אלמוני
MARGARI KORETZOVA
VILEM EISNER
JIRI RIES
JOSEF NOVAK
RUTH SCHACHTEROVA
כל הציורים הללו צוירו בשנת 1944, בטרזינשטט, ע"י נערים ונערות בני 12-13
הציורים מוצגים בבית כנסת פינקס הנמצא ברובע היהודי שבפראג.
בחרתי כמה מקטלוג שקניתי, כמה שנגעו בי באופן מיוחד. מצמרר.
פראג, אפריל, 2010
אכן. אין פרפרים פה. קורע לב.
איזה צירוף מקרים לא מקרי, בדיוק כרגע אזכרתי את ביכ"נ פנקס בשיר של ריקי
אני חושבת שהציורים מדהימים, ועוד לחשוב על נסיבות הצטיירותם ועל גילם הצעיר של היוצרים…
איריס אני זוכרת את הציורים התמימים האלה
בציור השני מהסוף תראי איריס את "פלטת הצבעים" מימין , מזכיר את הסגנון שלך
לא כל הציורים תמימים, ריקי, תראי את השלישי… לא רק הנושא, גם האופן הבוגר של הקומפוזיציה, אמירה נוקבת בלתי מתפשרת
ולגבי הציור שהזכרת, אכן כבר שם זה תפס אותי, ואפילו אמרתי למי שהיה אתי שזה אולי גלגול קודם שלי..אולי אני הייתי המצייר. מצמרר
מכירה את ספר הציורים והשירים הזה ממחנה טרזין רכשתי אותו שם והבאתי לכיתה היו תלמידים שאימצו להם ילד מתוכו והדליקו נר לזכרו מדי שנה ביום הולדתו
הילדה שבחרתי מהספר היא רות היינובה ז"ל 19.2.1934
אני זוכרת את התרגשות התלמידים למראה הציורים הכשרונות וההחמצה הגדולה
יהי זכרם ברוך
יש לי הרגשה שעם הישארות הציורים, שרידים מהנשמות גם נוכחים
ההשמדה בלתי אפשרית באמת
איזה ציורים יפים, כמה כישרון. אובדן קורע לב.
תלמה, אין תשובות ל"למה". אובדן, נכון. אבל יש עוד זוויות הסתכלות. לא בטוחה שאני יכולה לכתוב על זה כרגע
עדות של ילדים- קורעת לב…
תודה שהבאת איריס,ציורים נפלאים, רוח האדם גברה אצל הילדים,והעבודות במוזיאון בטרזינשטט מדהימות
נורא והאחרון יצירת מופת מצמררת
התקשר לי לשיר.
תודה איריס
ראיתי את הציורים האלה. נזכרתי בספר פרפרים הם חופשיים.
תמיד הרהרתי בשניוּת הזו, בילדי השואה החסרים את הפרפרים ובקוצר החיים המשותף לשניהם.
ואני דווקא רואה כאן המון פרפרים, והמון תקווה, למרות שבגטו לא הייתה תקווה.
ציורים יפים, טוב נו, ילדים. וזה מדהים איך הטוהר נשאר לא מקולקל. הייתי במוזיאון הזה והשתדלתי להגיד שלום לכל ילד, לקרא בשמו.