בננות - בלוגים / / בני 70 ובני 90
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

בני 70 ובני 90

בעקבות הפוסט של יעל. בקבוץ יש הרבה קשישים עם מטפלים זרים, אבל בניהם  נוכחים שם כל הזמן. לשכני רפאל בן ה 94 יש בנים טובים במיוחד הקוראים לו בקול סיפורים שהוא עצמו כתב על נעוריו בעין גב…  וגם אנחנו מקשיבים בסתר.

 

 

צֶאֱלוֹן

 

 

בְּצִלְּךָ  , הַשָּׁכֵן בֵּן ה 70

           מְסַפֵּר  לְהוֹרָיו בְּנֵי  ה 90

בְּקוֹל מֻגְזָם ,

             כְּמוֹ לִילָדִים , שֶׁיָּבִינוּ

 לַמְרוֹת הַשְּׁמִיעָה הַפּוֹחֶתֶת,

  הַמָּסָךְ הַיּוֹרֵד

 

 וְגַם אַתָּה

      מַאְדִּים  שָׁם  בְּאֹפֶן מֻגְזָם!

שֶׁנִּרְאֶה ,

לַמְרוֹת הַלְּקוּת, הַנָּכוּת, אִי-הַנּוֹכְחוּת,

הַקַּלּוּת  הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל בְּרִיחָה מִן הָעוֹלָם הַגָּדוֹל

 אֶל הַמָּסָךְ הַקָּטָן

 

 שֶׁבּוֹ הֻרְגַּלְנוּ  לַאֲדֻמִּים מֻגְזָמִים בְּהַרְבֵּה

 

   אַתָּה חִוֵּר לְעֻמָּתָם

 אַתָּה תָּמִים: מַה זֶּה פְּרָחִים

                    וְלוּ כֻּלָּם פְּתוּחִים

           בְּיַחַד, בְּכָל מְּאֹדָם –

 

 לְעֻמַּת אֵשׁ!  

לְעֻמַּת דָּם!

 

 

8 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין

    "מַה זֶּה פְּרָחִים

    וְלוּ כֻּלָּם פְּתוּחִים

    בְּיַחַד, בְּכָל מְּאֹדָם – "
    כמה יפה!!

  2. הלוואי! גמר טוב.

  3. שיר יפיפה. בקיבוץ באמת יותר טוב, זה קצת כמו המשפחה המורחבת של פעם.

  4. יעל רוזן-בר שם

    כשקראתי את שיר ראיתי כמו תמונה משפחתית של ארבעה דורות.

    כרגיל, מאוד יפה.

    חתימה טובה.

  5. עדנה גור אריה

    יפה!

  6. אידיליה קיבוצית של הנותרים, המבוגרים, והדור הצעיר שפחת באש ובדם-עצוב, סבינה..

  7. רונית בר-לביא

    נוגע ללב, סבינה.

    באמת מה זה פרחים לעומת האדם או אהבה או לעזור.

השאר תגובה ל תמי קאלי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג