ד"ה לורנס
כמה בהמי הוא הבורגני
כַּמָּה בֶּהֱמִי הוּא הַבּוּרְגָנִי
וּבְיִחוּד הַזָּכָר שֶׁמִּמִּין זֶה
מַרְשִׁים, מַרְשִׁים בְּהֶחְלֵט
הָאֵתֶּן לָכֶם אוֹתוֹ בְּמַתָּנָה?
הָאֵין הוּא טוֹב מַרְאֶה? הָאֵין הוּא בָּרִיא? הָאֵין הוּא פָּרִיט נָאֶה?
הָאֵין הוּא נִרְאֶה הָאַנְגְּלִי הָנָּקִי הָרַעֲנָן, מִבַּחוּץ?
הָאֵין הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים כִּדְמוּתוֹ? בְּהִתְרוֹצְצוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ שְׁלשִׁים מִילִין בְּיוֹם
בְּעִקְבוֹת חָגְלוֹת, אוֹ כַּדּוּר־גּוּמִי קָטָן?
הֲלֹא תִּרְצוּ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ, אֲמִידִים, גִּזְעִיִּים לְמַדַּי?
הוֹ, הַמְתֵּן בְּבַקָּשָׁה!
תֵּן לוֹ לִפְגּשׁ רֶגֶשׁ חָדָשׁ, תֵּן לוֹ לְהִתְמוֹדֵד עִם צָרְכּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת,
תֵּן לוֹ לָשׁוּב הַבַּיְתָה אֶל קשִׁי מוּסָרִי כָּלְשֶׁהוּ, תֵּן לַחַיִּים לְהַצִּיב אֶתְגָּר חָדָשׁ לִתְבוּנָתוֹ,
וּרְאֵה אֵיךְ הוּא נִמְרָח, כְּרַפְרֶפֶת נְזִילָה,
רְאֵה אֵיךְ הוּא מִתְבַּלְבֵּל, נֶהְפָּךְ לְשׁוֹטֶה אוֹ לְגַס־רוּחַ.
רַק הַבֵּט בַּחֲזוּתוֹ, מְעֻמָּת עִם תְּבִיעָה חֲדָשָׁה מִשִּׂכְלוֹ,
עִם בְּעָיַת־חַיִּים חֲדָשָׁה.
כַּמָּה בֶּהֱמִי הוּא הַבּוּרְגָנִי
וּבְיִחוּד הַזָּכָר שֶׁמִּמִּין זֶה
מְטֻפָּח לְמִשְׁעִי, דּוֹמֶה לְפִטְרִיָּה
נִצָּב כֹּה חֲלַקְלָק וְזָקוּף וְשׁוֹבֶה־עַיִן
וּבְדוֹמֶה לִסְפוֹג, חַי עַל שְׁיָרִים שֶׁל חַיִּים־עָבָרוּ
יוֹנֵק אֶת חַיָּיו מִן הֶעָלִים הַמֵּתִים שֶׁל חַיִּים גְּדוֹלִים מֵחַיָּיו.
וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, הוּא מְעֻפָּשׁ, הוא קַיָּם זְמַן רָב מִדַּי.
גַּע בּוֹ, וּתְגַלֶּה שֶׁכָּל כֻּלּוֹ הִתְרוֹקֵן מִבִּפְנִים
מַמָּשׁ כְּפִטְרִיָּה בָּלָה, תּוֹכוֹ מְתֻלָּע כָּלִיל, וְחָלוּל
מִתַּחַת לְעוֹר חָלָק וְהוֹפָעָה זְקוּפָה.
מָלֵא רְגָשׁוֹת תּוֹסְסִים, מְתֻלָּעִים, רֵיקִים
נִבְזִיִּים לְמַדַּי
כַּמָּה בֶּהֱמִי הוּא הַבּוּרְגָנִי!
נִצָּבִים בְּאַלְפֵיהֶם, פַּרְצוּפִים אֵלֶּה, בְּאַנְגְלִיָה הַטְּחוּבָה
מַה חֲבָל שֶׁלֹּא נִתָּן לַהֲפֹךְ אֶת כֻּלָּם עַל פְּנֵיהֶם
כְּפִטְרִיּוֹת־רַעַל מַבְחִילוֹת, נֶעֱזָבוֹת לְהִתְמַקְּמֵק, בַּחֲטָף
לְתוֹךְ אַדְמָתָהּ שֶׁל אַנְגְלִיָה.
חוטאים אחרונים
הַגָּרוּעַ מִכֹּל בִּבְנֵי הַדּוֹר הַצָּעִיר, חוֹטְאִים אַחֲרוֹנִים אֵלֶּה,
הוּא דִּבּוּרָם הָאָדִישׁ: אוֹתָנוּ מְרַגְּשִׁים רַק סְטִיּוֹת,
רֶצַח, הִתְאַבְּדוּת, אֹנֶס
מִתְרַבְרְבִים בְּמִקְצָת, לְמַעַן הָאֱמֶת,
וּבָהּ בְּשָׁעָה מְצַפִּים לְשֶׁיַּמִשִׁיכוּ לֶאֱכֹל בְּשֶׁקֶט אֲרוּחוֹת דְּשֵׁנוֹת
בַּחֲמִשִּׁים הַשָּׁנָה הַבָּאוֹת.
הֵם אוֹמְרִים: אַחֲרַי הַמַּבּוּל! וּמְצַפִּים בְּנִחוּתָה
שֶׁהַמַּבּוּל לְעוֹלָם לֹא יִנְחַת עֲלֵיהֶם, רַק אַחֲרֵיהֶם.
אַחֲרַי, לֹא כְלוּם ! וְאוּלַי, יַקִּירַי,
הַלֹּא־כְלוּם בּוֹא יָבוֹא וְיַכֶּה בְּרָאשְׁכֶם.
לָמָה יִתְמַהֲמֵהַ הַמַּבּוּל שָׁעָה שֶׁאַנְשֵׁי־מַעְלָה צְעִירִים אֵלֶּה מַמְשִׁיכִים לֶאֱכֹל
אֲרוּחוֹת דְּשֵׁנוֹת בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים שָׁנָה אֲרֻכּוֹת נוֹסָפוֹת?
לָמָּה יְּצַפּוּ חוֹטְאִים אַחֲרוֹנִים אֵלֶּה לְמַהֲלַךְ עִנְיָנִים כֹּה מְמֻשָּׁךְ וְחָלָק
בִּתְמוּרָה לִפְרוּטוֹתֵיהֶם הַזְּעוּמוֹת, הַדַּלּוֹת?
אִם הִנְּכֶם מַמְתִּינִים לְהִתְגַּלּוּת שְׁנִיָּה בְּצוּרָה שֶׁל מַבּוּל
אַל־נָא תְּצַפּוּ כִּי יִתְמַהֲמֵהַּ לְנוֹחִיּוּתְכֶם.
מאנגלית: גיורא לשם
מתוך מבחר שירי ד"ה לורנס בתרגומי: "ורד כל העולם", הוצאת "קשב" לשירה, 2001.
אקטואלי גם היום ,אלא שהמעגל לצערי התרחב לא רק על הבורגנים אפשר לומר : "הבורגנים איזה חזירים מבטיחים הכל ונותנים קדחת" הכל סג ונאלח כדברי המשורר בתהילים ,ולא צריך ללכת רחוק… התרגום זורם וקולח . מאוד אהבתי את "מאהבה של ליידי צ'אטרלי" ספר שמסמיק היום לנוכח כל הפורנוגרפיה שמתפרסמת בספרות , בשבילי הוא היה בהפיוט בהתגלמותו תודה על השירים גיורא למרות שהם קצת נאיבים לנוכח המציאות .
צ"ל הפיוט בהתגלמותו- תיקון טעות מלמעלה
בהרבה מובנים לורנס נאה כיום כנאיבי. הסיבה פשוטה: הוא היה מהפכני לפני כ-100 שנה, ואנחנו קיבלנו כמובנים מאליו את דעותיו ומושגיו המהפכניים, והם חלק מתמונת עולמנו.
רחם על הבורגנים והגדל גופן
ומה נשתנה? שכבר אי אפשר להדהים את הבורגני, ושהבורגני הוא כל אחד.