהם מגינים על מתנחל ימני
        קיצוני ומאניפולטור דתי.ככה שהעניין אפילו מבדח.

        וכותב אחר אפילו חיבר את העניין לפרשת החייל החטוף שליט

        בולט וניכר שלחלק גדוך מהמגיבים אין שום קשר לספרות.

        המגיב האחרון לא משער שבני ציפר בעצמו
        ממוצא מזרחי.

        ועוד רגע גם חוה זמירי תצוץ,לשמחת הכל.

        וסיגל תשכח את נדריה כמו ששכחה את הצהרותיה שהיא לא פוגעת ולא מעליבה.

        כדאי לעצור כאן את הערב.

  48. למזרחי באבוהא,
    באשר לכרמלי, כרמלי יגיב אם ירצה.
    באשר לי, הרי שאני כתבתי לפני כשנה וחצי מכתב לשוקן ובו דרישה לפטר את בני ציפר.
    לא זו בלבד ששלחתי מכתב אישי, דאגתי לכך שהמכתב יראה אור ברחבי האינטרנט, וכך היה.
    הדרישה באה בעקבות מאמר עלוב שביזה את כבודו של אדם מת, משורר.
    אי לכך מצאתי בעצמי די עוז לאפשר לעודד כרמלי לפרסם כאן את מכתבו, שכן בוודאי היזקתי לעצמי ב"הארץ" לפחות במידה שעודד כרמלי עלול להינזק כעת, אינני יודע היכן.

    • אני מציע לגיורא

      נכבדי גיורא יש טעם רב בהבאת מכתבו של כרמלי לדפוס בעיקר משום שנסיונו העיקבי של שמואלוף לקרוא ולמדוד איכות ספרותית של טקסטים לפי התאמתן או אי התאמתן לאידאולוגיות מסויימות -או לאידאולוגיות הבאות אחריהן כדי לערער על הקודמות להן-הוא מגוחך אם כי אני סבור כי יש מקום למחקר מקיף-ולא על רגל אחת-והצגת שאלות נוקבות על הצגת בני מיעוטים בטקסטים-אם כי גם זה יותר מורכב ממורכב משום שייתכן שהסופר בחר להציג בספר דמות גזענית ואת כל המתואר בספר דרך הפריזמה הצרה של אותה דמות אך תלונתי היא דווקא לעודד כרמלי על ההתנסחות המקוממת של פנייתו-הפנייה לאותו נהג אוטובוס דמיוני-והנוסח הבילתי מנומק של המכתב כולו-וזאת דווקא מאותו כרמלי שהגיש לנו את אותו מאמר בקורת השירה המזהיר בחוברת עכשיו הקודמת ואף לך גיורא שלא שטחת תחינה לידידך הצעיר להוציא תחת ידיו גרסא אחראית ומתוקנת שלא נכתבה במהירות ובפזיזות רק דבר אחד נוסף -תודה לברנר על התגובה המעניינת והמחכימה

  49. [להבדיל אלף הבדלות מקצבינו -הנשיא לשעבר]
    מעשה בקצב מוכר בשר—בושרי.
    קצב מהשכונה..נניח מהעיירה של שלום עליכם,לא עלינו.
    איש נחמד מוכר סוחר וידוע נעים הליכות ישראל-כשר וחלק למהדירין -בשר זה בשר אין פויילשטיקים-
    סטיקים זה סטיקים.
    ידע לשמור נתחים מובחרים פר- אקסלנס לקליינטיות מועדפות
    ואת שאריות הבשר ,שבייכ היו מועטות ,היה מתלבט ומתחבט,
    אך לבסוף לאחר היסוסים קשים היה נותן ..מה זה נותן ,מוכר לעמך.  

    מר לשם—כך מחלקים במדינת ישראל תקציבים-במקרה זה תקציבים לתרבות אומנות ספרות ושאר ירקות- נותנים לאשכנזים שב"כ לא תמיד מוצלחים-ואם נשאר שאריות זורקים למזרחיים וגם צועקים עליהם ועולבים בהם.

    מר לשם :
    לא מזמן בא לשכונה קצב חדש,לקטמונים.
    או אם תרצה מהעיירה שלך של שלום על ישרואל.
    גם כן, איש נחמד סוחר ממולח ומפולפל בהרבה חיוכים וידוע כנעים הליכות ישראל-כשר וחלק למהדירין אין כמותו אפילו בגוגל .
    אותו קצב מיודעינו ידע ימים יפים של פרנסה וכלכלה טובה .אך מה לעשות שאט אט הקלינטיות נטשו אותו לטובת קצב צעיר ,מלא חרמונים- עלם חמודות
    שרמונטי- שפתח באותה שכונה קצביה והיה אפילו עושה משלוחים עד למטבח של כל המאדמות.. לפעמים גם צובט להם..בצחוק ובעדינות,
    בעודו מפרק את הסחורה על השיש.
    יושב קצבינו הידוע עצוב וגלמוד מסתכל בבשר הטרי ועיניו דומעות לשמים ושואל את ריבון העולמים אודות המכירות הדלות.
    והנה חלפו ימים, לא רבים, וכאילו זימן לו האל מלך כל בשר,הזדמנות פז .
    אחד הספקים שלו מציע לו למכור בשר, אחלה בשר במחיר שובר קופות רק מה …לא כל כך כשר ,חלק ככה ככה אך לא למהדרין.
    מה אתם חושבים עשה מר לשם ,סליחה… קצבינו הידוע.
    פשוט עשה חושבים הסתכל ימינה שמאלה קרץ עין לשמים ואמר אלוקים לקח אלוקים נתן…עומרו.
    מה לא עושים בשביל הרייטינג.
    אתה הבנתה את זה מר לשם.
    להסביר לך את הנמשל ..

