סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

שבת

 

 

שַׁבַּת

 

 

הַוִּילוֹן הַלָּבָן ,הַשָּׁקוּף, שֶׁתָּלִיתִי

             בַּגְּבוּל בֵּין מֶזֶג

                        לְמִזּוּג הָאֲוִיר

 מִתְנוֹפֵף

        בְּאֹפֶן אוֹפְּטִימָלִי

 

מֵפִיחַ

           רוּחַ חַיִּים

בַּחֲלוֹם הַחֶדֶר-בִּצְרִיח-מִגְדַּל-הַבַּזֶּלֶת

                   מוּל כִּנֶּרֶת-טַלִּית-שֶׁכֻּלָּהּ-תְּכֵלֶת…

 

 מָה טַלִּית !

    רַק

         מַפִּית

           

  שֶׁגָּלְשָׁה

             מִחַלּוֹת

                       הֶהָרִים

 

 

 

 

13 תגובות

  1. גיורא פישר

    בארבע המילים הבאות יש אירוניה ואהבה. בדרך כלל הן לא מצליחות ללכת ביחד
    מָה טַלִּית !

    רַק

    מַפִּית

    • נכון. כואב לכתוב את זה. זה כמו בטיולים עם נכדתי המאותגרת מאיה על שפת הכנרת… היא אומרת "שלולית", אני אומרת "כנרת" היא מתעקשת "שלולית", ואני מתקנת "כנרת" וכך הלאה…

  2. מקסים!

    ירדה טלית השבת על בקעת גינוסר.

  3. איריס קובליו

    שיר קסם סבינה
    תלית וילון שהוא תכלת מילים של טלית מגלה מכסה את האור

  4. מירי פליישר

    "רק מפית שגלשה מחלות ההרים"…
    כל כך גיאולוגי-מטאפיסי-דתי-ציורי-שירי,מצידך, סבינה
    תודה ושבת שלום

    • תודה, מירי. הרגע עליתי משחיית ערב… חושבת על הכלים שקניתי היום מן הקרמיקאי המקומי. פשוטים מאד, ובכל זאת היפי של כלי של קערה פתוחה להכיל, וצבעי האדמה והמחשבה על האבניים…

  5. עדנה גור אריה

    אהבתי. הוילון שקוף ובכל זאת הוא יוצר גבול.
    הטלית שכולה תכלת האם היא הכנרת?
    שבת שלום.

  6. יוסי וקסמן

    העלית דמעה בעיני, סבינה.
    כל כך מזכיר לי את נרות השבת של אמא שלי…
    אה, איך את תמיד עושה לי את זה?… איך?…
    שבת שלום, יוסי.

  7. יפה הלבשת את מטפוריקת השבת על הנוף. בדרך כלל את עושה ההפך 🙂

    • תודה על ההבחנה.

      אני כותבת באופן טבעי בלי לחשוב מה בדיוק אני עושה, אבל בתחום שבו אני מושקעת לאחרונה מבחינים בין שירים על טבע לשמו לבין הטבע כמטאפורה למצב האנושי והראשון נחשב יותר– זה האתגר.

השאר תגובה ל אמיר אור ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג