בננות - בלוגים / / שיר לאלילת קולנוע
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

שיר לאלילת קולנוע

לין עמנואל

 

הוֹמָאז' לְשֶׁרוֹן סְטוֹן

 

שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת וּמֵעֵבֶר לָרְחוֹב

חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל חֲדַר בֵּית-הַמָּלוֹן גְּדוּשִׁים

בְּהוֹפָעוֹתֶיהָ הַטְּרוֹפִּיּוֹת שֶׁל אִשָּׁה

מִתְפַּשֶּׁטֶת, בְּתוֹךְ הַמִּזְלָלָה

יֶלֶד, מֻכְחָל בְּנֵיאוֹן, יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן,

וּשְׁכֵנַי מַכְנִיסִים אֶת עַצְמָם

לְתַפְקִידִים שֶׁל נְשׂוּאִים-וְלֹא-בְּאשֶׁר

וּמַצְעִידִים אֶת שְׁלשֶׁת כַּלְבֵּי-הַשְּׁמִירָה שֶׁלָּהֶם

לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב. אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים הַזֶּה. שְׁמִי

לִין עִמָּנוּאֵל. עָלַי חֲלוּק-רַחֲצָה

וּמַכְבֵּנוֹת; מַרְלְבּוֹרוֹ מִשְּׂפָתַי נוֹטֵף אֵפֶר

עַל הַטֶּקְסְט. הַיּוֹם הוּא הַשְּׁלשָׁה בְּסֶפְּטֶמְבֶּר **19,

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, אַךְ לְעִתִּים אֲנִי מְאַבֶּדֶת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.

וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת זֶה בְּמִשְׁקָפַיִם תְּלַת-מוֹקְדִיִּים

וְנַעֲלֵי בַּיִת, מֵעֵבֶר לָרְחוֹב, שֶׁרוֹן סְטוֹן,

רֹאשָׁהּ תָּפוּחַ מִמַּכְבֵּנוֹת, פִּיהָ אָדֹם

וְצַר כְּנַעַל בָּלֶט, מוּחֶשֶׁת

אֶל לִימוֹזִינָה שְׁחֹרָה. וּמִשּׁוּם

שֶׁלִּימוֹזִינוֹת אֵלּוּ מִזְדַּחֲלוֹת לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב שֶׁלִּי,

סֵפֶר זֶה יִהְיֶה מָלֵא מְכוֹנִיּוֹת חֲטוּבוֹת נִדְחָקוֹת

מִבְּעַד לְאוֹקְיָנוֹס צְלָלִים שֶׁל מִלִּים.

מִדֵּי בֹּקֶר, שֶׁרוֹן סְטוֹן, רֹאשָׁהּ

בְּקַסְדָּה שֶׁל עִצּוּב שֵׂעָר, חֲגוּרָה

שִׁרְיוֹן שֶׁל מִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ, נִבְלַעַת עַל-יְדֵי לִימוֹזִינָה

בְּגֹדֶל קְרוֹן פּוּלְמָן, וְצִיִּים שְׁלֵמִים

כָּאֵלֶּה מְשָׂרְכִים אֶת דַּרְכָּם בְּמַעֲלֵה הָרְחוֹב שֶׁלִּי

וּבְמוֹרָדוֹ, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, מַעֲנִיקִים לָרְחוֹב

(שְׁדֵרַת לִיבֶּרְטִי בְּפִּיטְסְבּוּרְג, פֶּנְסִילְבֶנְיָה)

וְלַסֵּפֶר שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת, נְקֻדַּת-מַבָּט

זוֹהֶרֶת וַעֲגוּמָה כְּאַחַת.

שְׁמִי לִין עִמָּנוּאֵל, וּבַסֵּפֶר הַזֶּה

אֲנִי מְשַׂחֶקֶת תַּפְקִיד שֶׁל מִי שֶׁכּוֹתֶבֶת

סֵפֶר, וַאֲנִי מִתְיַחֶסֶת לַתַּפְקִיד בִּרְצִינוּת

כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁרוֹן סְטוֹן מִתְיַחֶסֶת בִּרְצִינוּת

לְתַפְקִיד הַכּוֹכְבָנִית. אֲנִי צוֹפָה אֵיךְ

הַמְּכוֹנִיּוֹת הַכֵּהוֹת נֶעֱלָמוֹת בָּהּ וּבְשִׁירִי

פּוֹנְטְיָאק אַחֶרֶת בָּאָה לְהִתְנַמְנֵם

כִּבְהֵמָה גְּדוֹלָה לְיַד הַשְּׁקָתוֹת הַצּוֹנְנוֹת

מֵאַבְנֵי-שָׂפָה מוּצָלוֹת. לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה

מְכוֹנִית שְׁחֹרָה זוֹ, אַל תַּחֲשֹׁב שֶׁזֶּהוּ

סֵמֶל לְמַשֶּׁהוּ. זוֹ רַק

שֶׁרוֹן סְטוֹן הַחוֹלֶפֶת בִּנְסִיעָה עַל פְּנֵי בֵּיתוֹ

שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁמְּנַסֶּה, בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עַצְמָהּ,

לִכְתֹּב סֵפֶר שִׁירִים.

