זוהי עונת הטיולים. האם יצא לכם לבקר בקבר רחל המשוררת, להוציא את הספר הלבן מן הכוך ולקרוא?
סִפְרֵךְ , לְרָחֵל
מְעַט שָׁנִים הָיוּ לָךְ .
מְעַט עֵצִים הָיוּ אָז .
מְעַט הָיָה הַצֵּל.
אַךְ אַתְּ הִצַּלְתְּ מִזֶּה
אֶת הַסּוֹאֵן סּוֹאֵן
הִכְנַסְתְּ -אִכְסַנְתָּ-אִפְסַנְתָּ אוֹתוֹ
בְּתוֹךְ מַחְסַן-חָמְרֵי הַשִּׁיר
שֶׁיְּכַלְכֵּל אוֹתָךְ בְּ'יוֹם גָּשׁוּם' ,
שֶׁיוֹשִׁיבֵךְ לִכתוֹב גַּם בְּשָׁכְבֵךְ גּוֹוַעַת
עַל גַּג בְּבּוּגְרָשׁוֹב 5,
שֶׁיְעִיפֵךְ לָדַעַת אֶל לֵב אַגַּן הַהִקָּווּת
שֶׁל הַדְּבָרִים
שֶׁהָיוּ, וְעוֹד אֵיךְ! וְיִהְיוּ
(אִם נֵעָזֵר בְּשֶׁקְסְפִּיר)
כָּל עוֹד מַלְבִּין סִפְרֵךְ בְּקִבְרוֹ –עֲרִיסָה
לְיַד מִטָּתֵךְ , בֵּן שֶׁכֵּן הָיָה לָךְ !
— כָּל עוֹד נִשְׁלַחַת יָד
לְהוֹצִיאוֹ
כָּל עוֹד נֵדַע
לִקְרֹא.
*הכוונה לסונטה הידועה בה נאמר כי האהוב לא ימות כל עוד קוראים את השיר אודותיו
*
Small was the number of your years,
few were the trees then,
Meager the shade
But you extracted out of it
the “thudding thudding lake…”
Sorting it, storing it , treasuring it within the warehouse
of poetry’s raw materials
that will keep you alive
on future rainy days
when you lie dying
on a roof in Tel Aviv
That will set you flying to the heart
of the pooling-basin
of those things that were, that really were ,
you didn’t dream, and that will ever be
as long as ( with a little help from Shakespeare)
there’s a hand
to lift your white book
from it’s tiny crypt
as long as
we
can read.
שיר מרגש סבּינה. ניכרת בו בדק מן הדק האהבה שלך כמשוררת לרחל המשוררת, כאילו הטון הלירי המוכּר כל כך של שירי רחל מרחף בין שורות השיר ומקיים עמו דיאלוג. אהבתי.
רן, אני מאושרת לשמוע ממך.
סבינה, יצא לי בעבר לעלעל בספרון הזה שהיה הטריגר לשיר, אבל בלי קשר ישיר למעשה הזה, השיר פשוט מרגש. רני.
תודה.
סבינה השיר מרגש וחשוב. החוכמה שבו מלאה חמלה. המשכי והפיצי אותו כדאי שיגיע לעיניים ולב רבים.
זה לא רק שביל שהיא כבשה על פני שדות, זה גם המון לבבות וגם את ליבי, וכמובן כך כבש אותי גם שירך למשוררת זו, שאהובה עלי במיוחד.
כל כך יפה השיר ,סבינה, כל עוד נוכל לקרוא תשוב ותחיה רחל ושיריה בליבנו, ואת סבינה, האינך ממשיכה שלה בשיריך רווי האהבה לכנרת ? זוהי מחוות שיר יפה לרחל , שדמה עדין זורם בנופי תרבותנו
כל עוד נוכל לקרוא
"אם צו הגורל להעות רחוקה מגבולייך, תניני כינרת לנוח בצל קברותיך.."
בית הקברות של כינרת, הוא אחד המקומות הקסומים, המרתקים, המספרים על תקופה מכוננת בחיי האומבה והמדינה, ממליץ, אחרי שקראתם בשירי רחל, להתבונן על השלישייה ברל, לאה ושרה, מימינכם קברו המיוחד של נתן איכר, שידלובסקי, בן ציון ישראלי ועודץ נסו להשיג בקיבוץ כינרת אדם מיוחד בכינרת בשם עמירם אידלמן, ותקבלו סיור חוויתי שלא יישכח.
והשיר סבינה, יפה בעיני
שיר מקסים סבינה.
כתמיד, מפתיעה ומטיבה, סבינה בעקבות רחל.
יפה מאוד ומרגש.
כל כך יפה סבינה, ואכן כל עוד נקראים השירים היא כאן במובן מסוים.
מרגש, סבינה. ומשכנע.
כאילו עם רחל היית נואשת, כואבת;
ועושה מזה מחרוזת מילים מלבבת.
מלא אמפתיה