אֱלוּל, צְפַת
אֱלוּל הוּא יֶרַח הָאָבִיב
שֶׁל הַקְּבָרִים,
הִנֵּה הֵם מִתְכַּסִּים
פִּרְחֵי-נֵרוֹת מְהַבְהֵבִים . . .
וְדָתִיִּים
מִכָּל הַמִּגְזָרִים
יוֹרְדִים לָרֶגֶל
כְּמוֹ שֶׁחִלּוֹנִיִּים עוֹלִים עַל גַ'בְּלַאוֹת
לַחְזוֹת בָּאִירוּסִים.
ירח האביב של הקברים – איזו שורה מקורית
יפה הרעיון של פריחת הקברים.
איני בטוח שלכך התכוונת, סבינה, אך מהשיר הסחבקי לכאורה עולה תובנה שאני מסכים לה – הדתיים מקדשים את המוות והקברים והחילוניים את החיים.