בננות - בלוגים / / הדרך אל הגיהינום רצופה כוונות רעות
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

הדרך אל הגיהינום רצופה כוונות רעות

 

 

נתניהו מושך אותנו באף אל הגיהינום      

 

פוליטיקה אינה הנושא החביב עלי. אני מעדיף להרהר באירועים החולפים ליד אוזני ולנגד עיני בטלוויזיה ובעתונות כנקודות ציון היסטוריות הקבועות בתוך זרימה שתחילתה כבר שרוי בשכחה וכיוונה אל עתיד סמוי מן העין, אם כי מנוחש במידה כזו או אחרת כהסתברות כלשהי, חזקה יותר וחזקה פחות, כביכול היתה תנועה בראונית.

אולם בשבועות האחרונים מתרחש לנגד עינינו סצנריו אחר שהמנהיגות הישראלית אינה קולטת אותו או מסרבת להבין את מלוא חומרתו.

הנשיא ברק אובמה, חתן פרס נובל לשלום הראשון בהיסטוריה שזכה במתנה בזכות דיבורים ולא מעשים, מתחמק באלגנטיות מתפתלת מפתרון הבעייה האירנית המסכנת את שלום העולם.

ברק אובמה מבריק בחלקלקותו וברהיטות דיבורו. הוא אף הצליח לשבות בתאוות שלטון את שרת החוץ שלו, הילארי קלינטון. הגב' קלינטון נושאת, ללא ספק, את עיניה לנשיאות ארה"ב, והיא אף מקווה שהפכפכותו של אובמה תסלול לפניה, לבסוף, את הדרך אל כס הנשיאות המיוחל.

ומה עשו בשבוע האחרון מנהיגי ישראל?

הם, השוכבים על מִטות שן ואוכלים עגלי מרבק, סיפקו לברק אובמה תירוץ לזיג-זג נוסף באי-רצונו לפתור את בעיית אירן. הוא אף גרע, כמעט בהבל פה, מכוחה של מדינת ישראל לפתור את הבעייה יחד עם מדינות באירופה.

מר נתניהו, חלקלק פה כנשיא ארה"ב, הפיק מרגלית ישראלית אופיינית: "השביעייה" תקים ועדת מנכ"לים לבדיקת התקלה בעת ביקור ביידן.

איזו תקלה ואיזה נעליים?!

מקור התקלה בפיו של השר אלי ישי שאינו יודע מתי צריך לשתוק. במדינה מתוקנת, ראש ממשלה היה משליך את השר אלי ישי מכל מדרגות בית הממשלה בתוך שעה מן הרגע שפיקודו של הרב עובדיה יוסף העז לפצות את פיו.

וש"ס? מישהו באמת מתאר לעצמו שש"ס היתה פורשת מן הממשלה? ש"ס באמת מסוגלת לנתק את ישבנה מן הכיסאות שליד השולחן שעליו היא סמוכה?

ש"ס היתה מעדיפה לנפנף את מנהיגה המפוקפק ובוחרת במנהיג אחר, נניח, מר אטיאס. זו לא הפעם הראשונה שש"ס נפנפה מנהיג שלא הלם את ענייניה, ולראייה הרב פרץ (מנהיגה הראשון) ואדון דרעי (מנהיגה השני שאין צורך להרחיב עליו את הדיבור). מעניין שתחלופת המנהיגים בש"ס נמרצת יותר מזו שבליכוד, אם כי הליכוד היה מיטיב לעשות אם היה בוחר בקפידה את מנהיגיו.

מכל מקום, השכונה ההזויה בירושלים, רמת שלמה, ששמה צץ לפתע מחלקת אדמה אלמונית בירושלים, עשויה להפוך בסכסוך האמריקני היזום הזה למִרְמָה שְׁלֵמָה.

כמה מפרשני העתונות סבורים בתום לב כי הנזיפה האמריקנית החמורה נועדה לקדם את המשא-המתן העתידי עם הפלסטינים, אפשרות כמעט הזויה בפני עצמה. 
רק מיעוטם תופש היטב כי מדובר ברצונו של ברק אובמה לחמוק מהתחיבויותיו כ"מנהיג העולם" ולהתיר ליורשיו של חומייני להתפרע בעולם כרצונם וכרצון אללה.

 

 

 

 

 

 

 

 

26 תגובות

  1. בינתיים גיורא מי שמתנהג באגרסיביות מנופחת זו ישראל. יש לה פצצות אטום בידי מנהיגים שחלקם כבר יושבים בכלא וחלקם עוד ישבו, המשקרים לך ולי על כל מה שקורה מבטחון לבריאות. מדינה שכבשה לא רק את הפלסטינים אלא גם את אזרחיה. כבשה אותם עד דוק לאבק פחד, בלי בריאות, סיעוד, פנסיה והכל על דגל של בטחון. העיקר שברק מקבל עמלות מההודים על עסקות הענק בעבר ובהווה.

    אתה לא מבין בנושא וכדאי שתשאר בשירה ובסיפרות

  2. לטלי,
    המשפט "אתה לא מבין בנושא וכדאי שתשאר בשירה ובספרות" הוא פטרוני.
    תארי לעצמך שהייתי משיב לך במשפט שאת ואני שונאים במידה שווה: "את לא מבינה בנושא, לכי למטבח לבשל!"
    בסכסוך האיזורי והגלובלי כולם מתנהגים באגרסיביות, לרבות ארה"ב, אירופה, אסיה (ואירן) ואפריקה.
    אין האגרסיביות הזאת מיוחדת לישראל או לפלסטינים.
    באשר לבריאות שבה יש לי בקיאות מקצועית, בארץ משקרים פחות מאשר בארה"ב, למשל, וגם משלמים פחות.
    באשר לכיבוש, עולם המגיבים מתחלק, כנראה, לשניים: לאלה שנולדו לפני הכיבוש ואלה שנולדו אחריו.
    אלה שנולדו לפני הכיבוש זוכרים, למשל, כי ב-1968 הציע רוה"מ אשכול להחזיר את כל השטחים תמורת שלום, והתשובה העברית הכוללת היתה ועידת חרטום.
    כל מה שקרה לאחר מכן הוא תוצאה ישירה מהתעלמות כל הצדדים מצרכיו של הזולת.
    שיטת הבחירות במדינת ישראל, שאני מתנגד לה בשל אחוז החסימה הקטן מדי ועל כן לא הלכתי לקלפי בכמה מערכות בחירות, מאפשרת הקמתה של ממשלה חלשה מטבע הרכבה.
    שלטון שלא הצליח לפנות כהלכה כ-8,500 מתנחלים מסוגל לפנות 300,000 מתנחלים (לפי תוכנית פינוי כוללת) או אף 100,00 (לפי תוכנית פינוי מצומצמת יותר)?

    • לא נכנסים לבית כנסת כדי לעשות תעמולה קתולית. לא נכנסים למיסה שנערכת בכנסיה ואומרים על ישוע "ימח שמו וזכרו". לא פותחים חנות למימכר בשר חזיר בבני ברק. לא מפרסמים באתרים פמיניסטיים הודעות למימכר מוצרי פורנוגרפיה.

      אתה נכנס אתר של קדמה עם עמדה ש"הויכוח" בין מזרחים לאשכנזים הוא "תפל". אתה מרגיש מאויים שמחקרים אקדמים מוצגים באתר ואתה מחליט לקדם את האג'נדה שלך דרך בריונות.מאוד מזכיר את מפאי שפוצצו אספות של מק"י ואת פלוגות הפועל של אלמוגי. אמרת כמה פעמים עמדה שבה האתר לוחם שמענו אותך הבנו אותך.אין לך מה לחפש באתר אף אחד לא ישתכנע מדבריך חוץ מזה שהלוגיקה שלך לא מעניינת.כל הכניסות שלך הם לשם פרובוקציה והתרסה כדי להוכיח שמזרחים מנבלים את הפה.

  3. גיורא יקר לי מאוד, אני קצת בהלם מהתגובות כאן, אין לי ממש קונטקסט להבין את רמת האלימות. הטקסט שכתבת נהדר בעיני. אנחנו יודעים מזמן שאנחנו מעט חלוקים בנושאים פוליטים ועדין דעתך והאופן בו אתה מנסח אותה מרוממת נפש! אני מסכימה איתך לחלוטין בביקורת שלך על אובמה. לא ראיתי אותך הרבה זמן (יחסית) מקוה שהשבוע נפגש.

השאר תגובה ל עינת ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם