עדיין אין מי יודע איזו מהומה של רעמים וגשמים, אבל אולי השיר ישפיע בדרך של דומה מושך דומה
בּוֹץ
הַעֵשֶׂב הֶחָדָשׁ בּוֹקֵעַ מִתּוֹךְ האֲדָמָה.
יֵּשׁ רַעַם בַּשָּׁמַיִם , כָּזֹאת מִין מְהוּמָה!
הָעֲנָנִים מִתְגַּנְדְּרִים בְּצֶמֶר גֶּפֶן צַח,
כָּל צֶמַח בַּר נִצָּב בַּחוּץ רָחוּץ וּמְצֻחְצָח…
כְּשֶׁהַכֹּל כָּל כָּךְ נָקִי מַה צַּר שֶׁרַק אֲנִי
הוֹלֵךְ גּוֹרֵר אֶת מַגָּפַי
בַּבֹּץ הַטּוֹבְעָנִי . . .
הַבֹּץ נִצְבַּר עַל כָּל מַגַּף ,
הַבִּיטוּ בִּי כֻּלָּם :
אֲנִי מֵרִים בִּצְעָדַי
פִּסּוֹת מִן הָעוֹלָם!!!
מקסים..
חגיגה!
אני מרים בצעדי פיסות מן העולם- שורת שיר יפה המאירה באור חדש ומקורי את הבוץ ,והנה פתאום הוא לא סתם בוץ…
יפה איך מתחלף הצער על הבוץ המלוכלך
בגאווה של ענק המרים פיסות עולם.
התגעגעתי לפשטות הילדית והקסומה שלך, עדולה.
אני כ"כ מאוהב בחורף, שאני מרגיש שזה אני שם במגפי השיר שלך לפני שנים הרבה.