    • גדול אתה ניסו. אהבתי!

    • מוני יקים אנטיציוני

      ניסו הראה לגזען גיורא לשם מאיפה משתין הדג

      פעמיים בראבו לניסו דהן שמשחק עם מילים
      ורעיונות יותר טוב מכל השיכנוזים המטופחים
      ששמנת הפרסים והפריבילגיות נוטפת להם מכל
      החורים.

      בתקוה שיקבלו אותי לאגודת נהגי האוטובוס .

      בחורבן אגודת הסופרים המתנשאים ננוחם.

      כי בא לציון גועל מסופרי אשכנז וחמדנותם.

      • למוני יקים אנטיציוני.
        מוני, הדג משתין בכיוון שלך.
        אתה יודע מה, הייתי מצפה ממי שבקי כל-כך בתולדות ממלכת הכוזרים שלפני השמצותיו יבדוק אם המושמץ התורן, למשל אני, חבר באגודת סופרים כלשהי.
        אני מציע לך לבדוק היטב עוד דבר בטרם שוב תתבלבל: האם אתה רוצה לתקוף את יגאל לשם (מי זה, בדוק את אחד מתגובותיך הקודמות!) או את גיורא לשם?
        אם אתה רוצה לתקוף את גיורא לשם, עשה זאת בבלוג הזה, אם יגאל לשם הוא שנוא נפשך, אנא לך חפש אותו ברחבי ארץ-ישראל הציונית.

        • מוני יקים אנטיציוני

          אם הדג משתין בכוון שלי אז יש ליויתן שמשתין
          בכוון שלך כי עד כמה שאני מכיר ליויתנים הם
          לא כל כך אוהבים גזענים ואתה גזען.
          התומך בהנצחת המצב הקיים על עוולותיו .
          להיות חבר באגודת הסופרים לא מזיז לי כחוט
          השערה לפי המצב כיום זה צריך לשמש כאות גנאי.
          ואין דוגמא טובה יותר מדבריך המגעילים
          הנגועים בהטעיה היסטרית כי עדתיות זו בעיה
          של הכוזרואשכנזים ואנחנו הספרדומזרחים
          כבר במסלולו אחר מסלול הלאומיות להפרדות
          מעם האספסוף הכוזרואשכנזי שאתה כיום מינית
          עצמך לשק החבטות התורן שלו.
          איני בדיוק החבר של מתי שמואלוף ודרכו לא
          דרכי כי הוא הולך בדרכים כוזריות שרגלי
          לעולם לא ידרכו בהן.
          אבל המעשים המכוערים וההתבטאויות המכוערות
          שלך שמים אותי באותו צד של המיתרס איתו
          ואת הויכוחים שלי איתו אפשר לדחות למועד
          אחר.

          בחורבן הציונות ואגודת סופרי הכסף ננוחם

          כי שני עמים אויבים אנו.

          • למוני יקים,
            מדבר אחד עלי להזהיר אותך: חורבן הציונות יהיה גם יום כריית קברך.
            הפלסטינים עם משת"פיהם הספרדו-מזרחים כבר ידאגו לכך.

          • עוץ לי גוץ לי

            לגיורא
            למוני יקים אין מה לדאוג. הוא מכריז בריש גלי שהוא המשת"פ הספרדי המזרחי האולטימטיבי.
            אבל מוני יקים לפחות הגון בבוטות שלו. גם קל "לנפנף אותו" בגלל האובססיביות שלו.

            האחרים, הנעימים למבע הם המשתפ"ים המפחידים. אלה הרואים בישות הציונית קללה ומזדהים עם שונאי ישראל.אלה הרואים בפלשתינאים את אחיהם, ולא ב "כוזרים" פליטי מחנות ההשמדה של אשכנז.

      • אם התגובה הזו היא סוג של בדיחה עצובה, אני יכול עוד איכשהו, בדוחק, להבין אותה; אבל אם היא רצינית, הרי מדובר במישהו שאין לו שום אחריות לְמה שוצא מפיו או מקלדתו. גיורא לשם הוא אחד מן המסאים החשובים ביותר שהיו לנו בשלושת העשורים האחרונים בספרות בכלל ובשירה בפרט, ואין לנו לצערי רבים כאלה, רק יחידים בודדים במועדם. אפרע את השטר בקרוב במאמר שאפרסם כאן בבלוגייה עליו ועל פועלו בשנים האחרונות. הוא גם משורר טוב מאוד. איש לא יצליח להפוך אותו בסבב תגובות מתיש לכהניסט או גזען. זה קשקוש מוחלט. רני.

        • מוני יקים אנטיציוני

          גיורא גיורא גיורא לשם יכול להיות משורר
          בעיני עצמו ועדת מלחכי הפינכה שלו מה זה
          צריך להזיז לי כשאני קורא את דיברי גזענותו
          נידמה לי שהיה משורר גדול שקראו לו עזרא
          פאונד וסליחה מראש אם התבלבלתי שהיה ידוע
          בעיני רבים גם כאנטישמי גדול אז בתור מי
          נעריך אותו כמשורר או כאנטישמי.
          יש עוד משוררצ'יק שנחשב בשורותיכם משה דור
          המאוס שהיה עשרות בשנים שופר המימסד של
          המיפלצת הידועה בשם מפא'י אז את מי תעניין
          השירה שלו .
          אותי מעניין האדם אם האיש לא בן אדם אז
          את החרוזים שלו שיתחוב ל…
          אם משוררי אשכנז בחרו להיות גזענים אז
          הם לא קיימים עבורי עד שיעברו אצלי קורס
          לחינוך מחדש שיחזירם למשבצת המין האנושי.

          זרעתם רוח תקצרו סופה

          כי שני עמים אויבים אנו

          רק חורבן הציונות הכוזרואשכנזית .

          • מה עם אמנון נבות, גם הוא גזען?
            מה עם גבריאל מוקד? אף הוא אירופוצנטרי? מה אם אורציון ברתנא גם הוא ייצא לחינוך ספרותי מחדש בבתי הספר של מאו? רני.

          • למוני יקים,
            אם תמצא בכל מה שכתבתי אי-פעם בימי חיי ולו משפט גזעני אחד, תבוא עליך ברכה.
            אלא מאי, נוח לך לקלל בלי לדעת כלום ובלי ללמוד כלום. זאת דרכם של תועמלנים זולים מאז ומעולם.
            תמשיך! תמשיך!

    • לניסו דהן,
      נסה ללמד עוד כמה בדיחות קצבים לנכדו של קצב!
      ספר לאחד כמוני שגדל בשוק של קצבים מה זה קצב ומה זה בשר!
      באמת, ניסו, השמצות לא יובילו אותך הרחק, מה גם שאי-ההבחנה שלך במי שאתה תוקף ולמה דומה להשחתת זרע לריק.
      אני גם נמנע מלהיכנס להבחנות עדתיות, שגם שם אתה עלול לצאת בשן ועין.

      • מוני יקים אנטיציוני

        וקראתי גם את המכתב של נבל הכרמלי וזה מספיק
        גועל לשבוע אחד.
        הגזענות החמורה ביותר אינה בכתיבה או באמירה
        הגזענות החמורה ביותר היא בהתעלמות באיונו
        של האחר של הקורבן שבזכותו במשך 61 שנה
        כוזרואשכנזים נהנים מפריבילגיות ושאר מיני
        טובות הנאה שמהן אתה נהנה באופן שמאוד
        טיבעי עבורך זה פשוט נופל מהשמים ותמיד על
        כוזרואשכנזי או איזה משת'פ שבמקרה ניקלע
        למסיבה והתנהגותו לא מאיימת על ההגמוניה
        השלטת הכוזרואשכנזית.
        לא מפחידים זונה עם זין ולא מפחידים פרענק
        עם ערבים כי גרוע מהכוזרו לא יפול לעולם
        על הפרענקים והשותפות עם הערבים לניטרול
        התודעה הגנטית הכלל כוזרית היא אופציה
        חיובית שתתממש בעתיד הקרוב.

        עמוס עוז סופר בינוני מיוחצן ע'י החונטה
        השלטת כמעניק לגיטמציה להנצחת המצב הקיים
        ולכן עבורי הוא אויב האנושות .
        חברי אגודת הסופרים אינטרסנטים מכוערים
        שהשכירו עטם ומוחם לשרות הפרוייקט הציוני
        הכוזרואשכנזי ולהנצחת עוולותיו.

        עמכם לא עמי ספריכם לא ספרי שיריכם לא שירי.

        תחזרו מצידי לארופה אהובתכם ותשוררו שם

        לאלו שהקיאו אותכם בעבר.

        בחורבן הציונות וכוזריה ננוחם.

        כי הבאתם לציון גועל ומלחמות אין קץ .

  50. מישהו יכול להגיד לי על מי הוא כתב את זה??
    http://www.notes.co.il/sharabani/61339.asp

  51. בהתחשב בפער הגילים הגדול בין שמואלוף לכרמלי מעניין מיהי בת הזוג המדוברת בתגובות..

השאר תגובה ל שלום סיגל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם