שירת הארץ הצפונית

אי שם בשנת 870, כך מספרת האגדה, יצא הויקינג אינגלפור ארנרסון את נורבגיה מולדתו שהדת הנוצרית כבר כבשה חלקים נרחבים ממנה והפליג מערבה. שם במערב ביקש לקבוע בית לאמונתו הפאגאנית שעיקרה היה סגידה לאודין ולת'ור האלילים הנורדים הקדומים. לאחר כמה חודשים בים הגדול הגיע ארנרסון אל אי קטן, עטוף שכבות קרח ובלתי מיושב. שם האי היה לימים איסלנד והמקום נקרא ריקיאוויק. שלוש מאות וחמישים שנים לאחר שהקים ארנרסון את רייקיאוויק, העיר שייעודה היה לשמר את הדת הנורדית האלילית, ישב בה המשורר והפילוסוף סנורי סטורלסון, וכתב את "האדה", יצירת מופת  שהיא למעשה אסופת שירים המגוללת את המיתולוגיה הנורדית. בשעה שחתם את יצירתו כבר לא נותרו עוד ויקינגים בסקנדינביה באירופה. גם באיסלנד מולדתו כל בני האי, ובהם גם הוא עצמו, כבר חסו תחת גלימתו של האפיפיור הרומי. השתלטות הכנסייה הקתולית שהחלה בימיו של קרל הגדול הושלמה, אירופה הייתה לנוצרית.

כמעט אלף שנים דממו הויקינגים בארץ הצפונית. קולם גווע תחת צלצולי הפעמונים של הקתדרלות, ומאוחר יותר, ברבע האחרון של המאה ה- 20, נאלם בין צלילי סינטיסיזרים ותופים מסומפלרים. הבשורה המוסיקלית הגדולה שיצאה משם הגיעה בדמות Abba , הרכב פופ קליל ופופולרי שכבש את אירופה עם " Waterloo" ואת שאר העולם עם: Dancing Queen ו  Super Trooper. הישימון הצפוני, מעולם לא נראה שומם יותר.  לכאורה נדמה היה כי שנות השמונים לא יצמיחו בשורה תרבותית חדשה בסקנדינביה. הקהל היה שקוע עמוק בפופ הסינטתי, וגם להקות רוק כבד שיער שהחלו להופיע לא שינו בצורה משמעותית את הלך הרוח הצפוני שהיה מושפע בעיקרו מהקצב האמריקני המלוקק. אך דווקא מתוך אווירה זו, נוצרה האנטיתיזה הדיאלקטית המתבקשת. והיא באה בדמות פועלו של תומס אייס פורסברג, שבדי צעיר שנודע לימים תחת השם קוורת'ון, שהחליט בשנת 1983 ליצור חלופה שתזעזע את תפיסת במוסיקה בכלל והמטאל בפרט. את מחאתו הביע קוורת'ון בן השמונה עשרה באמצעות "באת'ורי", אלבום הבכורה של להקתו שנשאה אף היא את אותו השם, שנבחר כמחווה מקאברית לאליזבת באת'ורי אצילה הונגריה בת המאה ה- 16 שהורשעה ברצח של 600 כ-  נשים  ובשל מעלליה אלו כונתה "רוזנת הדמים". המוסיקה באלבום הייתה אוונגרדית והתאפיינה בצלילי גיטרה צורמניים, פעמונים ושירה צרחנית אך בעלת גוון עמום, שהעניקו לאלבום אווירה אפלה וקודרת שהביעה לדעתי היטב את הגועל שחש קורת'ון הצעיר נוכח המוסיקה המלוקקת שהייתה כאמור כה פופולרית ביותר בשבדיה מולדתו. גם הטקסטים נכתבו בהתאם לרוח המוסיקלית והוקדשו למאגיה שחורה וסגידה לאדוני האופל.

מלבד הרקע המוסיקלי שהביא ליצירת אלבום הבלאק מטאל הראשון. נדבך נוסף היה שותף בהיווצרות סוג מוסיקה זה והוא שעתיד לעצב עשור שנים מאוחר יותר את הסצנה כולה ולפתחה לכדי אידיאולוגיה של ממש, שכן באותם השנים החלו כמה מדינות סקנדינביה בהן שבדיה ודנמרק בהליכי הצטרפות לאיחוד האירופי שכבר קרם עור וגידים. אך מול חיזיון האחדות והאחווה שביקשו תומכי האיחוד לצייר, נתפס בעיניי רבים מתושבי סקנדינביה האיחוד כגוף שעלול לפגוע בעצמאות המדינה במסורתה ובתרבותה הייחודית. חששם זה של המתנגדים היה מבוסס בעיקר על ההשפעה של המדינות "המבוססות" תרבותית כדוגמת: גרמניה צרפת ואיטליה על פני מדינות קטנות שהאינטגרציה האירופית החדשה עלולה הייתה לטשטש את זהותן קליל, בהן מדינות סקנדינביה. המציאות אכן הוכיחה את מידת חששם זה של המדינות הצפוניות, שכן בעוד דנמרק ושבדיה הצטרפו לאיחוד נורבגיה ואיסלנד דחו את הרעיון על הסף.

לאחר ארבעה אלבומים הוציא קורת'ון את Hammerheart , אלבומה החמישי של הלהקה שהיה למעשה לאלבום "הויקינג מטאל" הראשון. ייחודו של האלבום היה בשימוש מובהק במוסיקה ובתכנים שנשענו על המיתולוגיה הנורדית. אודין, ת'ור ומסעות הכיבוש הויקינגים הפכו לנושאי השירים שהללו את העבר והתרבות הנורדים המפוארים. אחד השירים המעניינים באלבום הוא One Rode To Asa Bay המספר על הגעתו של מיסיונר נוצרי אל כפר ויקינגי שלו ומנסה להעביר את יושביו מאמונתם הפגאנית המסורתית. גישתו זו של קוורת'ון הייתה חדשנית ויותר משסמלה את תחילתו של העידן הרומנטי במוסיקת המטאל היא הביעה מחאה גלויה כנגד התהליכים ההיסטוריים שחוו ארצות סקנדינביה ויבשת אירופה כולה. שכן Hammerheart יצא לאור בשנת 1990 , שנה שהייתה שנת מפתח מבחינת תפיסת אירופה את עצמה, גלגלי האינטגרציה החלו לנוע במרץ וכל היבשת הייתה שרויה באופוריה של ניצחון האחווה האירופית שבין היתר נשענה על קריסת הגוש הסובייטי. ממזרח נפתחו אופקים חדשים להתרחבות ולכל נראה היה שהאינטגרציה ניצחה את ההיסטוריה. אך דווקא רוחות השינוי הללו הן שבישרו גם את תחילתו של העידן הרומנטי במוסיקת המטאל הצפונית ושנות ה- 90 עמדו בסימן עלייתן של להקות ויקינג מטאל.

גל רומנטי ויקינגי זה בה לידי ביטוי בעיקר בטקסטים של להקות מטאל שבדיות או נורבגיות העוסקות בעולם הדימויים של הפולקלור הויקינגי, כמו למשל Therion השבדית שאלבומה  Secret of the Runes מוקדש לעשרת העולמות המיתולוגיים וניתן למצוא בו שיר כדוגמת Midgard  המתאר את העולם בו חיים בני האדם, או אתFalkenbach  שהוא פרוייקט של אמן איסלנדי שחי ויוצר מדיסלדורף ועונה לכינוי:Vratyas Vrakyas שאחד משיריו:  Baldrus Todהוא יצירת מופת אינסטרומנטלית המספרת את סיפור מותו המיתולוגי של בלדר, אל היופי הויקנגי, שמת מחצו המורעל של האל הערמומי לוקי, מוות שבישר את הראגנרוק הוא קרב אחרית הימים על פי המיתולוגיה הויקינגית, בו יאספו הולקירות את הלוחמים הויקינגים שמתו בקרב הישר אל היכל הלוחמים בולהאלה שם ילחמו יחד עם אודין נגד הענקים חורשי הרע.

לבד ממוטיבים מיתולוגיים מהלל הויקינג מטאל את הנוף המשופע ביערות עד צפופים ואגמים אפלים ומזג האוויר החורפי השולט רוב ימות השנה בסקנדינביה. כך בנורווגיה שם את חלקיה הצפוניים יותר של בחודשי החורף שורר חורף מוחלט, מצב המכונה בנורווגית Mørke Tid ופירושו "ליל הקוטב" ואותו היטיב להסביר הסופר הנורווגי פר פטרסון כ: "התקופה שעוברת מהערב  בו השמש שוקעת ואין רואים אותה עד האביב". תקופה זו המאופיינת באור אפלולי, ערפל ושלג זוכה אפוא להוות השראה לאומנים רבים המבקשים להדגיש את ייחודה הרומנטי על פני מזג האוויר הנוח יחסית במרכז אירופה והים תיכוני בדרומה.

השפעה זו של אלמנטים מטאורולוגים הבאה לידי ביטוי בעיקר בכמיהה אל אטמוספירה צוננת ומושלגת, בעלת השפעה עצומה על תפיסת הזמן של יושבי סקנדינביה. את ההבדלים בין תפיסות הזמן הללו ניתן להבין זאת בהשוואה אל תפיסת הזמן הישראלית – יהודית. החברה בה אנו חיים היא חברה המתבססת על עיקרון מרכזי שמקורו בסיפור בריאת העולם בתנ"ך, שם מתוארת היממה בפסוק: "ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד". כלומר לאדם הפשוט היום והלילה מהווים שני חצאים של השלם אותו אנו מגדירים כיממה, והבא לידי ביטוי במספר שעות מוגדר של אור  שלאחריו מספר מוגדר של שעות חושך. תפיסה זו שונה בתכלית מהתפיסה הצפונית שם שני החצאים הללו אינם מרכיבים יממה אלא מרכיבים שנה שלמה. כך יוצא שמספר שעות האור והחושך אצלנו מתורגמים לחודשים בסקנדינביה. המשפט המסביר יותר מכל את ההשפעה של מצב זה על נפש האדם הוא המשפט המפורסם בו מסתיים הסרט "חלף עם הרוח" שם אומר רט לסקרלט אוהרה: "ככלות הכל, מחר יום חדש!". משפט זה מיטיב לתאר את התחושה כי עם רדת יום ייתמו גם הצרות ומחר עם זריחת השמש החדשה עתיד חדש וטוב ייפתח בפנינו. ברור שלמשפט זה אין כל תוקף בזמן ה: Mørke Tid , משום שהליל לא ייתם והשמש לא תזרח בכדי לנקות את העבר. תפיסה זו היא המביאה רבים מתושבי סקנדינביה לכדי דיכאון והתאבדות, והיא גם זו העומדת בבסיסו של הראגנרוק, מצב האפוקליפסה על פי האמונה הויקינגית בו פנריר הזאב בלע את השמש על כן העולם מצוי בעלטה ואי וודאות. כך אפוא להקות ויקינג מטאל כמו: Ásmegin, Dark Forest, Windir, Moonsorrow ואחרות מבקשות לנצל את האטמוספירה הזו בכדי להדגיש את ייחודם של הנורדים בעלי המזג הבדלני והמסתגר היוצרים את ההשפעה האפלה והצוננת בשיריהם.

ויקינג מטאל הוא אם כן תופעה עמוקה ונרחבת יותר מן התדמית שנוצרה סביבה. בשל המוטיבים השאולים מהדת' מטאל והבלאק מטאל נתפסת התופעה, שלא בצדק, במקרה הטוב כמשובת נעורים ובמקרה הרע כאינפנטילית ממש. אך דיון מעמיק יותר בתופעה ובגורמיה מגלה כי תחת שמות שלכאורה נראים כמושכי קהל, מסתתרת תפיסת עולם רומנטית המבקשת ליצור חלופה תרבותית לאינטגרציה האירופית שתכליתה בסופו של דבר לעורר את הדור הצעיר בסקנדינביה לעסוק יותר בהיסטוריה בתרבות ובפולקלור הצפוני הקדום.