 

אוֹ יָכוֹלְתָּ לַחֲשֹׁב עַל הַמְּכוֹנִית הַשְּׁחֹרָה כְּעַל

לִין עִמָּנוּאֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי, כְּסוֹפֶרֶת, תָּמִיד

רָצִיתִי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת מְכוֹנִית, אַף

כִּי מַרְבִּית הַזְּמַן עָלַי לִהְיוֹת

הָ"אֲנִי", אוֹ הָאִשָּׁה הַתּוֹלָה כְּבִיסָה;

רֶגַע אֶחָד אֲנִי אִשָּׁה, בְּמִשְׁנֵהוּ אֲנִי גֶּבֶר,

אֲנִי קָרְנָבָל שֶׁל לִין עִמָּנוּאֵל:

לִין בַּשִּׂמְלָה הָאֲדֻמָּה, לִין הַזּוֹעֶפֶת

מֵאֲחוֹרֵי אַפָּהּ הַגָּדוֹל שֶׁל זִקְפָּתִי,

אַחַר-כָּךְ אֲנִי הָרַכֶּבֶת הַנִּכְנֶסֶת לַתַּחֲנָה

בְּעוֹד שֶׁמַּה שֶּׁרָצִיתִי בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת זוֹ

גֶּרְטְרוּד שְׁטַיְן הַמְּרַגֶּלֶת אַחַר שֶׁרוֹן סְטוֹן

בְּשֵׁשׁ בַּבֹּקֶר. אֲבָל מַסְפִּיק

וְדַי בְּכָךְ, בַּחֲזָרָה אֶל עִצּוּב הַפְּנִים:

עַל הַדַּף, הָעִיר נִרְאֵית קֵרַחַת

וַעֲמוּמָה וְעַל כּןֵ אֲנִי מַגְבִּירָה אֶת הַוּוֹלְטָאז'

שֶׁל מַבָּטֵיהֶם הָרַדְיוֹאַקְטִיבִיִּים שֶׁל הַנְּעָרִים הָרָעִים.

בְּמִטְבָּח אֲנִי עוֹרֶמֶת סִירִים נוֹצְצִים

מִשֻּׁמָּן, וְעַל שֻׁלְחָן בְּשַׂר-בָּקָר צָלוּי

אָדֹם כְּפָנִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכֵּלִים. בְּעִצּוּמָהּ

שֶׁל מוֹזָרוּת תְּפֵלָה זוֹ, נִמְצֵאת שֶׁרוֹן סְטוֹן, שֶׁבְּדוֹמֶה

לְהַזְמָנָה מְאֻיֶּרֶת, שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי,

הַאִם לֹא תְּשַׂחֲקִי, גַּם אַתְּ, תַּפְקִיד? אֲנִי בּוֹחֶרֶת

בַּלִּימוֹזִינָה הַשְּׁחֹרָה, וּבְמוֹרַד הָרְחוֹב הַיְּרֵחִים הַמֻּזְהָבִים

שֶׁל הַלִּימוֹזִינָה שֶׁלִּי מִתְגַּלְגְּלִים וְגוֹרְרִים עִמָּם

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת הַיָּרֵחַ, וְאֶת שֶׁרוֹן סְטוֹן

הַמַּשְׁקִיפָה אֶל חַלּוֹנוֹ הָרָחוֹק הַמּוּאָר

שֶׁל בַּיִת שֶׁבּוֹ, כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, מִישֶׁהִי

הִטְבִּיעָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ אֶת שְׁמָהּ בְּשִׁיר זֶה.

 

מאנגלית: גיורא לשם

לין עמנואל

לין קולינס עמנואל (ילידת 1949) היא משוררת אמריקנית שזכתה בשנת 1992 בפרס סדרת השירה הלאומית בארה"ב. היא נולדה במאונט קיסקו, ניו יורק, ולמדה במכללת בנינגטון, במכללת העיר ניו יורק ובסדנאות היצירה באוניברסיטה של איוֹבה. היא מכהנת כפרופסור לאנגלית באוניברסיטת פיטסבורג ומתגוררת בפנסילבניה. מספרי שירתה: מנוחת צהריים בבית מלון (1984), החפירה (1992), ואז, לפתע (1999).

שרון סטון

20 תגובות

  1. שיר יפה.

    (ווי ווי, שרון נראית פה סבתאל'ה לגמרי).

  2. לין עמנואל..לא הייתי מודע לקיומה.
    שיר מסקרן ומשכנע במיוחד. העברית שלך, גיורא, נכנעת יפה למבע הכה אמריקני של המשוררת. מזכיר לי את תרגומיו של דן עומר בקובץ 'נהמה' שקראתי בנעורי. תודה לך. חג שמח.

  3. מייקל דאגלאס

    כל הזין בשרון סטון.

  4. אסתר אטינגר

    גיורא, השיר מרגש מאד ונקרא כמו נכתב במקור בעברית. שאפו! תודה שערכת היכרות עם משוררת מסקרנת.

  5. נפלא
    יש כאן זרימה סיפורית ותעתוע מושלם ושפה טובה ושפה דימויית טובה וחיבור לשירה מוקדמת בתוך שירה שמתחברת לדימויים עכשווים בני תקופתנו. האם אתה יכול מבחינת זכויות היוצרים להעלות את השיר או לפחות בחלקו על מנת שניתן יהייה להתרשם מן השפה במקור?

  6. איריס אליה

    גיורא יקר,
    זה עניין של זכויות יוצרים באמת?
    כי אני לא מבינה איך אפשר להתרשם ממלאכת התירגום בלי השיר המקורי.

    • לאיריס אליה היקרה.
      אכן, זה עניין של זכויות העתקה שאין לי הכלים לבקשם והכסף לשלם תמורתם.
      תרגום, מכיוון שלא נועד להפצה מסחרית, אינני זקוק לזכויות. אולם אם הייתי לוקח את התרגום ומדפיס בספר, הייתי חייב לשלם זכויות לבעלי הזכויות. בדרך כלל מדובר לגבי ספר בגודל בינוני בסכומים שנעים בין 500 ל-1,000 דולר.
      ספרי שימבורסקה ב"קשב" עלו אף יותר.
      אם אינך מוצאת את המקור (שאגב אינני יודע היכן הוא חבוי אצלי מכיוון שעברו כ-15 שנה מאז שתירגמתי את השיר הזה) החליטי אם את נהנית מן התרגום, אם לאו.
      מכיוון שתירגמתי בימי חיי אלפי שירים מעולם לא חלק עלי איש בשאלת הנאמנות למקור, וכל השאלה היתה אם דרכי העברית נאה יותר בעיניו של פלוני ונאה קצת פחות בעיניו של אלמוני.
      לי יש תמיד מנטרה פשוטה: אם בלבו של קורא התרגום מכרסם איזשהו ספק באשר לשייכותו של התרגום למקור, הרי שקיימת בעייה בתרגום או בקורא!
      וזה מחייב בדיקה.
      על ספקות כאלה יש לי סיפורים משעשעים אחדים שאספר אותם באחד הימים לפוסט שיוקדש לזוטות תרגום משעשעות.

      • איריס אליה

        אני חולקת על דעתך, לחלוטין, גיורא יקר. אין בבקשת המקור כדי להעיד על בעיה אצל המתרגם או אצל הקורא.אני חושבת שמתרגם טוב, הוא כזה שמביא את עצמו בתירגום. אם אפשר כמובן. בלי המקור, אין לי מושג אם הבאת איזשהו חידוש או ריענון או אינטרפטציה וכיו"ב.או האם צדת את כוונת המשורר… רמיזותיו, כפל משמעויות וכיו"ב
        אם תירגום נתפס כתירגום מאנגלית לעברית גרידא, הרי שדי לי, ורק לי כמובן, לקרוא את המקור האנגלי.
        זאת כמובן תורה שלמה שאתה בקיא בה ממני אלפי מונים, אבל זו דעתי.
        בעניין זכויות יוצרים, האם גם על פירסום בודד באינטרנט חלים החוקים הנ"ל? כי הרי ברור שאין בפירסום באינטרנט עשייה לשם רווח.
        בכל מקרה רוב תודות על תשובתך המפורטת.

        • איריס אליה

          גיורא יקר, תודה רבה רבה. קיבלתי את ההודעה. אנסה אולי למצוא את ספרה, פה, באמריקה. שבוע נפלא מקרב לב.

      • סיפורי אנקדוטות תמיד רצויים אבל לא רע להציץ גם במקור בשפת המקור.
        אולי אתה זוכר במקרה מאיזה מספריה נלקח המקור?

השאר תגובה ל איריס אליה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם