צמחי מעזבות כותב
נַהָגֵי מוֹנִיּוֹת, נָשִׁים יָפוֹת מִדַּי, דָּתִיִּים, בֻּרְסְקָאִים, בֻּרְסָאִים, חֲמֵשֶׁת הַמַּלְחִינִים הַקְּלָסִיִּים הַחַיִּים שֶׁמִּתְפַּרְנְסִים מִמִּשְׁלַח יָדָם, מוֹכְרֵי רַדְיָאטוֹרִים מְשֻׁמָּשִׁים לִמְכוֹנִיּוֹת יַפָּנִיּוֹת קְטַנּוֹת, מְעַשְּׁנֵי סִיגַרְיוֹת בְּזָוִית הַפֶּה (אֶלָּא אִם הֵם נָשִׁים שֶׁאֵינָן יָפוֹת מִדַּי), נְעָרִים בְּנֵי שְׁבַע עֶשְׂרֵה וָחֵצִי, אֶלָּא אִם הֵם שְׁמֵנִים אוֹ מְחֻטָּטִים (אֶפְשָׁר רַק אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם), מַחֲנָק: מַחֲנָק שֶׁל תְּחִלַּת הַקַּיִץ, מַחֲנָק שֶׁל אֶמְצַע הַחֹרֶף, שֶׁהוּא נָמוּךְ יוֹתֵר. שֶׁאֲנִי טוֹבֵעַ בַּיָּם, שֶׁאֲנִי, שֶׁאֲנִי בִּכְלָל. שׂוֹנֵא בָּשָׂר נָא (שֶׁלִּי, שֶׁלָּהּ, וְשֶׁל אֲחֵרִים), שׂוֹנֵא בָּשָׂר וָרוּחַ, גַּם מַדְּעֵי הָרוּחַ, וְרוּחַ, אֶלָּא אִם הִיא חַמָּה, יְבֵשָׁה, וּמְבִיאָה אִתָּהּ מִדְבָּר גָּדוֹל מַסְפִּיק לַעֲטֹף. מִדְבָּר אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל רַק אִם הוּא יָבֵשׁ בְּמִדָּה, לֹא מַמָּשׁ קַר וְלֹא מַמָּשׁ חַם, וְרֵיק, רֵיק לְגַמְרֵי. רֵיק מֵאֲחֵרִים וְרֵיק מִמֶּנִּי.
מתוך מה יש (ירושלים: כרמל/כבר, 2007)
מצחיק. 🙂
אתה שונא הרבה דברים…
מזדהה. אני כתבתי פה בעבר "זה מעצבן"…
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=1935&blogID=46
אותו עיקרון:)
גם אני…:) שרים את הזהמעצבן הזה?
מראפרפים אותו. שירי היא ראפרית.
אני אוהב
תודה שחרמריו… מקווה שלא בורסאים 🙂
מי לא שונא נהגי מוניות? הכי קל.
:)))))))))))))))))))))))
(((((:)))))
איך אפשר לחיות בלי השנאות הללו
אני שונאת פי.סי, אני שונאת את שבת בערב, אני שונאת אנשים שמחים מידי שכל הזמן טוב להם והם נורא מאושרים מהקיץ, שונאת אנשים שרואים ברגע אחד את הבעיה וגם מציעים פיתרון פרודוקטיבי.
אני אוהבת מאקינטוש, אוהבת את יום שישי בצהריים, אוהבת אנשים שיש להם קשיים ובעיות – כמוני, לא יותר מידי ולא פחות מידי. אוהבת אנשים שלוקח להם להם זמן לפתור בעיות, ולפעמים הם לא מצליחים בכלל.
תודה על שיר מעולה!!
תודה , אלינור!
הטקסט שלך הרבה יותר מאוזן משלי ובעצם לא כל כך שונא. נראה שכיף מאד לך שם, בניכר.